ציףציף1000
New member
../images/Emo124.gif החשדות 14.5.06 ../images/Emo124.gif
גילמור מוסיף עוד 3 הופעות למרות שהבטיח ואף איים שלא יוסיף עוד הופעות לתור הנוכחי שלו, דייויד גילמור בכל זאת מוסיף עוד שלוש הופעות בחודש יולי, לטובת הקהל האירופאי: ב-27 לחודש באוסטריה 29 – מינכן 30 ויין (ליד ליון) בצרפת בינתיים, אתר האינטרנט של ה"איוונינג סטנדרד" הלונדוני העלה ראיון חדש וחושפני, שלא לומר סנסציוני, עם גילמור. הראיון נערך ממש בימים אלו, לאחר שגילמור חזר מהחלק הראשון של התור שלו, והוא נח בבית. "הוריי-שלי שמו אותי בפנימיה כשהייתי בן חמש, ונסעו לאמריקה", הוא מספר, "ובקושי ראיתי אותם באותה שנה. לכן כל כך חשוב לי להיות עם ילדיי כעת." גילמור עונה שוב בשלילה כאשר נשאל אם הפלויד יתאחדו שוב: "מה יגרום לי לחזור לשם? מה אנשים רוצים? חבורה של אנשים בשנות השישים שלהם, מנגנים שירים ישנים באצטדיוני כדורגל? זה טירוף. הם מטורפים. זה כמו להיות ילדים של הורים גרושים. הם כולם חושבים שה יהיה נהדר אם ההורים יחזרו זה לזה, אבל זה אף פעם לא כך. היו לנו את הרגעים שלנו, אבל זה כבר לא רלבנטי. עשינו חלק גדול מהמוזיקה הזו כאשר היינו עדיין בני עשרים ומשהו." בהמשך, מספר גילמור על התרומות הנדיבות שהוא ואשתו נותנים לצדקה, ואף מגייסים את חבריהם לשם כך. פולי, כזכור, כתבה חלק מהמילים לאלבום החדש של גילמור, וגם כתבה חלק מהמילים באלבום The Division Bell. גילמור אומר על שיתוף הפעולה ביניהם: "זה לא תמיד חלק, אבל זה צפוי. לפעמים פולי מרגישה שאני לא מספיק מתעניין במילים בגלל ההתעסקות המלאה שלי במוזיקה, והיא מביעה את הרגשות האלו. אבל אני מקווה שאם אנשים יאזינו בדרך המסורתית – היינו, בווליום גבוה דרך מערכת טובה, ללא שום הפרעות מסביב – הם יקבלו משהו חדש בכל פעם שהם יאזינו. האלבום הוא על חיים ומוות ומה שביניהם, בעצם. הוא על היותינו בני תמותה. במהלך השנים האחרונות, נפטרה אחותי, וחברים אחרים. כולנו בסופו של דבר חוזרים להתמזג עם הים. בכל מקרה, יש עומק רגשי בתוך ההרגשה המהותית של נחת." גילמור מתעצבן כשמשווים את פולי ליוקו אונו: "מה רע ביוקו אונו? היא אמנית פרפורמנס מעולה, ואשה מוכשרת". גילמור גם לא ממש מחזיק מההערה של ווטרס, לפיה זה שפולי כותבת מילים לשיריו זה "כמו ספיינל טאפ": "אם זה מה שרוג'ר אמר, אז אני חושב שזה מיזוגני לחשוב שמישהי צריכה להמנע מלכתוב מילים, רק משום שהיא הרעיה. יש עוד דוגמאות רבות: אשתו של טום ווייטס, אשתו של רוברט וואייט. פולי היתה סופרת ומשוררת כל חייה, הרבה לפני שפגשה אותי." ולקטע הרכילותי: גילמור, מסתבר, נפרד מאשתו הראשונה, ג'ינג'ר, בערך במקביל לברוגז הגדול עם ווטרס. הפרידה גרמה לו לשקוע בחיי