D o r o t h y

New member
יש לו אח?

צפו"ש, בהחלט התכוונתי להכניס שאלה או שתיים לערפדות שלך אבל אנשים שאלו את כל מה שהיה לי בראש אז החלטתי להגיד לך משהו קטן. רוצה להגיד לך שאני שמחה להכליל אותך ברשימת החברים שלי, אוהבת את הגישה המפרגנת והקלילה שלך שלא עושה סיפור משום דבר. מאחלת לך שכל מיני דברים שאת מאחלת לעצמך וגם כאלה שאולי את לא מעזה לחלום עליהם. טוב זה כבר נשמע כמו שיחה פרטית, רק רציתי שתדעי שאני אוהבתותך.
 

arivederci

New member
"את חייכת" של נתן זך

זה השיר שתמיד מזכיר לי אותך. זוכרת? במפגש פורומוסיקה אצל גלי לפני שנתיים כמעט, פתחת ספר של נתן זך והראית את השיר הזה למוגג, למוזי, ולי, ושלושתנו התרגשנו ממנו. ואת שמחת לגלות שהשיר נגע גם לליבנו. מאז יצא לי לשמוע את 2 הגרסאות המולחנות של השיר, ואני עדיין מעדיפה לקרוא אותו כמו שהוא, בלי תוספת לחן. ושאלתי: איך את מצליחה לשמור תמיד על החיוך האופטימי שלך ?
 
בחברה זה יותר קל ../images/Emo24.gif

מצד אחד, אני מודה, טבועה בי איזו אופטימיות בסיסית ועמוקה. האמת לא ברור לי מאיפה ולמה אבל אני לא יודעת משהו אחר. אולי מתוך חיי הקיבוץ המוגנים פחות או יותר - מצד אחד ידעתי שתמיד יהיה לי (אוכל, קורת גג, חינוך, חוגים...) ומצד שני הייתי צריכה לעבוד בשביל זה. כך שיש את הבטחון אבל אין את הפינוק. מאיפה שזה לא הגיע. זה קיים. אבל האופטימיות לא משנה את העובדה שכשרע אז רע. ברגע של משבר, כאב, דיכאון, לחץ גם הידיעה שבסוף יהיה טוב לא נותנת מענה כי כשאני בפנים אני לא רואה איך יהיה טוב. כשנמצאים יחד (ואת תמיד פוגשת אותי בסיטואציות של יחד) מאד קל לחייך ולהראות את הצד האופטימי. אבל יש תקופות וגם היו לא מעטות שהאופטימיות הייתה רק מלאך קטן ולבן על הכתף שניסה לשכנע שיהיה טוב ולא תמיד בהצלחה מרובה.
 

arivederci

New member
תודה צפו"ש ../images/Emo140.gif

אהבתי את התשובה, ואני מאחלת לך כמה שיותר תקופות מאושרות ואופטימיות.
 
שאלות שתאהבי לענות עליהן:

1. מה את אוהבת לקרוא? 2. מי החברים שלך ולמה? 3. מאיר אריאל - על שום מה? 4. כשהיית קטנה, מה חלמת להיות כשתהיי גדולה? 5. סרטים, הופעות או טלויזיה? 6. העיר או הקיבוץ? 7. סקס או ארוחה טובה? (עם קונדום או בלי?) 8. אם לא היו קוראים לך צפו"ש, איזה שם היית בוחרת לעצמך? 9. איזו חיה רצית לגדל ומעולם לא גידלת? 10. מה הסוד שלך? איך זה שאת מצליחה שיהיה לך השיער הכי בריא ויפה שראיתי בחיים?
 
