למדתי את 'שרידי המיתוס במקרא'
לבגרות בתנ"ך, והספר (באותו שם, מאת מיכאל בהט) עדיין אצלי. התייחסות ראשונה לחיה שמרדה באל בעת הבריאה היא במרומז בבראשית א' - "כא וַיִּבְרָא אֱלֹהִים, אֶת-הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים;", שנועדה להבהיר שהתנין הינו ברוא כשאר הברואים ולא בעל קיום משל עצמו כאלוהים. התייחסויות נוספות מופיעות בספר תהילים, לדוגמא תהילים ע"ד בהקשר לבריאת העולם - "יג אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם; שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים, עַל-הַמָּיִם. יד אַתָּה רִצַּצְתָּ, רָאשֵׁי לִוְיָתָן; תִּתְּנֶנּוּ מַאֲכָל, לְעָם לְצִיִּים." ויש התייחסויות גם בספר איוב. הלויתן, כמו התנין, הוא שריד ממיתוסי הבריאה של עמי האיזור, כמו הכנענים והבבלים.