הוללות פרועים: "אני מניח שעברתי את החוויה הרגילה של כוכב רוק", הוא אומר. "הייתי בתור במשך שנתיים, וכמעט לא חזרתי הביתה. פשוט, נסחפתי עם אורח החיים של קוקאין. זה היה קל מאוד. חשבתי שהקוקאין עוזר לי להיות יותר ברברן, אבל האמת היתה הרבה יותר גרועה. למעשה, זה סם שלא עוזר לאף אחד. הוא הותיר אותי עם לב שהזדקן בטרם-עת. הפסקתי עם זה לאחר שפגשתי את פולי, וזהו זה." אבל, לדבריו, פולי הרגישה לפעמים שהיא "משטרת הכיף": "היינו מועדון-בנים, לפני כן, והיא זכתה ליחס שלילי, בעיקר מצד האנשים בתור של division bell. היו הרבה אנשים שהיו להם אינטרסים משלהם באדם שהייתי – האדם שהיה לו קוקאין – ולא רצו שאהיה אדם אחר, טוב יותר. לפני שפולי פגשה בי, היא לא היתה בדיוק אשת-בית ארצית, כך שאני בטוח שזה היה מתסכל עבורה לספוג את ההתנהגות שלי ולנסות לשנות אותה, ולספוג את הכעס של אנשים אחרים, בגין האושר שמצאתי. אבל ככה זאת פולי. יש לה דעות. היא מעצבנת אנשים, ויש לה זכות לעשות זאת. " דייב ופולי מנהלים חיים נטולי-זוהר: הם מסיעים את הילדים לביה"ס, ומנג'סים להם לעשות שיעורים, כהורים רגילים. גילמור מספר כמה הוא נהנה מהחיים הנורמליים האלו, עם ילדיו ואשתו, ומסביר שזו הסיבה להאטה בקצב העבודה שלו, במהלך 12 השנים האחרונות (מאז שנישא לפולי). הוא גם רואה את ארבעת ילדיו הבוגרים, אם כי לדבריו לא כולם חיים באנגליה, קרוב אליו. מה עושים כאשר שמונה ילדים [בגילאי 4 עד 30, להערכתי – צ.] מתאספים ביחד? "אנחנו מטיילים ביער, מדליקים מדורות, ומבשלים עליהם מרשמלו – דברים כאלו." האם הוא לעיתים מסתכל על העבר ותוהה כיצד הגיע להיות כוכב רוק, כשהוא בסה"כ בנו של פרופסור מקיימברידג' ועורכת ב-BBC ? "אני לא מרגיש כמו כוכב רוק כשאני מבשל ביצים לילדים בשעה שש בבוקר." ומה עם כשהוא עומד בפני קהל של אלפים, על הבמה? "טוב, לפעמים אני תוהה מה לכל הרוחות אני עושה כאן. זה מאוד מוזר להיות גורם חשוב בחייהם של אנשים. אבל לפעמים, כשאני מאזין לאלבום לעת ערב, על כוס יין, אני חושב "אח, זה פאקינג מבריק!". הופעתו של ווטרס בארץ - הפרטים הידועים כרגע רוג'ר ווטרס העלה מודעה ענקית בגליון אתמול (יום א') של הניו יורק טיימס, לקראת הופעתו במדיסון סקוור גארדן. אומרים שהעיצוב יוצא דופן ביופיו. ברגע שמישהו יסרוק אותה, אעלה את התמונה לכאן. ולטובת מי שפספסו, אלו הפרטים הידועים כעת על הופעתו המתוכננת של רוג'ר ווטרס בארץ: ההופעה תערך ב-22 ליוני, בשדות שליד מנזר לטרון. ווטרס יבצע במחצית הראשונה של ההופעה שירים ידועים ואהובים מתוך הקריירה הארוכה שלו, החל מימיו בפלויד ועד אלבום הסולו האחרון שלו, Amused to Death. במחצית השניה של ההופעה, יבוצע האלבום Dark Side of the Moon במלואו, אולי בגרסה ארוכה מהמקור. ווטרס יופיע עם להקת ליווי, בה יהיו חברים הנגנים הבאים: אנדי פיירוות'ר-לו - גיטרה סנואי ווייט - גיטרה דייויד קילמינסטר - גיטרה וקולות ג'ון קארין - קלידים הארי ווטרס (בנו) - אורגן האמונד איאן ריצ'י - סקסופון גרהאם ברוד - תופים קייטי קיסון, פ.