בחורה בהפרעה
New member
../images/Emo11.gif
זה נורא קשה להיות הצופה המצד. ידעתי שזה יהיה עונש בשבילי ללכת למפגש הזה. קשה לראות זוגות ככה מאושרים וקוצי מוצי כאלה. אני שונאת את זה. והיום ניסיתי לחשוב למה.. למה אני מתייחסת אליכם בצורה כזו, מתנשאת, ומזלזלת... למה כל זוג שנקרה בדרכי חוטף קצת מהציניות שלי, מהרוע הזה שחבוי בי. היום הבנתי שזה מקנאה. הרגש הכי מגעיל בעולם. אני מקנאה.. מקנאה ברמת האינטימיות שאתם מגיעים אליה ומאיזו שהיא סיבה אני כל הזמן מפספסת. מקנאה בזה שהוא הניח עליך את הראש, בשיא הטבעיות, ודיבר ודיבר ודיבר, ואת ככה סתם, נתת לו נשיקה כזו קטנה... והמשכתם הלאה.. הכי טבעי, הכי נכון, הכי רגיל.. הוא המשיך לדבר, ואת המשכת להקשיב.. בדיעבד זו הייתה נשיקה חסרת משמעות... אבל מבחינתי זו נשיקה שמסמלת את כל מה שאני חולמת עליו. השגרה הזו עם בן הזוג, הנוחות... האינטימיות.. לא אינטימיות מבחינה מינית... אלא אינטימיות כזו בן גבר ואישה, שחיים יחד, ויודעים את הדברים הכי קטנים והכי מעצבנים, וזה בסדר... ורק אני... צחקתם היום על המצב שלי.. לא מרוע.. זה היה כזה מצחיק, שאני תמיד נופלת על הגברים הדפוקים, שאני תמיד מוצאת את עצמי עם הגבר הכי לא נכון. שאני בעצם כמו גבר, מתייחסת לבחורים שלי מגעיל, מנצלת וזורקת... וחייכתי.. כי זה מצחיק.. זה מצחיק כשלא צוחקים על החיים שלי. רציתי לעצור אתכם.. ולהגיד שזה לא מה שאני רוצה! אני לא רוצה להשתמש ולזרוק! זה יוצא ככה כי גברים לא רוצים אותי בצורה רצינית.. אד מבחוץ אולי נדמה שאני זורקת ככה סתם.. אבל אני מנסה.. ואני רוצה את האינטימיות הזו. אבל בדיוק באותה מידה שאני רוצה אותה, ככה אני גם מפחדת ממנה. אתה למשל, הכרת אותי בדיוק פעמיים, ועדיין מצאת לנכון לנסות לשדך אותי לחבר שלך שבא לשבוע לארץ.. וצחקתם על זה. כי זה מצחיק. ושאלתי אותך, מה מהדברים שעשיתי או שאמרתי, גרם לך לחשוב שזה נכון לשלוח אותי ככה כדי לבדר מישהו לשבוע... ואז כולכם קפצתם.. אבל כזו את.. גם ככה את לא מחפשת משהו רציני. תתנו לי הזדמנות להשתנות. אני כל כך מנסה. לא הייתי עם גבר כבר חודשיים. זה המון זמן עבורי. וזה כיף לי. באמת שכיף לי הלבד הזה. בפעם הראשונה בחיי שהתבוננתי בזוגות מהצד ולא הרגשתי תחושת בחילה.. רציתי להיות אתם. נהניתי לראות את המחוות הקטנות האלה, את המבטים הקצרים האלה אחד לשני, את הנגיעות ככה סתם, את הדאגה. כשהרמנו את הזבל, כל בחורה הרימה שקית... ואז בא הגבר שלה ולקח אותה ממנה. זה היה מצחיק. אני בטוחה שאף אחד לא שם לב שהייתי הבחורה היחידה שסחבה שקיות זבל לפח. וכן, זה צבט לי. סך הכל שקית זבל.. אבל עדיין.. ונמאס לי לחפש. ונמאס לי שיש את הדעה הזו עליי שאני לא מצליחה להיחלץ ממנה. אני רוצה את מה שיש לכם. ואני יודעת שבחיים לא תאמינו אם אגיד לכם את זה. אבל זה מה שאני רוצה. תקראו לזה התבגרות, תקראו לזה התפכחות.. אבל זה מה שאני רוצה. תתנו לי הזדמנות להוכיח את עצמי. להוכיח שאני שונה. להוכיח שאני רצינית. תתנו לי הזדמנות. אוף.
