שלום

[בוקסבאני]

../images/Emo13.gif../images/Emo13.gifשלום

פעם ריאשונה שלי בפורום...אז נעים מאוד..יובל(אפשר לקרוא לי יובי(= ) אמממ..טוב אז הסיפור הוא שכמו לרבים,אמא שלי נפטרה,מסרטן במעי(אני חושב..הייתי בן חמש וחצי כשהיא מתה).. היום אני בן 14.5..יש לי חבר עוזר ותומך,אבל הוא לצערי..לא יכול להיות איתי כל הזמן.. אבא שלי נוהג לצאת הרבה, תמיד בשבע בערב וחוזר בשתיים וחצי..אז נכון..אני גדול..ואני בחוג ג'ודו,אבל עדיין יש לי תחושה נורא לא נעימה מלחשוב על אמא שלי..ממש מפחד ממנה. וכנראה שגם אם אני אהיה מומחה לאומנויות לחימה זה לא ייעזור,כי בסופו של דבר זה להתמודד עם משו לא מציאותי. קשה לי,זה בא לידי ביטוי בכך שאני הולך להתקלח,ואני לבד בבית,ומציפות אותי מחשבות לא נעימות,ואני מפחד. מה אפשר לעשות עם המצב הזה?

איך מתמודדים? תודה רבה.

 

[Shelly Webster]

היי ../images/Emo13.gif

כדי שאני אבין ואוכל לנסות לעזור... מה הכוונה מפחד ממנה?ממה אתה מפחד?איזה מחשבות יש לך?

 

[אדי מרפי2]

הי יובי!!!../images/Emo140.gif../images/Emo140.gif ברוך הבא לפורום!!../images/Emo24.gif

הי יובי אנחנו מכירים מאיפשהו נכון

........ אז ראשית אני שמח שאתה בפורום.. {כמובן שהנסיבות ממש לא משמחות אבל אחרי שזה כבר קרה, הכי טוב זה להכנס כאן לפורום ולשפוך את כל המועקות.... ולענינינו.. אני בטוח שאם תחשוב לרגע "ממה אני בעצם פוחד" ותנסה לראות ממה הפחד הזה נובע יהיה לך יותר קל להתמודד... { טוב נו מה אני מתפלסף....

יובי תעשה חיים ותהנה פה בפורום..... אני שולח לך חיבוק ענק

 

[Rioter]

היי יובל. ../images/Emo140.gif

קודם כל, טוב שיש לך חבר שעוזר ותומך. זה חשוב, לא לכולם יש עם מי לחלוק ועל-ידי מי להתמך.

אבא שלך עובד בשעות האלה? מבלה? אולי אפשר להצטרף אליו יום בשבוע?

יש לך אחים? יופי שיש מסגרת כמו הג'ודו. מומחה לאומנויות לחימה זה לא נשמע צחוק בכלל

אל תפחד מאמא שלך - אתה לא בטוח ממה היא נפטרה... אתה יכול לשאול את אבא? איך הקשר שלך איתו? תנסה אולי ללמוד עליה.. על מי שהייתה. לשמור את הזכרונות שיש לך איתה.. למרות שהיית מאוד צעיר. לשמוע עליה סיפורים, דברים שאהבה, יכול לקרב אותה אליה למרות שהיא איננה פיסית. ולצמצם את הפחד - שאגב, ממה יש לפחד? תתעמת עם הפחד ותראה שאין לו בסיס... חיבוק גדול.

ואתה מוזמן לשתף כמה שתרצה!

 

[בוקסבאני]

ממממ..

אמממ..קודם כל תודה על התמיכה...ודבר שני..אמא שלי נפטרה מסרטן...איזה סרטן בדיוק אני לא יודע ולא מתעניין ממש. אבא שלי נוהג לצאת כמעט כל ערב ואני נשאר לבד..כי אין לי אחים..למרות שמדי פעם החבר בא אליי ומעודד אותי..(שוב,הוא לא יכול לבוא בתדירות גבוהה כלכך) הזכרונות שלי ממנה,לצערי,לא טובים בכלל,אני לא יודע כמה זה טוב לכתוב את זה כאן,אז אני אמנע מלתאר את הזכרונות שנוראיים האלה... הקשר עם אבא?..בסדר..אבא שלי מתעצבן בקלות...והקשר בינינו תמיד היה כזה...דיי מרוחק. זה לא מפריע לי,כבר רגילים לזה. הפחדים שלי ממנה,טוב..דיי טיפשיים..אבל זה נראה לי טבעי לפחד מרוחות..עצם ה"לראות" אותן..מפחיד..

