אש אש מדורה...

[פלגיה]

../images/Emo117.gif אש אש מדורה...

ולכבוד הל"ג שחל היום, יחד עם העשן ותפוחי האדמה והלהבות, אני פותחת שרשור של איזכורי אש בתנ"ך: מן הלהבה דרך הלפיד ועד למדורה, וכל מה שיש.

 

[masorti]

עמוד האש...

שהלך לפני בני ישראל במדבר. שנאמר: "וה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן, לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ, וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ, לְהָאִיר לָהֶם לָלֶכֶת, יוֹמָם וָלָיְלָה. לֹא-יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָנָן יוֹמָם, וְעַמּוּד הָאֵשׁ לָיְלָה לִפְנֵי הָעָם." (שמות י"ג, כ"א-כ"ב) מה שפחות ידוע הוא שרעמסס השני לא היה היחיד שנתקל בעמוד אש שנע לפני מחנה אויביו. בכתובות שנמצאו במקדש במדינת-חאבו שבמצרים מספר רעמסס השלישי על מלחמותיו נגד גויי הים (בין השאר גם הפלישתים). הנה קישור לכתובות הרלוונטיות. אני מתייחס לקטע הראשון בלינק, שמתייחס ל-"sections 64-66" בנאומו של רעממס השלישי וכולל שלוש פיסקאות. בין השאר אפשר לראות שבפיסקה הראשונה מופיע הביטוי הבא המתייחס למחנה האויב: They came with fire prepared before them, forward to Egypt ובפיסקה השלישית מופיע בהקשר דומה הביטוי הבא:

As for those who had assembled before them on the sea, the full flame was in their front, before the river-mouths, and a wall of metal upon the shore surrounded them​

ממש עמוד אש הנע לפניהם. ולמען האמת, המשפט השני שהבאתי מעניין אפילו יותר: the full flame was in their front... and a wall of metal upon the shore surrounded them לא רק שהחלק הראשון מזכיר את עמוד האש והענן, אלא שהחלק השני מזכיר את התיאור של חציית ים סוף: " וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה, בְּתוֹךְ הַיָּם; וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה, מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם". ההקשר שונה, אבל מטבעות הלשון דומות.

 

[עמיאל בן דוד]

איזכורים שאני זוכר בעל פה

האזכור הראשון הלא הוא "והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה". בראשית ט"ו כשאברהם הולך לעקוד את יצחק בנו "ויקח בידו את האש..." ויצחק שואל את אביו "הנה האש והעצים" (בראשית כ"א כמדומני) בספר שמות יש את האש "המתלקחת בתוך הברד", את "צלי אש ומצות" את עמוד האש ההולך לפני המחנה ואת "הר סיני אשר עשן כולו, מפני אשר ירד עליו ה' באש, ויעל עשנו כעשן הכבשן", את דברי אהרן למשה אחרי חטא העגל "ואשליכה באש ויצה העגל הזה". (אינני זוכר אם במעשה העגל מוזכר אש אם לאו) עוד לפני חטא העגל, בתחילת פרשת תצוה יש את הציווי על "להעלות נר תמיד" ובל נשכח את הציווי "לא תבערו אש... ביום השבת" בספר ויקרא יש את "האש אשר תוקד על המזבח לא תכבה", את האש שאוכלת את נדב ואביהו, בדיני טהרת כלים "כל כלי אשר יבוא באש תעבירו באש וטהר וכו'". בת איש כהן כי תחל לזנות באש תשרף. וזה מזכיר לי כי ישנם עוד כמה עברות שנידן שריפה. אה, כן, גם בגד צרוע צריכים לשרוף... בספר במדבר האש אוכלת את עדת קרח, האש נמצאת על המחתה של אהרן במגפה, ובספר דברים יש את הציווי של שריפת עיר הנידחת, ובברכת משה "אש דת למו." בזה אסיים, אך לא לפני שאשאל שאלה: כמה ערים בתנ"ך נשרפו?

 

[פלגיה]

אני זוכרת עכשיו שתים

סדום ושומרון. היו עוד?

 

[עמיאל בן דוד]

סדום לא נשרפה ואף לא שומרון.

"גפרית ומלח שריפה כל ארצה לא תזרע ולא תצמיח... כמהפכת סדום ועמורה..." פסוק זה מתאר את מצב הארץ במידה וישראל יחטאו. בשום מקום אחר לא נזכר על שריפת סדום. אבל אולי כשאברהם משקיף על פני כל ארץ הככר "וירא והנה עלה קיטור הארץ כקיטור הכבשן", אולי קיטור הכוונה היא לעשן וידוע הוא שאין עשן בלי אש. ובאשר לשאלתך, חפשי בספר יהושע, שופטים שמואל ומלכים ומצאי לפחות שבע שמות ערים שנשרפו.

 

[shushu10]

ועד לזריקתם לתנור בו אש יוקדת

של 3 החברה של דניאל = שדרך מישך ועבד נגו (דניאל ג' יט')

 

[shushu10]

ואם אין תצא אש מן האטד ותאכל את ארזי הלבנון

 

[shushu10]

טרם היות הפצצות היו מעלים באש..

