הרהורים לשעת בוקר מוקדמת...

אל תקראו אם אריכות דברים מלאה אתכם. אנחנו איכשהו חיים בעולם שהחומריות בו שולטת. כולם מחפשים את הכי טוב, הרבה בשביל להראות לאחרים, ולא בשביל עצמנו. איזו אהבה יכולה להתקיים בעולם כזה? צריך שני אנשים מאד מאד מפוכחים, כמו שאמרתי לאחרון שאיתו הייתי- אני מחפשת עכשיו שועל קרבות למוד נסיון, שנפשו התרככה עם השנים. למה? כי בשתי הפעמים האחרונות שנתתי כניסה לנפשי- נתקלתי באותה בעיה: גבר שנמשך אלי, רוצה אותי לעצמו, במובן הרחב של המילה, עד שמגיע השלב החברתי- ושם הוא נכנע לתכתיבים: היא לא דקת גו כנהוג במקומותינו, פניה אינם כלילי שלמות, וטיפוחה העצמי ירוד למדי- בהשוואה. אז היום כבר לא מספיק, שמבחינה אינטלקטואלית את מאתגרת אותו, מבחינה נפשית את מעוררת אותו, מבחינה מינית את מסעירה אותו, ומבחינה רגשית את נוגעת בליבו, לא, כל אלו אינם מספיקים- היום צריך מישהי שללכת איתה ברחוב, כשהיא תלויה על כתפך, יגרום לכולם סביב לאשרר אותך, הו, אם מצאת לך כוסית, כנראה שאתה שווה משהו. אז איזו אהבה קיימת בעולם כזה? את לומדת להתפשר, מוכנה לקחת את מה שיש, מבחינות מסוימות, ולומדת להתעקש על דברים אחרים- הקודם פסל אותי בלי התרגשות רבה מדי, באמירה: "התביישתי בך"... המממ... מה מאד מפוכח! כמובן שהיום לשאר המבדקים שהבן זוג לעתיד יעבור (שאגב, מבדק מראה כמעט ואינו קיים) מצטרף המבדק שמודד את רמת התמודדותו עם המגרעות שבתוכו... והאחרון? הוא פשוט מצא לו דרך אחרת- היה עולב בי על ימין ועל שמאל, מזכיר לי את כל מגרעותיי, כאילו שאיני מודעת אליהם (כל מגרעותיי מרוכזות במראה, מה לעשות...) בעצמי, ושאם הוא יזכיר לי אותן על בסיס יומי- אני איוולד מחדש: שמנה פחות, חלקה (לא במובן שעירות) יותר, וכאילו לא כל חיי נלחמתי בדברים האלו.... גברים שמרשים לעצמם להמשיך להיות סלקטיביים. שלא לומדים מהנסיון המר של עצמם. הם כבר היו יותר מ- 20 שנה לבד, אז עד שהקשר הראשון מגיע, למה לא לתת הזדמנות אמיתית? למה להמשיך להחזיק בכל האמיתות המפוברקות האלו, ולא לעמול לשרש אותן? פעם הייתי מחפשת מישהו שיהיה לו עבר צה"לי מכובד. ילדה קטנה, אני יודעת. אבל הנטייה הטבעית שלי היתה כזו. כשגיליתי שיכולים להיות אנשים מקסימים גם בלי עבר צה"לי כלל, עמלתי במלוא אוני לעקור את הדרישה הזו בתוכי מהשורש.... פעם חיפשתי חתיך. כשהבנתי שיש דברים חשובים יותר בעיני ממראהו של בן אדם- עשיתי הכל כדי שחתיכותו של אדם לא תראה בעיני, מעבר למילותיו. אז נכון שיש חתיכים שגם מדברים יפה, אבל כמו שאמרתי, אם המכוערים מחפשים כוסיות (טוב, נו, מותקים לשעבר, אתם לא מכוערים, בסדר? תרגיעו את האגו המשתולל!)