it must be bunnies
New member
../images/Emo106.gifPeace Out../images/Emo14.gif
דבר ראשון, אני רק רוצה לציין, שאם אני נשמעת ממש שמחה, אם אני לא אומרת דברים רעים בכלל, אם הכל בהודעה הזו זה רק קשתות בענן וחדי קרן- יכול להיות שזה נובע מהעובדה שלילה, אהובתי, הופיעה בסוף הפרק. ויכול להיות שלא, אני לא יודעת. לשיפוטכם. כבר המון המון זמן לא כתבתי על פרק של אנג'ל בערוץ 3, אבל הפרק הזה הרשים אותי במיוחד. כבר הרבה זמן שאני ממש לא אוהבת את העונה הזו, בגלל סיבות שקשה לי לזכור מרוב שהן רבות, ניגשתי לצפות בפרק הזה מיואשת לגמרי מהעונה הזו ושמחה שהיא נגמרת בקרוב. וסיימתי את הצפייה עם חיוך ענק על הפנים והבנת הדמויות כמו שלא קרה זה זמן כה רב. בדרך כלל אני לא אוהבת שהרבה דברים נפתרים במעט מאוד זמן, אבל איכשהו, אני לא בטוחה איך, הפרק הזה דווקא היה טוב מאוד בגלל זה. ולא רק שג'סמין הובסה, הביג האד של הפרקים האחרונים שלפני כמה זמן נודע לנו שהיא כיוונה הכל ללידתה, אלא שדברים גם הספיקו להיפתח בפרק, ולגרום לנו לתהות. אהבתי את השיחה בין אנג'ל לג'סמין, חשבתי שהיא פשוט מעולה. על בחירות, על רצון חופשי, על זה שלעשות בחירות- אלה הזכויות שלנו, בתור בני אדם. זה היה מקסים. וקונור, אח, קונור. הוא היה מדהים. לחלוטין, לא נותרו מילים בפי, והשחקן עשה עבודה שיש לשבח אותה עוד ועוד. החל מהעובדה שנתגלתה לנו בהתחלה, שהוא רואה את פניה האמיתים של ג'סמין ועדיין אוהב אותה- פשוט הוסיפה לדמות שלו כ"כ הרבה, איכשהו. I grew up in Quor-Toth,a hell dimension full of all sorts of things you can't even imagine. So, you know, appearance? Not that important to me. והמשיך אל החשדנות של קונור בג'סמין, דבר שכמושפע- כסוגד לה, לא יכול היה לעשות. הוא לא מושפע ומעולם לא היה, זה נותן לו אפשרות לעשות את הבחירות שלו. רצונו החופשי עדיין שייך לו. וכמובן המונולוג שלו עם עצמו, כשהוא כביכול מספר לקורדיליה על הכל, הוא פשוט דבר שאי אפשר לומר עליו הרבה מלבד שיבוחים. אז אני אגיד. זה היה נפלא. זה היה מרתק. זה היה אחד הקטעים המעולים ביותר שראיתי זה זמן רב באנג'ל, ובכלל. הוא רוצה להפסיק להילחם. הוא לא כמו אנג'ל וכולם, זו לא המטרה שלו. הוא רוצה לנוח, אבל לא יכול. וכמו מקנא בקורדיליה שנחה כעת כה בשלווה מתחת לבד שמשווה לה מראה של נסיכה. know she's a lie. Jasmine. My whole life's been built on them. I just... I guess I thought this one was better than the others. ובסוף, בא, רואה את אנג'ל עם ה"בחורה שלו", כמו תמיד. אבל הוא לא כועס על אנג'ל, כמו שהיה כשזה הרחיק את קורדיליה ממנו, בלי הרבה מילים, הוא הורג את ג'סמין. כמו שאנג'ל אומר בסוף, הוא פשוט הרג אותה. לא הייתה לו הבעה על הפנים. הוא לא היה פגוע או כועס, הוא פשוט הרג אותה, פניו היו ריקים, כאילו לא נותר לו דבר. והסוף, כמובן, לילה אהובתי מגיחה לה, נשענת על דלת המשרד ומחייכת את החיוך שאני כל כך אוהבת שלה. מחכה בקוצר רוח לשבוע הבא. מיה.