אבל אני בטוח שיהיה בסדר..אלה דברים שעוברים נכון? יופי.. תודה רבה על התמיכה...(אדיייייייי!!!!!

)

 

[Rioter]

היי,

יש עוד אנשים שיכולים לבוא ולארח לך חברה? חברים אחרים מהג'ודו, דודים, בני דודים, סבא\סבתא, שכן? כשאתה נשאר לבד בבית, תדליק את האורות, תפעיל טלוויזיה או מוסיקה שאתה אוהב.. ותנסה ללכת לישון מוקדם בלי לחכות שאבא יחזור? לא תוכל לבקש ממנו להשאר איתך מדי פעם? אולי שווה לנסות להתקרב קצת? מצטערת לשמוע שהזכרונות לא נעימים.

אתה יכול לשתף כמה שתרצה. נקשיב... משמחת אותי קצת האופטימיות שלך בסוף ההודעה.. שאתה יודע שיהיה בסדר. כן. יהיה בסדר.

 

[חמניה בשמש]

במשך כשנתיים,

פחדתי שתופיע ל"ביקור". הייתה מופיעה המון בחלומות, או יותר נכון סיוטים, הייתי צועקת לעיתים שאני לא רוצה לראות אותה אז שלא תבוא... עכשיו לילה אחד השבוע היה לי את אותו הפחד מאבי, כי החבר שלי קיבל צו 8 לכן אני ישנה לבד... עם החתולה. ואז אמרתי לעצמי שהיות שזה ידוע שבעלי חיים יכולים לראות את הרוחות גם כשאינן מראות את עצמן לבני אדם ( בהנחה שיש רוחות, ברוב המקורות מוזכר שבעלי חיים רואים אותן), ויש חתול בבית, בטוח יעיר אותי אם יופיע משהו... אולי כדאי שתיקח לך גור חתולים, כשיש חתול בבית קשה להרגיש באמת לבד. כי החרדה הזאת אינה מושפעת מהמודעות לעובדה שלא קיים דבר כזה רוחות רפאים על אדמת ישראל.

 

[אופטימית17]

שלום גם לך!

וברוך הבא לפורום שלנו! מצטערת שאין לי כ"כ איך לעזור לך, אבל חשבתי שאולי מתי שמתחילים לך רגעי הפחד, אז תחשוב על דברים טובים, שמחים.. לדוגמא: תשמע מוזיקה שאתה אוהב, תראה סרטים, תתאמן בג'ודו או שתשחק עם חברים.. זה בטח יעזור לך לשכוח את הפחד.. אולי כדאי לברר ממה נובע הפחד הזה? אולי בגלל שזה כ"כ מסתורי כל המוות של אמא שלך? (שאתה אפילו לא יודע ממה בדיוק היא נפטרה..) לא יודעת למה.. בנוסף לכך, אתה יכול להיעזר באיש מקצועי והוא בטח יוכל לעזור לך... תרגיש בבית!

 

[A GIFT OF LOVE]

ברוך הבא

אתה מוזמן להשאר איתנו כאן. מקווה שיהיה לך נוח לפרוק פה.

כמו שכבר שאלו קודם, ממה בדיוק אתה מפחד?

 

[בוקסבאני]

טוב..

