בסג

New member
על שום ש

כתב גדול מאלץ את העין "לבלוע" שטח גדול, במקום להתמקד בשטח קטן. זה גורם לעין מאמץ שלילי. המאמץ להתמקד בכתב קטן ולהתרוצץ על פני השורה הוא מאמץ חיובי כי הוא מתרגל את העין במיקוד שזו פעולה טובה ובריאה לעין. אני לא יכול להסביר יותר מזה, כי אני לא מבין יותר מזה. כך קראתי בספרון "משחק הצלילים" מפי ד"ר משהו עינת (?) (הספר אבד לי אז אני לא יכול לבדוק מה שמו), וכך גם אחותי שמעה מפי רופאי עיניים אחרים. אני לא יודע אם זו הדעה המקובלת ברפואה של ימינו או לא, ולא מצאתי על זה מידע באינטרנט בעברית או באנגלית.
 
הספר משחק הצלילים

נכתב על ידי דוד בן יוסף ודניאל אגמון, והוא אוסף של חליפת מכתבים בינו ובין הנ"ל. ד"ר עינת מופיע שם כרופא עיניים. מומלץ בחום!!!
 
כי במקלי עברתי את הירדן - מחשבות לפרשת השבוע

לפני מעט יותר מששים שנה נפגשו סבי מצד אבי וסבי מצד אימי. שניהם לא ידעו אז שיום אחד יתערבב זרעם כדי ליצור את משפחתי. אבי ואימי עוד לא נולדו אז, אך הגורל הפגיש את שני האנשים הללו. היה זה בשערי מחנה ההשמדה אושוויץ. שניהם כמשחררים. האחד חייל בצבא הרוסי, השני קצין בצבא הבריטי. שניהם, שפר עליהם מזלם וכאשר נותרו בחיים, התגייסו, כל אחד לצבא הקרוב אליו, כדי להציל את שנשאר מבני עמם. כנראה שלא ידעו כלל זה על קיומו של זה, אך שניהם היו שם והחוויה הביאה את שניהם למסקנה אחת. במקלם עברו את הירדן. שלא כמו יעקב - החוצה, עברו שני סבי את הירדן במקלם - הביתה. אל מדינת היהודים שעוד לא נולדה בגילגולה הנוכחי. בשישים השנים שעברו מאז קרה להם נס שאינו פחות מהנס שקרה ליעקב. בשישים שנה הקימו מדינה במהירות ובהצלחה שרק ריבון העולם יכול ליצור. בשישים שנה ועוד קצת הקימו מדינה אשר הולידה מתוכה שיאים של חכמה וכשרון המעשה בתחומי החומר והרוח בלי כל פרופורציה למספר תושביה ומשאביה. והנה, לאחר שעברנו במקלנו את הירדן, בתוך זמן שהוא כפסיק בהסטוריה, נהינו לשני מחנות. לפחות. ונשאלת השאלה האם יפלו שני המחנות הללו איש על צווארי אחיו או שמה ישלחו ידיהם איש אל גרונו של אחיו. האם נדע לסגל לעצמנו את מידת המתינות והצניעות שיזכו אותנו בהמשכם של כל החסדים וכל האמת אשר עשה לנו אדוננו או שמה נמאס בהם ונסגל לעצמנו את מידת הגאווה המולידה דברי בלע איש כלפי אחיו, לשון הרע, וזילזול בכל מי שאינו דומה לנו? האם נהיה גיבורים כנמרוד או גיבורים כיעקב? האם גבורתנו בארך אפינו או בערך חרבנו? הלכנו בדרך הזו פעמיים לפחות. פעמיים לפחות חצינו את הירדן לכל כיוון. כאשר הלכנו בה בעבר - כשלנו. כאשר כשלנו היה זה תמיד מאותן הסיבות. אללי. בניגוד לקודמינו, הפעם לא יעמדו לנו תירוצים. הפעם לא נוכל לטעון כי לא ידענו לאן מובילה הדרך. שבת שלום
 
מדינת היהודים ? היכן היא ?