דבר ראשון, אני רק רוצה לציין, שאם אני נשמעת ממש שמחה, אם אני לא אומרת דברים רעים בכלל, אם הכל בהודעה הזו זה רק קשתות בענן וחדי קרן- יכול להיות שזה נובע מהעובדה שלילה, אהובתי, הופיעה בסוף הפרק. ויכול להיות שלא, אני לא יודעת. לשיפוטכם. כבר המון המון זמן לא כתבתי על פרק של אנג'ל בערוץ 3, אבל הפרק הזה הרשים אותי במיוחד. כבר הרבה זמן שאני ממש לא אוהבת את העונה הזו, בגלל סיבות שקשה לי לזכור מרוב שהן רבות, ניגשתי לצפות בפרק הזה מיואשת לגמרי מהעונה הזו ושמחה שהיא נגמרת בקרוב. וסיימתי את הצפייה עם חיוך ענק על הפנים והבנת הדמויות כמו שלא קרה זה זמן כה רב. בדרך כלל אני לא אוהבת שהרבה דברים נפתרים במעט מאוד זמן, אבל איכשהו, אני לא בטוחה איך, הפרק הזה דווקא היה טוב מאוד בגלל זה. ולא רק שג'סמין הובסה, הביג האד של הפרקים האחרונים שלפני כמה זמן נודע לנו שהיא כיוונה הכל ללידתה, אלא שדברים גם הספיקו להיפתח בפרק, ולגרום לנו לתהות. אהבתי את השיחה בין אנג'ל לג'סמין, חשבתי שהיא פשוט מעולה. על בחירות, על רצון חופשי, על זה שלעשות בחירות- אלה הזכויות שלנו, בתור בני אדם. זה היה מקסים. וקונור, אח, קונור. הוא היה מדהים. לחלוטין, לא נותרו מילים בפי, והשחקן עשה עבודה שיש לשבח אותה עוד ועוד. החל מהעובדה שנתגלתה לנו בהתחלה, שהוא רואה את פניה האמיתים של ג'סמין ועדיין אוהב אותה- פשוט הוסיפה לדמות שלו כ"כ הרבה, איכשהו. I grew up in Quor-Toth,a hell dimension full of all sorts of things you can't even imagine. So, you know, appearance? Not that important to me. והמשיך אל החשדנות של קונור בג'סמין, דבר שכמושפע- כסוגד לה, לא יכול היה לעשות. הוא לא מושפע ומעולם לא היה, זה נותן לו אפשרות לעשות את הבחירות שלו. רצונו החופשי עדיין שייך לו. וכמובן המונולוג שלו עם עצמו, כשהוא כביכול מספר לקורדיליה על הכל, הוא פשוט דבר שאי אפשר לומר עליו הרבה מלבד שיבוחים. אז אני אגיד. זה היה נפלא. זה היה מרתק. זה היה אחד הקטעים המעולים ביותר שראיתי זה זמן רב באנג'ל, ובכלל. הוא רוצה להפסיק להילחם. הוא לא כמו אנג'ל וכולם, זו לא המטרה שלו. הוא רוצה לנוח, אבל לא יכול. וכמו מקנא בקורדיליה שנחה כעת כה בשלווה מתחת לבד שמשווה לה מראה של נסיכה. know she's a lie. Jasmine. My whole life's been built on them. I just... I guess I thought this one was better than the others. ובסוף, בא, רואה את אנג'ל עם ה"בחורה שלו", כמו תמיד. אבל הוא לא כועס על אנג'ל, כמו שהיה כשזה הרחיק את קורדיליה ממנו, בלי הרבה מילים, הוא הורג את ג'סמין. כמו שאנג'ל אומר בסוף, הוא פשוט הרג אותה. לא הייתה לו הבעה על הפנים. הוא לא היה פגוע או כועס, הוא פשוט הרג אותה, פניו היו ריקים, כאילו לא נותר לו דבר. והסוף, כמובן, לילה אהובתי מגיחה לה, נשענת על דלת המשרד ומחייכת את החיוך שאני כל כך אוהבת שלה. מחכה בקוצר רוח לשבוע הבא. מיה.