כך גם איימו הפלשתים על דלילה .."ויהי ביום השביעי ויאמרו לאשת שמשון פתי את אישך ויגד לנו את החידה פן נשרף אותך ואת בית אביך באש הלירשנו קראתם לנו הלא" (שופטים יד' טו') ; אך עוד קודם אנו מוצאים את המלאך המבשר את הולדתו של שמשון עולה בלהב השמימה "ויהי בעלות הלהב מעל המזבח השמימה ויעל מלאך יהוה בלהב המזבח ומנוח ואשתו ראים..."

 

[יוסי ר1]

חציו שרף במו אש

"חציו שרף במו-אש, על-חציו בשר יאכל, יצלה צלי וישבע; אף-יחם ויאמר האח, חמותי ראיתי אור" ישעיהו מ'ד ט'ו) מתאים לל"ג בעומר, וגם ליום העצמאות. הקומזיץ האולטימטיבי. זהו אחד התאורים היותר ציניים ומוצלחים של עשיית פסל מעץ, שהוא שאריות העץ מהמדורה, לעג לאפסות הפסל וטיפשות יוצרו. הופעות מרשימות אחרות של אש שחלקם הוזכרו, עלית אליהו השמימה, הקורבן שהאש הפלאי עושה לעיני מנוח ואשתו, והאש שירדה מהשמים ביום חנוכת המשכן. מעניין לשים לב שהכתוב דייק להשתמש באותו מטבע לשון של "ותצא אש מלפני ה' "גם לחלבים שעל המזבח וגם לשני בני אהרן . ללמג כמה צריך לדייק ולא לטעות בציווי או בכוונתו, כי מי שמקיים שלא כראוי מתחייב בנפשו.

 

[עמיאל בן דוד]

זה גם המקום היחידי שחמותי מופיעה שם

 

[יוסי ר1]

היכן? במשכן, באשתאול או בצרעה?../images/Emo8.gif

 

[עמיאל בן דוד]

לא הבנתי...

 

[יוסי ר1]

כתבת שחמותך נזכרת שם.

אני הבאתי כמה מקורות, כל אחד הוא שם אחר. אבל לא נורא , אתה לא חייב לענות. אגב, לגבי חידתך על תולעת ויעקב, הכוונה שם אינה דווקא לתולעת שני - למרות שהצירוף הזה קיים במשכן. הכוונה שם היא לתכונת התולעת שלמרות שהיא קטנה היא תמיד מטפסת למעלה, וגם כשהיא נופלת היא אינה מתייאשת, אלא מתחילה לטפס מחדש.

 

[עמיאל בן דוד]

המילה "חמותי"...

 

[יוסי ר1]

../images/Emo6.gif../images/Emo45.gif

 

[סוריאל]

מדורה נזכרת רק פעם אחת

אצל יחזקאל: 'אוי עיר הדמים, גם אני אגדיל המדורה' (כד:ט) ובאותו פרק נמצא גם הפועל המתאים: 'מבחר הצאן לקוח וגם דור העצמים תחתיה' (ה). בלשון חז"ל המילה נפוצה יותר (14 פעם במשנה ובתוספתא וכמעט 80 פעם בתלמודים). מישהו מהכותבים יודע מאיזו שפה לקוח השורש? משום מה נראה לי שמילה - ליתר דיוק שורש - שמוכר רק ליחזקאל מקורה בהשפעה זרה.

 

[shushu10]

אש "חורגת" שלא מן התנ"ך

אך עוסקת בעניני דיומא... וקצת תאור מיום פטירתו של רבי שמעון בר-יוחאי.. כפי שמובא בזוהר .. מסופר כי ביום הסתלקותו של רבי, התאספו אצלו תלמידיו הרבים והיה הרבי שמח שמחה גדולה. באותה שעה סבבה אש את הבית ויצאו כולם וישבו בחוץ, פרט לתלמידים המיוחדים שנשארו בבית. כל אותו יום לא נפסקה האש מהבית ולא היה מי שיגיע אליו, כי לא יכלו מפני האש והאור שהיו מסבבים אותו...לאחר שפסקה האש ראיתי (רבי אבא) את המאור הקדוש קדש הקדשים רבי שמעון, שנסתלק מן העולם, שנתעטף ושופר על ימינו ופניו צוחקות. התחילו החברים בבכיה ולא יכלו לפתוח את פיהם....

 

[eyalnadav]

יש את האש בימי שלמה בבית 1

כולם ענו מצוין בלי יוצא מהכלל -ישר כח. שריפת בית המקדש ה-1 בסוף מלכים , יהושוע שורף ערים במלחמות נגד 31 מלכים (כמו חצור). "להוציא מהיכל ה' את כל הכלים העשויים לבעל ולאשרה ולכל צבא השמיים וישרפם מחוץ לירושלים בשדמות קדרון ונשא את עפרם בית אל" מלכים ב' פרק כג "ואת הפר ואת ערו ואת בשרו ואת פרשו שרף באש מחוץ למחנה כאשר צוה ה’ את משה "= בויקרא פרשת הקורבנות

 

[עמיאל בן דוד]

היכן כתוב שיהושע שרף את הערים?

מצא לי שבע ערים שנשרפו. שכתוב במפורש!

 

[eyalnadav]

אתה יכול לפתוח את ספר יהושוע ולדעת

מה שהיה היה -אין תועלת מרובה לדעת את שמות הערים שנשרפו- העיקר שהיו של עובדי ע"ז ולכן שרפם