סתם שופכת את הלב ואשמח לשמוע

את מה שיש לכם להגיב. יש לי חבר מדהים, אנחנו יחד כבר קרוב לשנה ושנינו בגילאי ה-20. אנחנו אוהבים והכל טוב ויפה עד ש... עד שמגיעים לכל מה שקשור לאינטימיות וסקס. בשלב הזה אנחנו די נתקעים (היום קצת פחות לעומת העבר אבל עדיין). אני מרגישה שלחבר שלי יש מעין פחד לא מוסבר או איזושהי רתיעה מאינטימיות וזה מתבטא בהמון דברים כמו למשל אפילו שאנחנו יושבים לראות טלויזיה במיטה ואני יכולה ללטף אותו ולנשק אותו והוא יסתפק בלהחזיר נשיקות וישים יד על הכתף שלי וכמובן שאני עם חולצה (כי הוא לא מוריד אותה) והוא לא מנסה אפילו להכניס את היד מתחת לחולצה גם כשאני מנסה לגרור אותה לשם... זאת הדוגמא הכי פשוטה שיכולתי לתת, אתם בטח שואלים את עצמכם למה אני רק מנשקת או מלטפת במקום לנסות לגרור את העניינים הלאה, אז זהו שאין לי שום בעיה לעשות הכל אם זה לעשות לו ביד, לרדת לו להיפך אני אשמח לעשות את כל זה אבל אני אפילו לא מנסה כי אני נורא נרתעת מהתגובה שלו מכיוון שאפילו בפעמים (המעטות) שניסינו לשכב הוא לא נוגע לי בחזה (בכלל!!!) וגם במקרה הזה אני מנסה לגרור אותו ולא הולך לי. היו לנו שיחות על האינטימיות בינינו אבל לא הזכרתי באופן ספציפי את המגע בחזה מכיוון שאני חושבת שזה צריך לבוא ממנו, הצורך להרגיש ולרצות לגעת. בנוסף היו פעמים שמיד אחרי הסקס הוא פשוט התלבש לגמרי שוב בבגדים ורק אחרי שידברתי איתו על זה ואמרתי לו שזה מפריע לי ושאני מרגישה שזה מפריד בינינו הוא הבין אותי ולמרות הכל חזר לשים את הבוקסר (אבל רק אותו) ואני תמיד חשבתי שבעיקר לגברים יותר נוח לישון עירומים (הוא אומר שלא נוח לו ככה). חוץ מזה ולא משנה כמה ניסיתי להסביר הוא מסרב להבין שיש עוד דרכים להיות ביחד חוץ מסקס ואני מתכוונת לחדירה, ומשום מה זה תמיד קורה אצלנו רק בלילה והוא תמיד מקפיד להיות מכוסה. מצחיק (או שלא) אבל עד עכשיו בכל הפעמים שניסינו לא ראיתי את האיבר שלו אפילו פעם אחת... לי אומנם יש ניסיון ולו אין אבל אמרתי לו והרגעתי אותו מיליון פעמים שזה לא מפריע לי ושביחד נלמד מה טוב אחת לשני ובכל זאת זה לא זה. ולוותר אני ממש לא רוצה כי אני אוהבת אותו. יש לי המון רגעים של ייאוש ורגעים שאני נשברת אנחנו לפעמים יכולים להיות יחד שבוע שלם ומתוכו לשכב רק פעם אחת או שלא לשכב בכלל וזה ממש מתסכל אותי. מה בסה"כ ביקשתי לעשות אהבה עם הגבר שאני אוהבת???
 

emh

Member
יש כמה דברים....

בהתחלה זה נשמע כאילו הוא מבית דתי, זה נכון? אולי זה עניין של חינוך שהוא קיבל... יכול להיות שזה עניין של ביישנות שהוא מתקשה להתגבר עליה אולי נגיעות בחזה זה לא דבר שמושך אותו במיוחד, אבל זה נשמע שזה קצת יותר מזה... לא כל אחד רגיל לישון ערום וזה דווקא לא מפתיע אותי. אולי הוא מתבייש מהרעיון שתראי אותו ערום? אולי בעיניו זה נתפס כמשהו משפיל? (קצת מוזר בקשר של חברות אבל אפשרי)
 
