"כוכבת השבוע" יוצא לדרך

[חולפת2]

סטורם,חזרתי לנדנד לך../images/Emo3.gif.

את אדם מאמין? בעקבות מותה של אמך הפכת להיות אדם מאמין יותר? או שמא פחות יותר? בת איזה מזל את? אשה של קיץ או חורף?

 

[Storm131]

הי חולפת2

אני רואה עצמי כמאמינה במשהו שהוא מעבר להשגתינו שאחרת לא ניתן להסביר הכל.מות אמי חידד את השאלות ולא נשכח שהייתי עוד בתחילת גיל ההתבגרות.כמובן שלעיתים הספק מתגנב והמחשבה שהכל מקרי מייסרת אותי,אך בדרך כלל אני חשה שיש משהו ושאמי מלווה אותי בחיי. אני בת מזל אריה,שקטה מבחוץ וסוערת מבפנים.נדיבה בחום והפרגון שאני נותנת לסובבים אותי אך בכלל לא אחת שעושה רוח כמו שנהוג לומר על בני מזל זה. אני אשה של קייץ,תמיד.לא אוהבת חורף ומתה על אור השמש.

 

[חולפת2]

תודה סטורם.תענוג להכיר!

 

[MIF2004]

הי Storm

לא גלשתי כמעט שבועיים, הייתי בחו"ל והיינו חולים בבית, והיתה לי המון עבודה, אז רק עכשיו ראיתי שאת אשת השבוע. עוד לא הספקתי לקרוא הכל, ללמוד להכיר אותך יותר דרך מה שסיפרת על עצמך, אבל רק רציתי לומר שממה שהתרשמתי עד כה את בחורה מאוד מאוד מיוחדת, חזקה ורגישה.

 

[Storm131]

mif2004 הי ותודה.טוב לשמוע ממך.

 

[MIF2004]

הי לך Storm יקרה

עברתי עכשיו על כל השרשור ואת באמת מדהימה בעיני. אהבתי את האמיתות והכנות שכל כך חשובות לך, וגם מה שכתבת שאת לא נוטרת היום טינה לאבא שלך מאוד דיבר עלי, עברתי תהליך מאוד דומה אחרי שגיא נולד. אה, וגם המוזיקה האירית - יצא לך לבקר באירלנד? השאלות שלי, ורק כמובן אם את מרגישה נוח לענות עליהן: * איך ובאיזה גיל הסברת לילדייך שסבתא (אשתו על אביך) היא לא אמא שלך, ושאמא שלך, שהיתה צריכה להיות סבתא שלהם נפטרה ואיננה? * איך בכלל את מתייחסת לנושא המוות בקן המשפחתי שלך, הן בגיבוש ההתייחסות למוות, הן באזכרות לאימך וכו'? עולה מדברייך שעברת תהליך לא קל, של התעמתות של העבר שלך, שבסופו יצאת וידך על העליונה ושהיום את מאוד שלמה ומאושרת בחייך. אני גם מאוד מאמינה בכוחו של טיפול, ועשה לי טוב לשמוע כמה זה עזר לך ועשה לך טוב בחיים.

 

[Storm131]

לMIF2004

תודה על המחמאות.אני מאוד רוצה לטייל באירלנד,מקווה שאגשים את החלום הזה,יצא לך להיות שם?לגבי השאלות.מעניין שקשה לי לזכור בדיוק מתי סיפרתי לילדים את האמת,כאילו שהם גדלו לתוך זה,כל אחד מהם פשוט חש,שמע דברים בבית ושאל בדרכו ולא הסתרתי כלום.זה די הטריד אותם לשמוע שסבתא שלהם מתה צעירה,אני חושבת שזה מערער איזה בטחון בסיסי בחוקיות החיים שיש לילד.הילדה כבר קיבלה את זה והילד עדיין שואל הרבה.בני עכשיו שואל שאלות על המוות ומודאג מהעובדה שלא נהיה איתו לנצח.אני מסבירה לו את אמונתי שהמוות אינו סוף פסוק ואני יודעת שיש דברים שהם מעבר להשגתינו וזה דוקא מרגיע ומנחם אותי.הוא די מתווכח.אין אצלינו אזכרות,אבי מעולם לא יחס לכך חשיבות.עברתי אמנם תהליך לא קל,ועדיין כל משבר מחזיר אותי לאחור,אבל אני יותר שלמה ויותר מאמינה בעצמי וגם הבנתי שאם שרדתי את מה שעברתי וגדלתי להיות רגישה ובעלת יכולת לתת ולאהוב אז עלי להיות גאה בעצמי.לילה טוב לך וחלומות מתוקים.