זה נורא קשה להיות הצופה המצד. ידעתי שזה יהיה עונש בשבילי ללכת למפגש הזה. קשה לראות זוגות ככה מאושרים וקוצי מוצי כאלה. אני שונאת את זה. והיום ניסיתי לחשוב למה.. למה אני מתייחסת אליכם בצורה כזו, מתנשאת, ומזלזלת... למה כל זוג שנקרה בדרכי חוטף קצת מהציניות שלי, מהרוע הזה שחבוי בי. היום הבנתי שזה מקנאה. הרגש הכי מגעיל בעולם. אני מקנאה.. מקנאה ברמת האינטימיות שאתם מגיעים אליה ומאיזו שהיא סיבה אני כל הזמן מפספסת. מקנאה בזה שהוא הניח עליך את הראש, בשיא הטבעיות, ודיבר ודיבר ודיבר, ואת ככה סתם, נתת לו נשיקה כזו קטנה... והמשכתם הלאה.. הכי טבעי, הכי נכון, הכי רגיל.. הוא המשיך לדבר, ואת המשכת להקשיב.. בדיעבד זו הייתה נשיקה חסרת משמעות... אבל מבחינתי זו נשיקה שמסמלת את כל מה שאני חולמת עליו. השגרה הזו עם בן הזוג, הנוחות... האינטימיות.. לא אינטימיות מבחינה מינית... אלא אינטימיות כזו בן גבר ואישה, שחיים יחד, ויודעים את הדברים הכי קטנים והכי מעצבנים, וזה בסדר... ורק אני... צחקתם היום על המצב שלי.. לא מרוע.. זה היה כזה מצחיק, שאני תמיד נופלת על הגברים הדפוקים, שאני תמיד מוצאת את עצמי עם הגבר הכי לא נכון. שאני בעצם כמו גבר, מתייחסת לבחורים שלי מגעיל, מנצלת וזורקת... וחייכתי.. כי זה מצחיק.. זה מצחיק כשלא צוחקים על החיים שלי. רציתי לעצור אתכם.. ולהגיד שזה לא מה שאני רוצה! אני לא רוצה להשתמש ולזרוק! זה יוצא ככה כי גברים לא רוצים אותי בצורה רצינית.. אד מבחוץ אולי נדמה שאני זורקת ככה סתם.. אבל אני מנסה.. ואני רוצה את האינטימיות הזו. אבל בדיוק באותה מידה שאני רוצה אותה, ככה אני גם מפחדת ממנה. אתה למשל, הכרת אותי בדיוק פעמיים, ועדיין מצאת לנכון לנסות לשדך אותי לחבר שלך שבא לשבוע לארץ.. וצחקתם על זה. כי זה מצחיק. ושאלתי אותך, מה מהדברים שעשיתי או שאמרתי, גרם לך לחשוב שזה נכון לשלוח אותי ככה כדי לבדר מישהו לשבוע... ואז כולכם קפצתם.. אבל כזו את.. גם ככה את לא מחפשת משהו רציני. תתנו לי הזדמנות להשתנות. אני כל כך מנסה. לא הייתי עם גבר כבר חודשיים. זה המון זמן עבורי. וזה כיף לי. באמת שכיף לי הלבד הזה. בפעם הראשונה בחיי שהתבוננתי בזוגות מהצד ולא הרגשתי תחושת בחילה.. רציתי להיות אתם. נהניתי לראות את המחוות הקטנות האלה, את המבטים הקצרים האלה אחד לשני, את הנגיעות ככה סתם, את הדאגה. כשהרמנו את הזבל, כל בחורה הרימה שקית... ואז בא הגבר שלה ולקח אותה ממנה. זה היה מצחיק. אני בטוחה שאף אחד לא שם לב שהייתי הבחורה היחידה שסחבה שקיות זבל לפח. וכן, זה צבט לי. סך הכל שקית זבל.. אבל עדיין.. ונמאס לי לחפש. ונמאס לי שיש את הדעה הזו עליי שאני לא מצליחה להיחלץ ממנה. אני רוצה את מה שיש לכם. ואני יודעת שבחיים לא תאמינו אם אגיד לכם את זה. אבל זה מה שאני רוצה. תקראו לזה התבגרות, תקראו לזה התפכחות.. אבל זה מה שאני רוצה. תתנו לי הזדמנות להוכיח את עצמי. להוכיח שאני שונה. להוכיח שאני רצינית. תתנו לי הזדמנות. אוף.