מסתבר שזה יותר קשה ממה שזה נראה

1. אוהבת סיפורים מכל סוג כמעט לא אוהבת סיפורים קצרים בגלל שהם קצרים ובד"כ לא מדע בדיוני כי זה בדיוני. מעדיפה סיפורים מציאותיים לאו דווקא אמיתיים. 2. החברים שלי: כמה מהבנות מהכתה שלי בקיבוץ - כשהיינו קטנות לא היינו חברות אבל אח"כ כשהתבגרנו התקרבנו (גם גאוגרפית היום כולן כמעט באזור המרכז). החברים שפגשתי בפורום מוסיקה ישראלית שהם החברים הכי טובים שיש לי היום. החברים של חבר שלי שאחרי כמעט שנתיים אני רואה בחלקם חברים שלי ויש כאלו שאיתי יותר בקשר אפילו. וכמובן המשפחה שלי בכלל וגיסתי החיפאית בפרט שבתקופות שהייתי צריכה הייתה תמיד לצידי ולמרות הפרשי הגילים היא גם באה אלי כשהיא צריכה תמיכה. 3. מאיר אריאל על שום המילים המדהימות שלו ועל שום הקול המיוחד שלו. כל פעם אני מגלה עוד ועוד שירים שלא היכרתי או שהיכרתי ולא הבנתי או שהבנתי בצורה אחת ועכשיו אני מבינה אחרת. ולכל תקופה בחיים יש לי שיר שמדבר אלי יותר. וזה הזמן לומר עוד דבר שאני אוהבת בחבר שלי: מעבר לכך שהוא אוהב מוסיקה ישראלית הוא גם מאד אוהב את מאיר אריאל. 4. חלמתי להיות שחקנית. כשעברתי למרכז הלכתי לחוג משחק. להתחיל בקטן לראות מה יהיה הלאה. גיליתי שזה ממש לא בשבילי, שאין לי מספיק בטחון ואומץ להשתחרר ולשחק עד הסוף. בגיל יותר מאוחר רציתי להיות פוליטיקאית אבל אז נבחרתי לאגודת הסטודנטים והבנתי שבפוליטיקה יש יותר לכלוך מאשר עשיה אמיתית למען המצביעים אז גם את החלום הזה השארתי מאחור. ואז כשהתנסתי בהדרכה מקצועית (תוכנות, שירות, נהלים וכדומה) גיליתי שאני ממש אוהבת את זה ובעצם קלטתי שאני מגשימה את החלום כי אני משחקת מול אנשים. מדריך טוב חייב להיות קצת שחקן. 5. סרטים בטלויזיה כי בקולנוע אי אפשר לשים רגליים על השולחן ולשתות בירה ולעשן ולעצור את הסרט כי רוצים ללכת לשירותים. הופעות ממש לא אוהבתי פעם (זאת גם הסיבה שאף פעם לא הייתי בהופעה של מאיר אריאל ועל כך אני כל כך מצטערת. קצת אחרי שהוא נפטר נסעתי מהר להופעה של שלום חנוך, רק ליתר בטחון שלא יקרה שלא הייתי אף פעם). היום אני מאד אוהבת הופעות. 6. מאד אהבתי את הקיבוץ ואני חושבת שאם הייתי נשארת או חוזרת בשלבים יותר מוקדמים גם יכולתי למצוא את עצמי שם. אבל היום אני כבר רגילה לגור בחוץ והקיבוץ שלי היום הוא לא הקיבוץ שעזבתי ואת כל החיים שלי כבר בניתי במרכז והקיבוץ רחוק בצפון. מצד שני עיר - ביכס!. מקווה לגור במושב עם חצר גדולה והרבה הרבה ירוק. 7. סקס ואח"כ ארוחה טובה (להיפך זה קצת כבד) שני דברים נפלאים שהולכים מצוין ביחד. עם קונדום עד הבדיקה כי אין ברירה אחרי הבדיקה לא מתקרבת לזה. 8. קוראים לי רחלי (וסליחה שאני משנה את השאלה) על שם רחלי מהספר של פניה ברנשטיין 'רחלי, עמוס ואילנה'. אני כל כך גאה בזה שבחרו לי שם בהקשר ספרותי שאני ממש לא רוצה לשנות אותו ומעולם לא רציתי. אגב אף פעם לא הרשיתי שיקראו לי רחל (רק לחברה אחת שלי, לילך, היה מותר). 9. כשהייתי קטנה הייתה לי חתולה שחורה שגידלתי מחוץ לבית כי אמא שלי לא הרשתה להכניס חיות הביתה. אח"כ בתיכון הייתה לי עוד חתולה שחורה שגידלתי מחוץ לחדר בנעורים כי החברה הכי טובה שלי אז הייתה אלרגית לחתולים. פעם גם קיבלתי הבייתה ארנבת מפינת חי (כולם קבלו חיות הבייתה לגדל כחלק מהחינוך בקיבוץ) והיא מתה
. אחרי החתולה בתיכון לא רציתי יותר חיות אף פעם, לא אוהבת את הריח והשערות והלכלוך. לשותף של חבר שלי היה כלב שמאד אהבתי אבל זה לא גרם לי לרצות לחיות איתו באותו בית או לגדל כלב אחר אצלי בבית. בכל מקרה אם כבר חיה אז כלב. 10. תורשה. כפי שאת יודעת אני לא עושה כלום כדי שהוא יהיה כזה. פשוט לא נוגעת בו - לא צובעת, לא שמה קרמים ומשחות ושמנים ולא עושה פן. אגב אני חולקת עליך בנוגע ל"הכי יפה" אבל אני מודה לך על המחמאה.
 

