../images/Emo13.gif
הי אני חדשה כאן, אני יושבת כבר כמה שעות וקוראת את כל התכתובות וכנראה בשל היותי רגישה מאוד פשוט התחלתי לבכות, זה נכון שזה קורה לי גם בסרטים מצויירים,אבל עכשיו ברצינות, זה פשוט כמו להגיע הביתה !!! ולסיפורי - אני בת 33 נשואה ואמא ל- 3, למזלי הטוב, והיום אני יודעת עד כמה. אני חושבת שהאנדומטריוזיס התחיל אצלי ביום שקיבלתי מחזור, בגיל 11.5. תמיד היו לי כאבי תופת במחזור והייתי מושבתת לחלוטין, אבל זה היה לכמה ימים ורופאי הנשים אמרו שיש כאלו שזה כך אצלן וצריך פשוט לעבור את הימים הללו, וזה מה שעשיתי. בגיל 26 הכאבים עברו את מחסום ימי המחזור והופיעו גם לפניו וגם אחריו (בערך שבועיים מתוך החודש) ושנה לאחר מכן הכאבים כבר חצו כל מחסום אפשרי ופשוט כאב לי כל הזמן. במשך השנתיים ומשהו הללו ביליתי רבות בבתי חולים, אישפוזים מרובים, עשרות אבחנות, עשרות רופאים שבדקו אותי ובל נשכח את התרופות (הרבה אנטיביוטיקה ועוד), אך ללא הועיל, עד שהגעתי לפרופ' משיח , שבחמש דקות אצלו אמר אהה... את סובלת מאנדומטריוזיס (גם כן שם מצאו למחלה הזו), זו מחלה של נוכרים ובד"כ היריון מבריא את זה ! כמובן שגם המליץ על לפרסקופיה שברגע האמת הפכה ללפרטומיה, עקב הידבקויות קשות באיזור הרקטום, ולאחר מכן ישר ל - IVF וזה אכן מה שעשינו. כן.. בדרך גם התחתנתי. עברנו 5 שנות טיפולים, לא פשוטות, אך שכר מדהים ונהדר בצידן והיה שווה כל רגע. בכל אופן, לעניין האנדו', נאמר לי שהמחלה עוברת לאחר הריון ולידה ובאמת היו שנתיים נפלאות, אומנם לקחתי גלולות ברצף, אבל זה ממש לא הפריע לי, חוץ מכמה קילוגרמים נוספים ובטן נפוחה כל הזמן, העיקר שלא היו הכאבים הנוראיים הללו. האמת ששכחתי מהאנדומטריוזיס, טמנתי ראשי בחול, לא קראתי, לא התעניינתי וחשבתי שזה באמת עבר. כמה הרגשתי נבגדת ומרומה, כשכמה חודשים לאחר לידת התאומים בניתוח קיסרי, התחלתי להרגיש את הכאבים המוכרים והנוראיים. במשך כל השנים טופלתי אצל ד"ר איתי בר חווה ולאחר טיפול לא מועיל עבורי בדקא ולוקרין, המליץ שאפנה למרפאה בבי"ח תל השומר. נפגשתי עם ד"ר סוריאנו שהדהים אותי בהבנתו את מצבי הפיזי והנפשי, פעם ראשונה שנתקלתי ברופא שאכן יודע מה אני עוברת וכמובן שהמליץ על ניתוח. כעת אני בסידרת בדיקות ואני רועדת מפחד, התוצאות מראות מעורבות של המעי הגס, הרקטום וכיפת הנרתיק ובסוף החודש אני אמורה לעבור בדיקת קולונוסקופיה בהרדמה כללית, ע"מ לראות שלא חדרה רקמה אנדומטריומית לתוך המעיים. אני מפחדת לעבור את הניתוח, אבל להמשיך ולחיות באיכות חיים כל כך ירודה, להיזדקק לעזרה בטיפול בילדיי ולקחת משככי כאבים 24 שעות ביממה, אינם מותירים לי כל ברירה. אני כל- כך מקוה שהניתוח יאפשר לי לחזור לחיי. אני שואבת המון כוח מהסיפורים מהתקופה האחרונה על בנות שעברו כבר את הניתוח וכולי תקוה להיות כבר אחרי זה. מקוה שלא ייגעתי. לילה טוב.