אממ..אני אחזור ואגיד שוב שיש לי זכרונות לא טובים מאמא שלי..לצערי.. ומה שאני חושב שקרה,זה שנשארו בי מן סיוטים כאלה שמונעים ממני למשל להיכנס לחדר של אבא שלי..לא מסוגל פשוט. הפחד הוא בעיקר שדברים נגיד יזוזו,שולחנות,כיסאות,דברים שנשמעים שוב,שטותיים,אבל עצם הפחד של הרגע,יכול להיות משתק. אני כבר יכול לומר שאני מרגיש הרבה יותר ביטחון ונוח ללכת חופשי בבית,כי הכתיבה כאן והקריאה של הודעות של אנשים אחרים גרמו לי להבין כמה המצב שאני נמצא בו הוא פשוט,ושאין לי בכלל ממה לפחד...תודה על התמיכה

 

[אדי מרפי2]

הי יובי..

מה קורה גבר??? אני שמח לשמוע שהפורום הזה עוזר לך.. אבל למה שלא תשתף את אבא שלך בפחדים האלה??? {או את אסי...} אני בטוח שהוא יוכל לעזור לך.

 

[בוקסבאני]

חחחח

אמיגו..אסי יודע מזה..ובתור הגבר גבר מבינינו הוא אומר שאין לי מה לפחד והכל שטויות,וזה מחזק אותי,מאוד אפילו.(= בנוגע לאבא שלי..הוא גם יודע..אמרתי לו מזמן..ואני לא מרגיש צורך לספר לו שוב..יהיה בסדר!!!! יש בי הרבה ביטחון,ולפעמים קורה שיש נפילות ואני פוחד קצת..מותר נכון?חחח תודה על התמיכה..(אדדיייי...שים לב שאני עדיין קורא לך אדי למרות שאני יודע תשם האמיתי שלך..חח..אני כבר רגיל לאדיי)

 

[אביב פרסקי 1]

שלוום

ברוך הבא לפורומנו החם

?

?

? ממליץ לך לשתף את אבא בכול מה שאתה עובר ואולי אפילו ללכת לשיחה עם איש מקצוע (פסיכולוג,יועצת בי"ס וכו'..). חוץ מזה אנחנו תמיד פה לשמוע, לחבק או לתת עצה... בהצלחה בהמשך

.

 

[בוקסבאני]

אביב היקר..

כנראה שגם אתה כמו אחרים..לא הבנת את המסר שאני מנסה להעביר בהודעות.. הקשר שלי עם אבא שלי לא קרוב..אני לא שונא אותו בכלל,אני מרבה לכעוס עליו והוא עליי..זה הדדי..

מה שכן..היו לי שיחות עם פסיכולוגים בעבר..וכולם אמרו, חיזקו,תמכו,והביאוני עד הלום. אני שמח בחלקי,עצוב לפעמים,עובר תקופות קלות וקשות,מה לעשות שאני מתבגר? חח תודה רבה על הדאגה..אשמח גם לשמוע פרטים על מי שבפורום או לפחות על מי שהגיב להודעה שלי..תודה(אדי אתה פטור מלספר על עצמך

)

 

[Rioter]

מתפקדת לבקשתך ../images/Emo8.gif

אני בת 16, אמא נפטרה מסרטן כשהייתי בת 9. (יומיים לפני יום ההולדת) יש לי משפחה מקסימה וחבר מקסים לא פחות, כלבה מהממת וחתול מהמם עוד יותר.

 

[morib17]

היי...

קודם כל זה נחמד שיש לך את חבר שלך,למרות שהוא לא בא הרבה,לפחות הוא עוזר ותומך... מחשבות לא נעימות הן דבר רגיל לחלוטין..ולפעמים לעשות סתם משהו נחמד שאוהבים זה יכול לעזור להעביר את ההרגשות האלו.. מקווה שעזרתי!! תרגיש בבית..

 

[בוקסבאני]

בהחלט עזרת

מה שאת/ה אומר/ת מחזק את ההשערות שלי..וזה מעולה. תודה. ..כתבתי את ההודעה מתוך קושי התמודדות ממש כשהייתי לבד והרגשתי לא בנוח. ועכשיו,אני מרגיש יותר טוב בגלל שייצא לי באמת לחשוב על הפן החיובי וההגיוני יותר של העניין. אז תודה, ותמשיכו לכתוב על עצמכם!!!! זה חשוב לי(שוב,אתה לא צריך אדיי..חחח)

 

[yaeli20]