adipo

New member
שאלות

1) אילו רגעי מפנה משמעותיים היו בחייך? 2) אילו סודות-לחיים-טובים-יותר כבר גילית? שתפי אותנו... זהו בינתיים
 
רגעי מפנה וסודות לחיים

האמת שיש כמה רגעי מפנה משמעותיים: הראשון אני חושבת היה כשיצאתי מהבית של ההורים בכתה ט' (קיבוץ, אתם יודעים). הקשר עם אמא שלי היה גרוע ותמיד היינו רבות והיציאה מהבית אפשרה לנו להתקרב. השני היה כשאחת הבנות שהייתה איתי בשנת שירות אמרה לי יום אחד שאני מדברת יותר מידי על עצמי ושלא כייף לדבר איתי בגלל זה כי על כל דבר שמספרים לי אני מייד מספרת משהו קשור שקרה לי. אז הפסקתי לדבר על עצמי בכלל. לא ידעתי איפה שמים את הגבול אז פשוט לא לקחתי סיכון. אם היא הייתה יודעת כמה המשפט הזה שלה השפיע עלי... מפנה נוסף קרה כשהחלטתי לא להמשיך עם החבר'ה שהייתי איתם בשנת שירות לצבא והלכתי לצבא רגיל. מפנה בשני מובנים. גם התנתק לחלוטין הקשר עם אותם החבר'ה (מצד שני הקשר כבר היה רעוע גם ככה ואם הייתי ממשיכה אז בטח הייתי סובלת) וגם מתוקף תפקידי בצבא הרגיל (יעני פקידה) למדתי להתמודד עם מחשב ולמדתי office (לא היה מובן מאליו באותם ימים בטח לא בצבא) דבר אשר פתח בפני דלתות לעבודה אחרי הצבא והביאני עד הלום. הפגישה עם האקס שלי ביום השחרור שהובילה לקשר של שבע שנים, חתונה ודירה ונגמר בגירושין. הגירושין כמובן. מעבר לעובדה שהתמודדתי עם הרגשות שלי וקבלתי החלטה אז בתוך כל התהליך גם חזרתי לדבר על עצמי (10 שנים אחרי המשפט של ההיא מהשנת שירות). ואחרון חביב ברשימה שעולה בראשי כעת - ההצטרפות לפורום מוסיקה ישראלית ב-IOL - וזאת בשל החברים הנפלאים שיש לי מאז. סודות לחיים טובים: לחייך הרבה לשמור על אופטימיות להאמין בעצמך ולקוות שזה יעזור
 

adipo

New member
עוד שאלות../images/Emo24.gif

אילו אידיאולוגיות מכתיבות את חייך? על מה את נלחמת בעולם הזה? מה הקווים האדומים שלך? עד כמה רחוק את מוכנה ללכת למען משהו\ מישהו? מה המזל שלך? האם את מאמינה באסטרולוגיה? במה את מאמינה (דומה קצת לשאלת האידיאולוגיה- את מוזמנת לדלג אם היא מיותרת...)? צפי לעוד שאלות- אני נהנית
 