הי אני חדשה כאן, אני יושבת כבר כמה שעות וקוראת את כל התכתובות וכנראה בשל היותי רגישה מאוד פשוט התחלתי לבכות, זה נכון שזה קורה לי גם בסרטים מצויירים,אבל עכשיו ברצינות, זה פשוט כמו להגיע הביתה !!! ולסיפורי - אני בת 33 נשואה ואמא ל- 3, למזלי הטוב, והיום אני יודעת עד כמה. אני חושבת שהאנדומטריוזיס התחיל אצלי ביום שקיבלתי מחזור, בגיל 11.5. תמיד היו לי כאבי תופת במחזור והייתי מושבתת לחלוטין, אבל זה היה לכמה ימים ורופאי הנשים אמרו שיש כאלו שזה כך אצלן וצריך פשוט לעבור את הימים הללו, וזה מה שעשיתי. בגיל 26 הכאבים עברו את מחסום ימי המחזור והופיעו גם לפניו וגם אחריו (בערך שבועיים מתוך החודש) ושנה לאחר מכן הכאבים כבר חצו כל מחסום אפשרי ופשוט כאב לי כל הזמן. במשך השנתיים ומשהו הללו ביליתי רבות בבתי חולים, אישפוזים מרובים, עשרות אבחנות, עשרות רופאים שבדקו אותי ובל נשכח את התרופות (הרבה אנטיביוטיקה ועוד), אך ללא הועיל, עד שהגעתי לפרופ' משיח , שבחמש דקות אצלו אמר אהה... את סובלת מאנדומטריוזיס (גם כן שם מצאו למחלה הזו), זו מחלה של נוכרים ובד"כ היריון מבריא את זה ! כמובן שגם המליץ על לפרסקופיה שברגע האמת הפכה ללפרטומיה, עקב הידבקויות קשות באיזור הרקטום, ולאחר מכן ישר ל - IVF וזה אכן מה שעשינו. כן.. בדרך גם התחתנתי. עברנו 5 שנות טיפולים, לא פשוטות, אך שכר מדהים ונהדר בצידן והיה שווה כל רגע. בכל אופן, לעניין האנדו', נאמר לי שהמחלה עוברת לאחר הריון ולידה ובאמת היו שנתיים נפלאות, אומנם לקחתי גלולות ברצף, אבל זה ממש לא הפריע לי, חוץ מכמה קילוגרמים נוספים ובטן נפוחה כל הזמן, העיקר שלא היו הכאבים הנוראיים הללו. האמת ששכחתי מהאנדומטריוזיס, טמנתי ראשי בחול, לא קראתי, לא התעניינתי וחשבתי שזה באמת עבר. כמה הרגשתי נבגדת ומרומה, כשכמה חודשים לאחר לידת התאומים בניתוח קיסרי, התחלתי להרגיש את הכאבים המוכרים והנוראיים. במשך כל השנים טופלתי אצל ד"ר איתי בר חווה ולאחר טיפול לא מועיל עבורי בדקא ולוקרין, המליץ שאפנה למרפאה בבי"ח תל השומר. נפגשתי עם ד"ר סוריאנו שהדהים אותי בהבנתו את מצבי הפיזי והנפשי, פעם ראשונה שנתקלתי ברופא שאכן יודע מה אני עוברת וכמובן שהמליץ על ניתוח. כעת אני בסידרת בדיקות ואני רועדת מפחד, התוצאות מראות מעורבות של המעי הגס, הרקטום וכיפת הנרתיק ובסוף החודש אני אמורה לעבור בדיקת קולונוסקופיה בהרדמה כללית, ע"מ לראות שלא חדרה רקמה אנדומטריומית לתוך המעיים. אני מפחדת לעבור את הניתוח, אבל להמשיך ולחיות באיכות חיים כל כך ירודה, להיזדקק לעזרה בטיפול בילדיי ולקחת משככי כאבים 24 שעות ביממה, אינם מותירים לי כל ברירה. אני כל- כך מקוה שהניתוח יאפשר לי לחזור לחיי. אני שואבת המון כוח מהסיפורים מהתקופה האחרונה על בנות שעברו כבר את הניתוח וכולי תקוה להיות כבר אחרי זה. מקוה שלא ייגעתי. לילה טוב.