היי יובי

(גם לאחי קוראים יובל

) אני אגלה לך סוד גם אני מפחדת מרוחות ועד היום כשאני לבד אני קצת מפחדת. היה עצוב לי לקרוא שיש לך זכרונות רעים מאמא... האם יש לך גם זכרונות טובים ממנה? האם ישנה אפשרות שתשאר אצל מישהו מהמשפחה/ שכנים / או אפילו לישון אצל חברים כשאבא לא בבית? כשהייתי הייתי בגילך זה היה רגיל מאוד כשהורים של אחד הילדים לא בבית הילד היה ישן אצל חבר. זה גם יכול להיות כייף! כמו שכבר הציעו לך לפני (ואגב זה מה שאני עושה) צפה בסרט שאתה אוהב (רצוי לא סרט מפחיד... אתה יודע... זה יכול להיות בעייתי

) או תראה משהו בטלוויזיה, תשמע מוסיקה, שחק במחשב, תקרא ספר... נסה לנצל את הלבד הזה לדברים חיובים... אולי תחביב חדש? לפעמים דווקא מתוך הלבד הזה יכולים לצמוח המון דברים חיוביים ואתה תגלה פתאום שאתה כבר לא מפחד. כמובן שאתה מוזמן להמשיך לקרוא, לכתוב, לתמוך וכמובן להיתמך. בינתיים אשלח לך חיבוק חזקקקק

 

[בוקסבאני]

חחחח...

יעליי!!!!! תודה רבה על העצות,אני משתדל כמובן ליישם אותן כבר כמה זמן,אבל עכשיו אני מרגיש באמת יותר טוב. אני מזל תאומים,אז יוצא שפעם מרגישים ככה ופעם ככה(חח...),אז אני מסתדר עם העניין

. אמממ..זכרונות טובים?...לא..לא זוכר בכלל..אני חושב שהזכרונות הרעים שלי ממנה,כלכך קשים(אל תשכחי שמדובר בילד בן 5 שחווה תדברים..) כלכך קשים שאני כבר לא זוכר דברים טובים..

אבל לא נורא..עכשיו..בקשר להאם ישנה אפשרות להישאר אצל מישו מהמשפוחה וכו'..לא,אני מעדיף שלא.. הקשר עם המשפחה,שלא תדעו

,ו..שכנים ודברים כאלה זה לא בדיוק אופציה בהתחשב בשכנים הספציפיים שלי..חח.. בכל אופן,מחשב,מוזיקה וכו',נשמע רעיון מצויין ואני אעשה את זה. וחוץ מחיבוק חזק שאני שולח חזרה,תגידי לאחיך שיש לו שם יפה

(בדיחה חרושה..תסלחו לי..)

 

[אופטימית17]

פתאום נזכרתי...

גם לי יש אח שהיה בן 5 כשאמא שלי נפטרה.. וגם לו היה זכרון לא נעים ממנה.. יום אחד (כמה זמן אחרי שאמא שלי נפטרה) ראיתי שיש לו משהו שמציק לו, שאלתי אותו מה קרה, ואז הוא מתחיל לומר לי שאמא שלי לא אוהבת (יותר נכון אהבה..) אותו, אז שאלתי אותו למה, ואז הוא מתחיל לספר לי שיום אחד,כשאמא שלי ישבה על הכורסא בסלון והוא רצה ללכת אליה, ואז היא אמרה לו שלא יבוא.. והוא לא הבין את זה בתור ילד קטן ופירש את זה אחרת, ואני הייתי צריכה להסביר לו שאמא כן אהבה אותו, פשוט היא לא הרגישה טוב באותו יום והיה לה כאבי תופת ולכן היא לא יכלה שהוא יבוא וישב עליה..(אני זכרתי את היום זה, לכן זה מה שאמרתי לו..) ואז הסברתי לו כמה אמא אהבה אותו.. וזה הרגיע אותו.. אז יכול להיות שגם הזכרונות שכביכול הלא טובים שיש לך מאמא, הם כן טובים, רק אולי לא פירשת אותם נכון... זה סתם הצעה שלי.. כדאי לברר מה המקור שלהם ואולי להתיעץ עם אבא..