טוב אז ככה...... אם אין שכל אין דאגות!
אף פעם לא הבנתי כמה המשפט הזה נכון ובמיוחד היום. לכל אלו ששלחו SMSים המון תודה על התמיכה ולאלו שדיברו איתי ב-
תודה על הפרגון, ההמלצות וההדרכה המשפטית ולכל הסקרנים, בגדול, גרושתי...... החליטה לקחת את הילדים (בני 7 ו-5 וחצי) שני בנים מדהימים במספר הזדמנויות שונות למשטרה כדי שיתלוננו עלי שאני מכה אותם. שניה...... רגע צריך
ואני בכלל לא מעשן אז אתי אוחיון חוקרת הילדים במשטרת גלילות בהרצליה מתיישבת לה על כסא החוקרים ו....
. קודם כל מני אני אומרת לך שאתה נחקר באזהרה, כל מה שתגיד יכול וישמש נגדך, יש לך הזכות להוועץ בעו"ד אם אתה רוצה, במידה ותחליט לא לענות על האשמות ........ טוב הבנתם מה הלך נכון? לא הלאה אתכם בפרטים רק שהסיטואציה הזו היתה הזויה כל כך, הלב דפק, הפה היה יבש כמו מדבר, ואני? רציתי לקבור את עצמי מבושה, WHAT THE FUCK? מה ניהיה? מה לעזזל? לך תוכיח שאין לך אחות! לך תשכניע חוקרת "חסרי ישע" שלא היו דברים מעולם, לא היה ולא נברא, וכל הזמן רץ לי בראש "שאלוהים יעזור, מה עבר על הילדים המסכנים האלו בטח? איך הם הרגישו? מה לעזזל חשבה גרושתי כשעשתה את זה?
למה להעמיד את הילדים במצב הזה? למה להסיט? רוצה ל-
|אותי? בבקשה, תזמיני לי משטרה, תכנסי למשטרה ותצהירי שאיימתי עלייך, שאנסתי אותך, לא אכפת לי מה רק לעזזל תעזבי כבר את הילדים במנוחה" וחוסר האונים הזה, אוי.... חוסר האונים הזה שאלוהים יסלח לה. עכשיו לאורך כל היום הגרושה
פתאום רוצה לדבר....... ואני? כרגע מרוויח זמן! רוצה לדבר? להפגש? רק עם העו"ד ! לא זז מילימטר בלעדיו.
ואת גרושתי "היקרה" אם את כאן או מי מדרי הפורום שאולי מכיר אותך במקרה (מוזמן להעביר לה את המסר) אולי סוף סוף תביני את המשל של "סוף מעשה במחשבה תחילה"
ולך שלי החברה המדהימה שישבה איתי על אין ספור
ושאפתה לי תמיד
שיהיה לי משהו לאכול. שהיתה נוכחת בזמנים הכי קשים גם כשלא היה לה זמן. שהיתה שם לתמוך ורק שמרה שלא
. את מדהימה, את יפה, את ה-
שלי שתמיד יודעת להזכיר לי מתי
לנשום עמוק ולשחק אותה
. אוהב אותך, אוהב את חברתך, את ה-
שבליבי את חברה אמיתית.