פ. ארנולד וקארול קניון - זמרות ליווי [אגב, שמועה ממקור אחד טוענת שאנדי לטימר, לשעבר מ"קאמל", היה אמור להצטרף לתור כגיטריסט, על תקן גילמור. אלא שקולו לא התאים לקול של ווטרס, ולאחר כמה סשנים החליטו השניים שזה לא יילך. אני לא יודעת אם השמועה נכונה או לא.] כרטיסים למופע ניתן לקנות בכל משרדי הכרטיסים, כולל "קסטל", "לאן" וכו'. מחיר הכרטיס המלא הוא 375 ₪. וועדי עובדים שונים מציעים לחבריהם כרטיסים בהנחה. ניתן גם לרכוש כרטיס בהנחה תמורת נקודות, דרך "אמריקן אקספרס", וקיימת ככל הנראה הנחה לסטודנטים ולחיילים. עד עתה נמכרו כ-35,000 כרטיסים, כאשר המפיקים מקווים למכור מספר כפול של כרטיסים, עד המופע. עדיין אין וודאות לגבי קיומו של מתחם מושבים/מתחם VIP. אם יהיה מתחם כזה, ניתן יהיה לשדרג ללא בעיה את הכרטיסים הרגילים לכרטיסי VIP, שמחירם יהיה כ-700 ₪. לא ידוע כרגע על הופעות-חימום, או תכנית אמנותית נוספת כלשהי ולא פורסמו עדיין פרטים על סידורי ההסעות/חניה במקום. האמת, האיחור בפרסום פרטים מלאים על המופע, מתחיל קצת להדאיג.
גילמור מוסיף עוד 3 הופעות למרות שהבטיח ואף איים שלא יוסיף עוד הופעות לתור הנוכחי שלו, דייויד גילמור בכל זאת מוסיף עוד שלוש הופעות בחודש יולי, לטובת הקהל האירופאי: ב-27 לחודש באוסטריה 29 – מינכן 30 ויין (ליד ליון) בצרפת בינתיים, אתר האינטרנט של ה"איוונינג סטנדרד" הלונדוני העלה ראיון חדש וחושפני, שלא לומר סנסציוני, עם גילמור. הראיון נערך ממש בימים אלו, לאחר שגילמור חזר מהחלק הראשון של התור שלו, והוא נח בבית. "הוריי-שלי שמו אותי בפנימיה כשהייתי בן חמש, ונסעו לאמריקה", הוא מספר, "ובקושי ראיתי אותם באותה שנה. לכן כל כך חשוב לי להיות עם ילדיי כעת." גילמור עונה שוב בשלילה כאשר נשאל אם הפלויד יתאחדו שוב: "מה יגרום לי לחזור לשם? מה אנשים רוצים? חבורה של אנשים בשנות השישים שלהם, מנגנים שירים ישנים באצטדיוני כדורגל? זה טירוף. הם מטורפים. זה כמו להיות ילדים של הורים גרושים. הם כולם חושבים שה יהיה נהדר אם ההורים יחזרו זה לזה, אבל זה אף פעם לא כך. היו לנו את הרגעים שלנו, אבל זה כבר לא רלבנטי. עשינו חלק גדול מהמוזיקה הזו כאשר היינו עדיין בני עשרים ומשהו." בהמשך, מספר גילמור על התרומות הנדיבות שהוא ואשתו נותנים לצדקה, ואף מגייסים את חבריהם לשם כך. פולי, כזכור, כתבה חלק מהמילים לאלבום החדש של גילמור, וגם כתבה