Tabula Rasa

[יניב ג]

אם שמתם לב האותיות בשרשרת קטנות

אז ה -d הופכת ל p זה צריך להיות umap אבל D נשארת D

 

[princess consuela]

אההה...

חחח אני דיסלקטית

(לא באמת:|) לא קלטתי...

 

[charmer]

כשסוף סוף יוצא לי להגיב ברצינות..

הפרק מצוין, על זה אין ויכוח. חיכיתי הרבה זמן, הדלקתי טלוויזיה על סטאר וורלד כבר בארבע וחצי למקרה שיתחיל מוקדם או משהו, סחבתי ידיד שיבוא לראות איתי (כי לבד אני לא עומדת בסיום של הפרק..) והתרגשתי מאוד ביומיים שלפני. מבחינתי טבולה ראסה הוא אחד הפרקים הכי טובים של הסדרה, הוא מייצג באופן מצוין הרבה מאוד צדדים חשובים בסדרה ומשלב בצורה פשוט יוצאת דופן בין הומור קורע לדרמה סוחטת דמעות. בתור פליימרית נלהבת, ניסיתי להימנע מהבלתי-נמנע שידעתי שיגיע בסוף הפרק. כל פעם שאני רואה אני אומרת לעצמי "אולי הפעם ווילו לא תעשה את הכישוף? אולי טרה תסלח לה, למרות שלא מגיע לה? אולי מישהו יעשה לווילו השתלת מוח ראויה סוף סוף??". תראו, שנים ווילו הייתה הדמות האהובה עליי. הזדהתי איתה, תמכתי בה, הייתי לידה כשהיא רצתה את זאנדר והוא היה עיוור כהרגלו.. אפילו הצלחתי להתגבר איכשהו על משבר האמונה שהיה לי כשהיא בגדה באוז. אבל הפעם היא הגזימה. לגמרי הגזימה. טרה רק אהבה אותה ודאגה לה ועשתה הכול בשביל שיהיה לה טוב והיא פשוט הייתה עיוורת, התעלמה ודאגה רק לצרכים האישיים שלה. לפני שני פרקים, במריבה שלה עם טרה, כשהיא אמרה את המשפט שמבחינתי העלים את כל האהבה שלי אליה ברגע, "well, that'd be a good start", נחצה הגבול באופן סופי. אז כן, הבנתי לגמרי את טרה בשיחה שהיא עשתה לווילו בהתחלה ואפילו הבנתי אותה בסוף. גם אני הייתי עוזבת. אבל בכל זאת, לראות את טרה עושה את הדבר שהיא הכי לא רוצה לעשות, הדבר שהכי קשה לה, רק כי היא דואגת לווילו ופשוט לא מסוגלת לעמוד מהצד ולראות אותה משחיתה את עצמה ככה, היה לי קשה. אז מהו הפיתרון הכי פשוט לכאב כזה? צחוקים כמובן! כמה שמחתי ששמו את 20 ומשהו דקות האושר הצרוף האלה באמצע הפרק, דקות שלא רציתי שייגמרו, של צחוקים בלתי פוסקים. הידיד שלי, שמעולם לא ממש ראה באפי ויעדיף לראות "היפים והאמיצים" מאשר להתיישב לידי ביום חול בשעה חמש אחר הצהריים, נהנה כל כך מהפרק שהוא שאל אותי למה לא הקלטתי, שנוכל לשחזר את הרגעים האלה בפעמים נוספות.. אני אפילו חושדת שהוא ישיג אותו לעצמו מתישהו בקרוב. קצת התאכזבתי שצינזרו כמה מהמשפטים הכי מצחיקים של ספייק בפרק אבל בסך הכול הפרק עדיין יפה עד כאב. גם כאב-צד מרוב צחוקים וגם כאב עצוב כזה של סיום תקופה אהובה.. וכל זה הסתיים בסצינה שהיא אחת האהובות עליי, עם השיר שהיה הכי מתאים ברגע הזה. יחי מישל בראנץ'! *סורי על המגילה. אני עדיין בריגוש מהפרק..*

 

[p_nurit]

מה קרה היום בבאפי?? פיספסתי ../images/Emo10.gif

 

[it must be bunnies]

שירן, You read my mind

 

[charmer]

*מאושרת*

 

[it must be bunnies]

../images/Emo140.gif

 

[charmer]

חח טוב זה מפצה

על זה שלא הספקתי בסוף לתת תגובה כמו שצריך לפרק המחזמר..

 

[it must be bunnies]

גמני לא!!!

 

[it must be bunnies]

גמני לא!!!