שלום הדר,
האמונה באלוקים טבועה במהותה ביהודי, ולכן, ב"ה, רוב היהודים לא איבדו אותה, אלא נמצאים בקשר עם הנקודה הפנימית ביותר בליבו של אדם - נקודת האמונה במי שאמר והיה העולם, במי שברא את האדם לתכלית ומנהל את חייו. אך לעומתה, בתנ"כ יש קושי להאמין על בסיס הרגשה, ללא ידע. התנ"כ קיבל טיפול מתוחכם בבתי הספר החילוניים, וחונכנו לקבל אותו בתמונה של סיפורים לא ריאליים, מנותקים לחלוטין מההקשר בו סופרו. באופן זה, איננו יכולים להבין את סיפורי התנ"ך או את אגדות חז"ל, ואנו מתקשים להאמין שקרו במציאות. פה נחוץ ידע והשכלה שאין מעבירים בבתי הספר החילוניים במדינת ישראל. השכלה זו ניתנת בשיעורי יהדות המועברים בכל רחבי הארץ ע"י גורמים פרטיים. (יש לבדוק אם הגורמים מוסמכים ע"י לומדי התורה ויודעי היהדות בארץ, כי לא כל גורם הוא גורם אחראי, ורבים השקרנים. כעיקרון, הגורמים המוסמכים מוכרים ומפורסמים בציבור שומרי המצוות). בכל אופן, היות שלכתוב בתנ"ך ולמדרשי חז"ל יש משמעות ותכלית, אפשר ללמוד את הרעיון, המשמעות והתכלית גם בלי להאמין שהדברים אכן קרו בפועל, ולהסתפק בכך. (עם הזמן וההשכלה מבינים שהדברים גם קרו בפועל, הגם שלא תמיד אנו מבינים כיצד).