כמדומני שבכל התנך מוכרת כארץ כנען, ורק אחר גלות ישראל מעל אדמת כנען, נזכרת כארץ ישראל. ואם היהודים גזלו וחמסו את אדמת ישראל, מה פלא אם נחצו לכמה מחנות במלחמת ``מנשה את אפרים ואפרים את מנשה יחדיו המה על יהודה. בכ``ז לא שב אפו ועוד ידו נטויה``
 

יוסי ר1

Active member
האומנם? לא ידעתי שכנען מזרעו של יעקב הוא:

"ואת הארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק לך אתננה ולזרעך אחריך אתן את הארץ" (בראשית ל'ה י'א). ועוד הרבה כיוצא בזה.
 
ושמר יהוה אלהיך לך את השבועה

אשר נשבע לאבותיך ! ובנתיים אנו משלמים בריבית והצמדה על הפרת ההסכם ``והיה אשר תותירו מהם....והיה אשר דמיתי לעשות להם -אעשה לכם``
 
אתה יודע מה? גם אתה צודק !

אף אילו תצליח להוכיח את יהדותך, עכ``ז אין לך חלק ונחלה באותו חבל ארץ אוכלת יושביה הלזו! שהלא ``נחלה חוזרת עד ראובן בן יעקב`` וזאת מדין עיר שנכבשה בידי כרכום. ואף שאנוסה מותרת לישראל, עכ``ז אין היילוד מתייחס על זרעו. והארץ ניתנה למטות אבותם ולא למטות אימותם
 
עיין במשנה כתובות פרק ט

בדין עיר ששמו עליה מצור, שכל הכוהנות שבתוכה-פסולות, שחזקה עליהן שנאנסו. ואף שרבי זכריה הקצב העיד שלא זזה ידו מיד אישתו, השיבוהו שאין אדם מעיד על עצמו. ואף שאין האנוסה אסורה על ישראלי, בהכרח שאין ליהודים יחוס ליהודה למטות אבותם שהלוא חזקת כולן שנאנסו,
 

יוסי ר1

Active member
ואף על פי כן, אין פותחים דיון

בענייני ממזרות אלא אם כן הנושא אינו אפשרי להפתר ללא דיון. בדיוק מהטעם, שכל עוד לא חקרת ולא הוכחת ממזרות, אין על הוולד דין ממזר, והוא בחזקת בן כשר לאביו. ומעניין שבניגוד לכך מנהג ירושלים שאין הצאצאים הולכים אחר מיטת הוריהם לבית הקברות, מחשש שמא זינתה האם והבנים אינם של האב, ונמצא שהם הולכים שלא כמליצי יושר...
 
ולו הואלנו ונשב בעבר הירדן !

אותם פתאים צמאי דם לרצוח 31 עמי כנען כולל נשים וטף, הביעו בזאת את הסכמתם להוות תחליף לעמי כנען הנרצחים אילו יפירו את ההסכם. ולבסוף שפר גורלם של ישראל המתבוללים באפגניסטן שכל אחד מאיתנו מבקש את מיתתם
 

pembencipolisi

New member
גם ממזרח לירדן לא שפר עליהם גורלם , שנזכר

"עַד-יוֹם, גְּלוֹת הָאָרֶץ" (שופטים פרק י"ח פסוק ל') וידוע מההסטוריה שתושבי מזרח הירדן הוגלו על ידי האשורים לפני שכבשו את שטחי ממלכת ישראל שבמערב.
 

pembencipolisi

New member
"ויגל יהודה מעל אדמתו" נזכר דוקא בזמן ההגליה

של היהודים מיהודה. מאותן שנים לפני זה נזכר : "חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלהינו" (שמואל ב י י"ב) אבל גם בזאת לא נזכרת הארץ במפורש אלא "ערי אלהינו".
 
למעלה