- אז טבעי שהחתיכים גם, ואני בכלל לא מרמה את עצמי בעניין הזה. אז למה שאתם לא תלמדו להתמודד עם צרות האופק המוטמעת בנפשכם? למה שאתם לא תלמדו להקשיב ללב, במקום לחלק הזה בנו ששואף לאישרור חברתי בלתי פוסק? ומה קרה, אתם מושלמים? עוד דבר... הסוגריים ההם למעלה, שמבטיחות לנסיכי העבר שהם יפים- זו השטות הכי גמורה שחיי הפיקו עבורי... אנשים שבמקרה הטוב היו מתקראים "חמודים" מחזיקים בעיני עצמם את התואר "חתיכים סקסיים ומושכים, שנשים נמשכות אליהם כמו זבובים לאוכל" ועוד מתהדרים בו, כאילו יש במה. בחרתי בך? אני שוכבת איתך? אתה מספיק יפה בשבילי. אני לא משקרת לעצמי, ולא לאף אחד אחר, ותשתדל גם אתה לא לשקר לעצמך. נשים מתחילות איתך? זה לא כי אתה כזה כוסון, זה כי אתה תפוס, אתה לא יודע? ואז פתאום אתה מתבלבל לי. אה, אם כל כך הרבה יפות מתחילות איתך, למה שתמשיך לצאת איתי? כן, נכון, שיקולי זמן ומרחק. נכון, הכל נכון, הכל תלוי בדרך, כבר היינו כאן- להטיח בי עלבונות מראה צורבים כדי לאפשר לך להיות פנוי בשביל הנשים האחרות שמתחילות איתך- זה נלוז. אני לא מצליחה לשכוח את הבחור ההוא, הנמוך, עם השינים העקומות מאד, הגרוש שגדול ממני ב- 10 שנים כמעט, ועם הילדה בת ה- 10 מאחוריו, שבסוף פגישה עיוורת שלכבודה התאמצתי להראות הכי טוב שאני יכולה (וכשאני רוצה, אני מצליחה להוציא תחת ידיי משהו חינני למדי), ושפגש אותי בתקופה הכי רזה שלי (שבה הייתי בדיוק עגלגלה, ובלי ק"ג אחד נוסף על ההגדרה הזו), שמתחילת הפגישה הוא לא חדל להלל את מראי, ולומר לי שככה בדיוק צריכה להראות אישתו לעתיד- עגלגלה, ושיש מה לתפוס (דווקא הגדרה חיננית למדי, אחרי שמבינים את הסקסיות שבה)- הבחור ההוא, שבסוף הפגישה הצביע על הדבר היחיד שהעכיר את מראי באותו ערב- חצ'קון מעצבן- ושאל אותי: "מה זה?" אה, זה ניסוי תת עורי שאני עורכת. סליחה, ניסוי חברתי. סליחה, אני בהריון, ועומדים לפרוץ משם עשרות עכבישים קטנטנים.... מה הוא ציפה לשמוע?! לך לעזאזל, אתה והילדה שלך, והשינים והזין שבטח מאד קטן. או האחרון: שאחרי כל פגישה בערך הזכיר לי את מצב עור הפנים שלי. אח, כוסאמק. אנשים חברים שלי לאורך שנים ולא מצאו צורך להזכיר לי את זה אפילו פעם אחת- והוא? בחודשיים הצליח להזכיר את זה 3 פעמים בערך. למה נדמה לך שאני לא יודעת?! למה נדמה לך שכולנו נסיכות פרונו חלקות ורכות עור, מעוצבות שריר ומותניים?! כן, אני יודעת: החינוך הלקוי. חינוך דרך סרטי פרונו. אז תתבגרו, ותתגברו על זה, ילדים קטנים ומטופשים! וזה הכי הורס אותי: כל הזמן, מדבר על תחלואי החברה, מנסה לברר עם עצמו ועם העולם למה החברה כל כך משחיתה, מנסה לבדוק שוב ושוב איך אפשר להתגבר על תחלואיה, לחזק נערות צעירות כדי שלא יצעדו בדרך אמותיהן הדוגמניות לחיק האנורקסיה, לחנך אנשים לערכים, ואז- בעצמו נופל לבור הזה, שממנו הוא כל כך רוצה להזהיר את העולם. הנה, הוא מוכן להתחתן עם מישהי- בגלל שהיא כל כך יפה, ואותי הוא רק רוצה לזיין, למרות שאני מאד מאד מאד מעניינת. למה? כי ברור שהוא נמשך אלי, למה לא תסתפקי בזה, הוא אומר. למה לא תזדייני עם 800 כמותי וכמוהו, ובזמנך החופשי תאמצי ידידים לעצמך. למה לא בעצם? למה לא תקבלי את 2 הדברים שאנחנו מוכנים לתת לך, ולא תתעקשי על דברים אחרים שאת לא ברמה בשבילם? וזה מפיו של תולע פריג'יד... לעזאזל גברים. יש כאן איזו אישה שרוצה לנסות יחסים מסוג אחר?
 