עוד תשובות ../images/Emo24.gif

אני חושבת שהאמונה הכי גדולה שלי ואני לא יודעת אם זאת אידאולוגיה או לא היא שצריך לעשות טוב. מאד פשוט מאד בסיסי מאד קשה לביצוע. דורש להיות כל הזמן במודעות ולשים לב מי צריך שיעשו לו טוב. חבר שצריך עזרה ולא מבקש בצורה ישירה, חברה שצריכה שיקשיבו לה שיהיו איתה, זקנה שסוחבת סלים יש לנו מלא הזדמנויות לעשות טוב אבל צריך להתכוון. אני לא יודעת כמה אני מצליחה אבל אני בהחלט מאד משתדלת. עשה אהבה לא מלחמה
יש מליון קווים אדומים לא יודעת מאיפה להתחיל. יש לי רק דוגמא אחת לקו אדום שלא חציתי: כשחיפשנו בית והיה כל כך זול לקנות בית בדיוק כמו שרציתי באלפי מנשה (בית פרטי, גדול עם גינה) ולא הסכמתי כי זה מעבר לקו הירוק. לשמחתי לא יצא לי לבדוק את המרחק אבל אם חבר יצטרך אני אלך עד סוף העולם. המזל שלי הוא תאומים ואני לא מאמינה באסטרולוגיה. אני מאמינה שאין אלוהים ואין גורל ואין מטרה גדולה לקיומנו כאן בעולם ולכן במקום לחפש מטרות וסיבות ותשובות פשוט לחיות את החיים ולהשתדל לעשות מהזמן הזה את הכי טוב שאפשר. לעצמך ולאחרים.
 
מעשה שהתחיל בריב עם אמא

ונגמר במשחק בלונים מסבון עם האחיין שלי. אז איך שהגעתי הבייתה רבתי עם אמא שלי כי היא החליטה להזמין אלינו איזה בן דוד שלי ונתנה לו את החדר ואני הייתי צריכה לישון בסלון. לא שאכפת לי לישון בסלון אבל מה פתאום הבן דוד הזה מקבל את החדר ואני לא וחוצמזה היא עצבנה אותי בתגובה שלה לזה שנעלבתי. אח"כ היא הסבירה לי למה הוא אצלנו (לא נכנסת לזה אבל ממש חשוב) ושהוא קטן וצריך ללכת לישון מוקדם ו... אז נרגעתי. אבל למה היא לא יכלה להכין אותי מראש? ליל הסדר היה משעמם בלי האחים שלי שעושים צחוקים ושמח ובעיקר מוזר כי הביאו קייטרינג והיו מלצרים (בני דודנו) וזה היה מוזר שבח"א בקיבוץ משרתים אותנו ועוד ערבים זה הרגיש כמו ניצול. אני יודעת שבשבילהם זה עבודה אבל אנחנו לא בבית מלון זה ח"א של קיבוץ. נכון שחצי מהאנשים הם אורחים מחדרי האירוח ואי אפשר לצפות מהם שיקחו ויגישו ויחסלו אבל הם לא באו למלון הם באו לקיבוץ! בערב ישבנו במרפסת ודברנו והיה ממש כייף. אח"כ לא נרדמתי כל הלילה וראיתי סרט שהיה בעצם סדרה על האולימפיאדה הראשונה עד שעלה הבוקר ואז הלכתי לישון. כשקמתי בצהרים (עברתי באמצע למיטה של ההורים) היה מאד משפחתי ונעים ואפילו הצלחתי להתקרב קצת לאחיין שלי שלא ראה אותי המון המון זמן וכבר לא ידע מי אני. ובסוף שיחקנו עם בועות סבון ואז הוא הלך לעשות אמבטיה ואני נסעתי הביתה לראות את זידן מפסיד ברבע הגמר. ואיך היה שלך?
 

shellyland

New member
שלי היה טרקטיבי ביותר, תודה.