חלק מהמילים באלבום The Division Bell. גילמור אומר על שיתוף הפעולה ביניהם: "זה לא תמיד חלק, אבל זה צפוי. לפעמים פולי מרגישה שאני לא מספיק מתעניין במילים בגלל ההתעסקות המלאה שלי במוזיקה, והיא מביעה את הרגשות האלו. אבל אני מקווה שאם אנשים יאזינו בדרך המסורתית – היינו, בווליום גבוה דרך מערכת טובה, ללא שום הפרעות מסביב – הם יקבלו משהו חדש בכל פעם שהם יאזינו. האלבום הוא על חיים ומוות ומה שביניהם, בעצם. הוא על היותינו בני תמותה. במהלך השנים האחרונות, נפטרה אחותי, וחברים אחרים. כולנו בסופו של דבר חוזרים להתמזג עם הים. בכל מקרה, יש עומק רגשי בתוך ההרגשה המהותית של נחת." גילמור מתעצבן כשמשווים את פולי ליוקו אונו: "מה רע ביוקו אונו? היא אמנית פרפורמנס מעולה, ואשה מוכשרת". גילמור גם לא ממש מחזיק מההערה של ווטרס, לפיה זה שפולי כותבת מילים לשיריו זה "כמו ספיינל טאפ": "אם זה מה שרוג'ר אמר, אז אני חושב שזה מיזוגני לחשוב שמישהי צריכה להמנע מלכתוב מילים, רק משום שהיא הרעיה. יש עוד דוגמאות רבות: אשתו של טום ווייטס, אשתו של רוברט וואייט. פולי היתה סופרת ומשוררת כל חייה, הרבה לפני שפגשה אותי." ולקטע הרכילותי: גילמור, מסתבר, נפרד מאשתו הראשונה, ג'ינג'ר, בערך במקביל לברוגז הגדול עם ווטרס. הפרידה גרמה לו לשקוע בחיי הוללות פרועים: "אני מניח שעברתי את החוויה הרגילה של כוכב רוק", הוא אומר. "הייתי בתור במשך שנתיים, וכמעט לא חזרתי הביתה. פשוט, נסחפתי עם אורח החיים של קוקאין. זה היה קל מאוד. חשבתי שהקוקאין עוזר לי להיות יותר ברברן, אבל האמת היתה הרבה יותר גרועה. למעשה, זה סם שלא עוזר לאף אחד. הוא הותיר אותי עם לב שהזדקן בטרם-עת. הפסקתי עם זה לאחר שפגשתי את פולי, וזהו זה." אבל, לדבריו, פולי הרגישה לפעמים שהיא "משטרת הכיף": "היינו מועדון-בנים, לפני כן, והיא זכתה ליחס שלילי, בעיקר מצד האנשים בתור של division bell. היו הרבה אנשים שהיו להם אינטרסים משלהם באדם שהייתי – האדם שהיה לו קוקאין – ולא רצו שאהיה אדם אחר, טוב יותר. לפני שפולי פגשה בי, היא לא היתה בדיוק אשת-בית ארצית, כך שאני בטוח שזה היה מתסכל עבורה לספוג את ההתנהגות שלי ולנסות לשנות אותה, ולספוג את הכעס של אנשים אחרים, בגין האושר שמצאתי. אבל ככה זאת פולי. יש לה דעות. היא מעצבנת אנשים, ויש לה זכות לעשות זאת. " דייב ופולי מנהלים חיים נטולי-זוהר: הם מסיעים את הילדים לביה"ס, ומנג'סים להם לעשות שיעורים, כהורים רגילים. גילמור מספר כמה הוא נהנה מהחיים הנורמליים האלו, עם ילדיו ואשתו, ומסביר שזו הסיבה להאטה בקצב העבודה שלו, במהלך 12 השנים האחרונות (מאז שנישא לפולי). הוא גם רואה את ארבעת ילדיו הבוגרים, אם כי לדבריו לא כולם חיים באנגליה, קרוב