ברשותכם אני יענה לכל אחד בנפרד

ואני יתחיל... הוא לא מבית דתי אפילו ממש לא דתי! וזה בהחלט מרגיש יותר מזה, הייתי מבינה אם נגיעות בחזה לא מושכות אותו אבל כשאנחנו מנסים לשכב נראה כאילו הוא נזהר שלא לגעת אפילו בטעות... מתבייש? לא יודעת. אני לא חושבת שזה אמור להיות ככה בקשר זוגי ועוד קשר כמו שלנו שיש המון אהבה וכבר מדברים על עתיד מאוד רחוק. אני מתנהגת בפתיחות יחסית לידו ומצפה ממנו לאותו הדבר. אנחנו זוג הרי לא? בנוסף אני רגילה מהקשר הקודם שלי לפתיחות ממשית שפשוט עושים הכל ביחד בין אם זה קשור בסקס או לא. אני אומנם משתדלת שלא לערב ולערוך השוואות ואני יודעת שגם אם לא היה לי מדד להשוואה כך הייתי רוצה שתהיה מערכת היחסים שלי פתוחה, מפרגנת, אוהבת, תומכת ואני יודעת שאני משתדלת להיות את כל זה (ועם תפיחה קלה על השכם אני חושבת שאני אפילו מצליחה)
 
קוקי, למיטב ידיעתי וגם עפ"י

ההתנהגות הכללית שלו הוא לא עבר אף חוויה מינית ואני ממש בספק אם הוא מאונן (כשאני מרגישה צורך לאונן אני משום מה מרגישה הכי אשמה בעולם ומציפות אותי רגשות אשמה מפה ועד ל... ברור שאני יעדיף להנות איתו אבל לפעמים (ברוב המקרים) כשאין לי אותו לפעמים פשוט משתלט עליי הצורך העז הזה...). הגישה הרעיונית שלו היא שזה צריך לבוא מאהבה אבל משום מה זה בא אבל ממש בקושי ואני לא רוצה להבין מכך שזו האהבה שהוא חש כלפיי כי מבחינת רגשות הוא מעניק מעל ומעבר.
 
../images/Emo124.gifבעיה לא פשוטה...../images/Emo4.gif

יקירתי אני אתחיל דווקא בך. לעולם לא צריך להרגיש רגשות אשם בקשר לאוננות. גם שאנחנו במערכת יחסים ואפילו יחסי המין הם אינטנסיביים ומספקים, עדיין יש מקום לאוננות, למחשבות הפרטיות וכן - גם לפנטזיות. לא רק שאין במה להתבייש, זה טבעי וזה הכי נכון שבעולם. באשר לחברך, אמנם אני לא רופא, לא פסיכולוג ונעדר כל הכשרה רפואית או נפשית זולת נסיון החיים אבל, זה נשמע משהו ששווה לבדוק אותו באופן מקצועי. אני יודע שזה נשמע מוזר, אתם צעירים עדיין, אבל יש במה שאת מספרת משהו שנשמע לי כבעיה מורכבת מבחינה נפשית, בעיה שדורשת איבחון מקצועי ע"י גורם מוסמך. בד"כ, כשמישהו אומר לנו דברים כאלה אנחנו נרתעים, טיפול פסיכולוגי נראה לנו מתאים לפסיכים, משוגעים וכד' - זה לא כך ולא צריך להיות כך. לכל אחד יש רגעים בחיים שבהם עזרה מקצועית לא תזיק לו אלא תעזור וזה נורמאלי לחלוטין. אגב, ניתן לקבל הפניות מקופ"ח. אמנם זה לא מספק אבל לפחות זו התחלה זולה ע"מ לבחון את האפשרות ואת הצורך.
 
אתה צודק אבל זאת ההרגשה שלי

כי אני יודעת שאם הייתי מסופקת מהבן זוג שלי לא הייתי חשה שום צורך לאונן..
אני אבדוק את האפשרות של טיפול אבל אני קצת יחכה עם זה אולי דברים ישתנו (הלוואי)
 

alfalf

New member
|הדגש|לא נכון|סדגש|

גם בקשר בריא לחלוטין מאוננים. אין דין אוננות כדין זיון. זו פשוט דרך נוספת לקיים יחסי מין. יחי הגיוון. אני מציע לך להיפטר מרגשות האשם בגלל אוננות, ויפה שעה אחת קודם.
 
