../images/Emo140.gif../images/Emo23.gif כל מילה...
שאומר כדי להביע תודה, על זרועותיכם הפתוחות, על ליבכם הנפלא, תהיה קטנה וחסרת כל משמעות... כי אתם מין כאלה... ש..ממש אפשר למות... בחיי... לא עשיתי כלום... הסתובבתי עקום... ושניה אחר כך..לא יכולתי לקום.. והמחשב קרץ לי בשטניות ממזרית... וכל שיכולתי הוא - להעיף עליו כרית, ובעצם היה לי ענין נוסף, שבעתיו ביקשתי ממאגי עזרה על הסף... ענין בשלושה ילדים יתומים, שהחורף הזה - מצאם בלי בגדים.. הסיפור הזה, שאני חוזרת ומספרת... על: כיצד ולמה אלוהים, ההיסטוריה חוזרת ? ופונה אליכם בבקשה מן הלב - עיזרו לי את הילדים האלה לא לאכזב... מי מכם שארונו עבר על גדותיו וילדו, נכדו גדל - וגדלו ממדיו... וחושב - מה נעשה השנה בבגדים ? יש לי פתרון -כן - יש כאן ילדים... שישמחו מאוד למצוא פתרונים, לאיורור ארונות, לחידוש מלתחה.. לכם - יהא קל - להם תהא שימחה... ולבסוף בחיבוק גדול ובהרבה אהבה... הרשו לי לגמול לכם בטובה.. ולומר לכם לכל אחד ואחת - ביחד ולחוד.. טובים אתם לי - טובים לי עד מאוד.