אליו. מה עושים כאשר שמונה ילדים [בגילאי 4 עד 30, להערכתי – צ.] מתאספים ביחד? "אנחנו מטיילים ביער, מדליקים מדורות, ומבשלים עליהם מרשמלו – דברים כאלו." האם הוא לעיתים מסתכל על העבר ותוהה כיצד הגיע להיות כוכב רוק, כשהוא בסה"כ בנו של פרופסור מקיימברידג' ועורכת ב-BBC ? "אני לא מרגיש כמו כוכב רוק כשאני מבשל ביצים לילדים בשעה שש בבוקר." ומה עם כשהוא עומד בפני קהל של אלפים, על הבמה? "טוב, לפעמים אני תוהה מה לכל הרוחות אני עושה כאן. זה מאוד מוזר להיות גורם חשוב בחייהם של אנשים. אבל לפעמים, כשאני מאזין לאלבום לעת ערב, על כוס יין, אני חושב "אח, זה פאקינג מבריק!". הופעתו של ווטרס בארץ - הפרטים הידועים כרגע רוג'ר ווטרס העלה מודעה ענקית בגליון אתמול (יום א') של הניו יורק טיימס, לקראת הופעתו במדיסון סקוור גארדן. אומרים שהעיצוב יוצא דופן ביופיו. ברגע שמישהו יסרוק אותה, אעלה את התמונה לכאן. ולטובת מי שפספסו, אלו הפרטים הידועים כעת על הופעתו המתוכננת של רוג'ר ווטרס בארץ: ההופעה תערך ב-22 ליוני, בשדות שליד מנזר לטרון. ווטרס יבצע במחצית הראשונה של ההופעה שירים ידועים ואהובים מתוך הקריירה הארוכה שלו, החל מימיו בפלויד ועד אלבום הסולו האחרון שלו, Amused to Death. במחצית השניה של ההופעה, יבוצע האלבום Dark Side of the Moon במלואו, אולי בגרסה ארוכה מהמקור. ווטרס יופיע עם להקת ליווי, בה יהיו חברים הנגנים הבאים: אנדי פיירוות'ר-לו - גיטרה סנואי ווייט - גיטרה דייויד קילמינסטר - גיטרה וקולות ג'ון קארין - קלידים הארי ווטרס (בנו) - אורגן האמונד איאן ריצ'י - סקסופון גרהאם ברוד - תופים קייטי קיסון, פ.פ. ארנולד וקארול קניון - זמרות ליווי [אגב, שמועה ממקור אחד טוענת שאנדי לטימר, לשעבר מ"קאמל", היה אמור להצטרף לתור כגיטריסט, על תקן גילמור. אלא שקולו לא התאים לקול של ווטרס, ולאחר כמה סשנים החליטו השניים שזה לא יילך. אני לא יודעת אם השמועה נכונה או לא.] כרטיסים למופע ניתן לקנות בכל משרדי הכרטיסים, כולל "קסטל", "לאן" וכו'. מחיר הכרטיס המלא הוא 375 ₪. וועדי עובדים שונים מציעים לחבריהם כרטיסים בהנחה. ניתן גם לרכוש כרטיס בהנחה תמורת נקודות, דרך "אמריקן אקספרס", וקיימת ככל הנראה הנחה לסטודנטים ולחיילים. עד עתה נמכרו כ-35,000 כרטיסים, כאשר המפיקים מקווים למכור מספר כפול של כרטיסים, עד המופע. עדיין אין וודאות לגבי קיומו של מתחם מושבים/מתחם VIP. אם יהיה מתחם כזה, ניתן יהיה לשדרג ללא בעיה את הכרטיסים הרגילים לכרטיסי VIP, שמחירם יהיה כ-700 ₪. לא ידוע כרגע על הופעות-חימום, או תכנית אמנותית נוספת כלשהי ולא פורסמו עדיין פרטים על סידורי ההסעות/חניה במקום. האמת, האיחור בפרסום פרטים מלאים על המופע, מתחיל קצת להדאיג.