שוב אלף יכול מאוד להיות שאתה צודק

אבל זוהי התחושה שלי ולמען האמת זה פחות מפריע לי אני אהיה מוכנה להיפטר מרגשות האשמה ואהיה מוכנה גם שלא לחוש את הצורך הזה אם יהיה לי אותו.....
 
יקירתי...

נשמע כאילו גם לך יש מה ללבן עם עצמך. תחושות האשם המיותרות האלה עלולים לגרור תחושות אחרות ולעיתים עלולות ליצור בעיות חדשות ולא נעימות. משום מה יותר קל לנו לעזור לזולתנו מאשר לעצמנו. רובנו פסיכולוגים טובים כלפיי אחרים אבל כשזה נוגע לנו אנחנו מזניחים. חומר למחשבה
 
הפנמתי ../images/Emo13.gif

אני מבינה את מה שאתם אומרים ומקבלת את זה אני לא אומרת שזה משהו אסור אני פשוט מכירה את עצמי ויודעת שאם היה לי את מה שאני כ"כ זקוקה לו אני באופן אישי לא הייתי חשה צורך לאונן... אבל כמו שאמרתי הפנמתי
 
אתה צודק אבל אני מרגישה ככה

כי אני יודעת שאם הייתי מסופקת מהבן זוג שלי לא הייתי חשה שום צורך לאונן..
אני אבדוק את האפשרות של טיפול אבל אני קצת יחכה עם זה אולי דברים ישתנו (הלוואי)
 
רק את מכירה את עצמך ואותו...

לא בהכרך הסיפוק מבן/בת הזוג הוא מדד לאוננות - יש שמאוננים בלי כל קשר - גם וגם - וזה בסדר גמור. זה עניין של רמת מיניות נראה לי. באשר להמתנה, את יודעת הכי טוב אבל רק אל תכנסי ליאוש, אל תרימי ידיים לפני שמיצית את כל האפשרויות ואל תוותרי לעצמך בגלל רגשות אשם (כלומר אם תחליטי שאין לך כוח להתמודד עם הבעיה ותרצי לעזוב - אל תשארי רק בגלל רגשות אשם).
 

emh

Member
עברתי על כל...

השירשור ועל כל התגובות שלך, וזה נשמע לי מאוד סביר שזה סוג של ביישנות. כתבת "בנוסף אני רגילה מהקשר הקודם שלי לפתיחות" אבל לבחור לא היה קשר קודם על פי דברייך !!! כל החיים אנשים נמצאים לבושים בחברה, ופתאום הוא צריך להיות ערום בנוכחות שלך למרות שאתם זוג ולא אמורה להיות בעיה, אולי הוא מתקשה עם הקטע הזה? "נזהר שלא לגעת בחזה אפילו בטעות" שוב תזכרי שאת הראשונה שלו, הוא כנראה לא יודע איך את רוצה שהוא ייגע יכול להיות שהוא נזהר שלא להכאיב לך או לגעת בחזה כי הוא לא יודע מה את תרגישי, או שזה בכלל נתפס אצלו כמעשה שיעליב אותך.
 
תגיד לי, אמה, אתה קורא מה שאתה כותב

??? מה הקשר ראשונה? הם ביחד כבר שנה. אני, עם הראשונה שנגעתי לה בחזה, לא הפסקתי כל הערב! והייתי כולה בן איזה 16. אפשר לחשוב שהוא צריך להטיס קונקורד. כולה למשש דד. מה אתה עושה מזה כזה סיפור? איך לגעת, לא להכאיב...איך שלא תיגע זה נעים, וזה מכאיב רק אם אתה נוגע עם פלאייר (וגם את זה יש נשים שאוהבות).
 

emh

Member
אבל אתה לא הוא...

והוא לא נוגע. ואולי הוא לא יודע שלגעת זה יהיה נעים לה? אולי הבחור הזה חושב שסקס זה רק לזיין, אולי הבחור הזה נגע פעם בטעות למישהי בחזה וחטף צעקות ועכשיו הוא חושב שלגעת בחזה = אקט שיעליב את החברה שלו? כולה למשש דד, אבל הוא לא עושה את זה, על זה היא מדברת, נכון? אז היא שאלה איזה סיבות יכולות להיות לזה, וכתבתי לה מה לדעתי יכול להיות.
 
למעלה