../images/Emo14.gif
זו היתה רק שאלת סטטיסטיקה, מתי זה יגע, יפגע קרוב. קרוב כל כך. וכבר חשתי כיצד בפיגועים האחרונים, וגם בראשונים ואלה שביניהם, מפיגוע לפיגוע, מסיוט לסיוט, הלכה השכבה השבירה, הפריכה של "זה קרה שם, רחוק, למישהו אחר", שכבת הבידוד המדומה המעלה את סף הכאב החשוף, הרלוונטי למקומות בהם מצליחה ההכחשה לדמות הדחקה, ולהיפך, הלכה ונסדקה, נשחקה עד דק, ולבסוף התפוררה איננה עוד. עכשיו זה כבר הכאב החי. בצהרי שבת אבדה חברתי במסעדת "מקסים" את בנה הצעיר, את הוריה, אחיה ובנו, אחיינה. במחלקת הטיפול הנמרץ היא עצמה נאבקת עכשיו על חייה שלה, חיים שלכשתחלים אליהם, תחלים אל פצע פתוח שלעולם לא יגליד, שבר שלא ייתאחה, חור שחור ללא נחמה. ואין מילים. "איתך בצערך"? "תנחומי"? "שלא תדעו עוד צער"...? התדע עוד המשפחה הזו משהו חוץ מצער? לו רק יכולתי לחבק עכשיו. ולשתוק, כי אין אחרת. נ.
זו היתה רק שאלת סטטיסטיקה, מתי זה יגע, יפגע קרוב. קרוב כל כך. וכבר חשתי כיצד בפיגועים האחרונים, וגם בראשונים ואלה שביניהם, מפיגוע לפיגוע, מסיוט לסיוט, הלכה השכבה השבירה, הפריכה של "זה קרה שם, רחוק, למישהו אחר", שכבת הבידוד המדומה המעלה את סף הכאב החשוף, הרלוונטי למקומות בהם מצליחה ההכחשה לדמות הדחקה, ולהיפך, הלכה ונסדקה, נשחקה עד דק, ולבסוף התפוררה איננה עוד. עכשיו זה כבר הכאב החי. בצהרי שבת אבדה חברתי במסעדת "מקסים" את בנה הצעיר, את הוריה, אחיה ובנו, אחיינה. במחלקת הטיפול הנמרץ היא עצמה נאבקת עכשיו על חייה שלה, חיים שלכשתחלים אליהם, תחלים אל פצע פתוח שלעולם לא יגליד, שבר שלא ייתאחה, חור שחור ללא נחמה. ואין מילים. "איתך בצערך"? "תנחומי"? "שלא תדעו עוד צער"...? התדע עוד המשפחה הזו משהו חוץ מצער? לו רק יכולתי לחבק עכשיו. ולשתוק, כי אין אחרת. נ.