כשאני אהיה ערפדית תשאלי אותי עליו ואני אענה בפירוט.
 
לפני שאני עוברת לדף הבא

רציתי לומר תודה לכל מי ששאל. מאד נהנתי. בהצלחה לערפדים הבאים.
 
שלום לך. ../images/Emo13.gif

לו היית צריכה להרכיב קלסתר של עצמך מ'ארבעת הבנים' שבהגדה, איך הוא היה נראה? האם קל לך לענות על שאלות על עצמך באופן טבעי וכן? האם את משוחררת מ'להוכיח לעצמך' שאת (...)? לו היית צריכה לבחור חוג ללימודים אקדמיים שתיחילו מחר, מה היית בוחרת ללמוד? איך את בוחרת את החברים שלך? לו היית יכולה לבחור אם להוולד בקיבוץ או בעיר, מה היית בוחרת? ספר מומלץ? מה את עושה כשעצוב לך? כל טוב, וחג אביב נפלא!
 
ושלום גם לך ../images/Emo140.gif

מודה בבורותי שאינני מכירה בדיוקת את הפרשנויות שמאחורי כל 'אח' אבל את הרשע אני בטוח משאירה מחוץ להגדרה. קל לי מאד לענות על שאלות על עצמי בע"פ. בכתב זה קשה בצורה שלא שערתי. אני כותבת ומוחקת וחוזרת וקוראת ומשנה מילה ומנסחת מחדש וכל תשובה לוקחת לי שעה. לימודים: הייתי חוזרת לפילוסופיה להרחיב קצת יותר ובנוסף הסטוריה או במקום אולי ייעוץ ארגוני (אני חושבת אבל שצריך בשביל זה ציונים טובים בתואר ראשון ואני כהרגלי הייתי תלמידה ממוצעת ובטח גם מלא השלמות). בוחרת זו מילה לא כל כך מתאימה אבל אני מתחברת הכי טוב לאנשים חיוביים, אנשים שמעניין לדבר איתם ושיש לי איתם תחומי עניינן משותפים, שיודעים להקשיב אבל שיש להם גם מה להגיד, אנשים שהם טובים ביסודם ושאינם ביקורתיים וציניים כלפי כנות. והכי חשוב אני בוחרת באנשים שבוחרים בי. אני משתדלת מאד לאהוב את מי שאוהב אותי ולא לנסות כל הזמן לזכות בהכרה של אנשים שלא אוהבים אותי - כן, יש כאלו וזה קשה. קיבוץ
- אם היית אומרת מושב אולי הייתה איזו דילמה אבל עיר. ביכס! ספר מומלץ - למאטיס יש את השמש בבטן של יהודית קציר - נתקעתי במזרח בלי שום ישראלי באופק הנראה לעין תקופה מאד ארוכה וספר אחד ברשותי. עד שנשברתי ועברתי לקרוא באנגלית הספקתי לקרוא את הספר הזה איזה 4 פעמים רצוף בלי להשתעמם. כשעצוב לי - אם אני ברכב אני שמה מוסיקה ברקע ושרה בקולי קולות או לחילופין מתקשרת לגיסתי או לחברה טובה לשפוך את הלב. חג שמח גם לך יקירתי
 
שלום ../images/Emo13.gif

- 5 דברים שהיית לוקחת איתך לאי בודד ? - משהו שאת לוקחת איתך לכל מקום ? - באיזה תחום של תחום התוכנה את מתעסקת ?
 
למעלה