אה, והשאלה החשובה ביותר...

איך בעולם כזה אני אמורה להמשיך להאמין באהבה? שהכוסיות וברי המזל יאמינו, יש להם במה, כנראה. אני מוותרת על חלום שלא יתגשם לעולם, כנראה.
 
אז כולם מסביב טיפשים?

אני לא יגיד לך - תראי יהיה טוב. אני לא יגיד לך שהאהבה מעבר לפינה ושמחר תזרח השמש - מהסיבה הפשוטה שאני מאמינה שלחלק היא תזרח ולחלק לא. אבל, את אומרת שהפסקת להאמין בה כי כל הגברים שטחיים/טפשים/חומרניים ושות'. את הצלחת להגיע להבנה שאת צריכה בן זוג שיעורר ויאתגר אותך ולא מישהו שיראה טוב ברחוב. אז למה את חושבת שאין עוד אנשים כמוך? קצת קשה לי להאמין שיש רק אדם אחד בעולם שהגיע להבנה כזו (בין אם נכונה ובין אם לא)
 

lior29rg

New member
עכשיו לשאלה השנייה....../images/Emo18.gif

קלישאי במקצת אבל הסיסמה של ה- S.A.S, תופסת בדרך כלל:
Who dares, wins לטעמי, וויתור נובע מהשלמה עם המצב ודחייה שכנגד. כמו שז'אן ז'אנה דחה את העולם הנורמטיבי כי העולם הנורמטיבי דוחה אותו ולכן מאס במסגרת הזו ובחר לו תת תרבות עם נורמות הפוכות (להבדיל אלף הבדלות), ככה את יכולה לבחור בהיפוך המושלם. מה טוב בזה? אם המטארפוזה מלאה, השאיפה למצוא מישהו תהפוך למשהו כל כך מנותק ממך, שלא תרצי בה עוד. אם היא לא מלאה, הרי בעצם נגזרים עלייך חיים בדיסוננס קבוע בו את מתאימה את העמדה שלך למצב הנוכחי, אבל העמדה תשתנה ברגע שהמצב ישתנה ואת חוזרת לנקודה בה את עכשיו. בעע.....פילוסופיה בגרוש? אולי אבל בעצם למה לא? אני מתפלסף קצת אבל לפחות לא שולח אותך לשרינק הקרוב לקבל מרשם לפרוזאק.
 
תקווה מזדיינת....

חרא של דבר, התקווה האנושית, לא?! האופטימיות המגעילה... לא יודעת איזה זרע פורענות נשתל בי, ומי אשם בכך (בטח רק אני) אבל לצערי לא מצליחה להגיע לרמה כזו של אפטיה. לצערי, אני אומרת... ההיפוך המושלם? כן, התקווה דועכת, על כך אני שמחה, אני כבר הרבה יותר מפוכחת, פחות נופלת, נראה לי, עד שיבוא עוד איזה משתין-בקיר-מאוהב-בעצמו ויוכיח לי ששוב התקווה המזדיינת מנצחת- אני מדמיינת שהיא הולכת ונקלשת. לא נראה לי שלהגיע למטאמורפוזה מושלמת זה אפשרי מבחינתי כרגע. עוד יש בי יותר מדי תקווה בשביל זה, אבל כן, בסוף זה בטח יקרה. כבר הצלחתי לעקור מתוכי כמה רעיונות מופרכים בעליל: "גאולה מאהבה", "חתונה", "ילדים", "אהבת אמת"... מה נשאר? לא יודעת, התקווה כן למצוא פעם שועל קרבות למוד נסיון שכזה, מישהו שלא יזבל לי את המוח- אלא יחיה באמת. ומיד ובצמוד לאמירה הקודמת- לא משקרת לעצמי- אין כאלו. קשה להפנים חיים לבד, אני חושבת שבגלל זה אני ממשיכה להחזיק איזו תקווה. אני מחפשת, בינתיים, הגדרה חלופית ל"חיים ביחד".... שונה מהנורמה. אוטובוסים של חצות בחזרה מיום עבודה מעיק, והאדים על השמשות.... יש בזה תקווה גם, לעזאזל. הכל מלא תקווה מחורבנת.
 

lior29rg

New member
הסקרנות הרגה את החתול?

יותר נראה לי שהתקווה הרגה אותו.... הנבואה ניתנה לשוטים אבל באותה הנשימה היא גם מגשימה את עצמה. האידיליה הזוגית אולי פשטה רגל אולי פשטה עור ואולי חיה ובועטת, אבל מה זה לעומת האידיליה עצמה? האם אנו מחפשים את האידיליה בכל כך הקרבה וכשמוצאים אותה לא נשארת אנרגיה לשמר אותה? פרויד תלה הכל בהתעללות מינית בילדות המוקדמת..לדידו כל הפתולוגיות נבעו משם. אולי היתה התעללות אבל התעללות אוטופית לא מינית. דרך החיים שאנו נבעטנו אליה מכתיבה קריטריון קר ונוקשה כמדד להצלחה. או במילים אחרות של זכר ממוצע: " היא לא מספיק כוסית ללכת איתה ברחוב...". סוג של פתולוגיה פרודיאנית. אני הייתי מכנה אותה היסטריה כוסיתינואידית.
 
עוד להג....

סתם עלה לי אסוציאטיבית, כי בכנות לא הבנתי הרבה מההודעה שלך (נו, שאתנצל? צריך תירוצים? השעה, העבודה, המקלחת שמחכה לי, המיטה שקורצת, והקור שחדר לעצמות....). נבואה שמגישה את עצמה- כן, קיבינימט, החולמים, ההוזים, השוטים, כמו שכבר אמרתי בעבר- אלו שמצליחים לבלבל את עצמם- אלו יזכו... מי שחלם לו ונגמר לו החלום... הוא לא יראה אור יום. מי שחלם והמשיך לחלום? כנראה שבסוף יצליח להגשים- גם אם המפוכחים יחשבו שזה בעצם שקר- בשבילו זו תהיה הגשמה ורודה וחלומית. המציאות שלנו היא כזו תעתועים. היא מה שהלך הרוח שלנו עושה ממנה. תחשוב עשיר- ותתעשר.
 

lior29rg

New member
עכשיו שאני קורא את הלהג שלי...

גם אני לא כל כך מבין אותו...
 

1LIRONOS4

New member
ועל זה אני אגיד:

"Optismism is lack of knowledge". ו- "התקווה משולה לגזר שמטלטלים לפני חמור על מנת שהוא ימשיך לנוע בנסיון שווא להגיע אליו".
 
אז ככה...

קודם כל, מהודעה להודעה וככל שעובר לו הזמן אני מגלה עוד ועוד פרטים על הדברים שעברת עד כה ויש שאלה אחת שמאוד בוערת בי...למה את מרגישה מבפנים שלא מגיע לך משהו טוב?משהו אחר? למה את נכנעת לאלו שמקטינים אותך, לאלה שאומרים שאת לא שווה מספיק, לאלו ששופטים אותך לא כי שאת? את מטילה את האחריות החוצה,על הגברים שפגשת. ואני אומרת אחרת, יש סיבה שאלו הגברים שאת מושכת אליך ואת נמשכת אליהם. הסיבה הזו טמונה בך פנימה... אחד הקשרים שהיה לי היה דומה. באיזשהו שלב הקשר הקטין אותי מאוד. הכניס אותי לבועה קטנה והרגשתי חסרת יכולת (ועוד כל מיני תארים שאני לא רוצה להעלות על הכתב). בזמנו לא שמתי לב לזה. אך לאט לאט הפכתי למה שהוא רצה שאהיה והאמנתי שהפירורים שקיבלתי ממנו זה כל מה שמגיע לי...שאין משהו טוב יותר מזה בחוץ עבורי. כשהקשר נגמר,וכמובן לא כי אני גמרתי אותו (הרי לי לא מגיע טוב יותר מזה...) הייתי שבורה לגמרי. כי מי אני בלעדיו?הוא הגדיר את המהות שלי. עבר המון זמן עד שהצלחתי לבנות חלקים מעצמי. אמר לי אז איש חכם שיש בעולם יותר ממה שאני רואה. העבר שלי וההתנסויות שלי גרמו לראייה שלי להיות צרה. גם אני באתי ושטחתי בפניו תהיות כמו שלך..הוא טען בתוקף שיש דברים אחרים שם בחוץ. את אולי זוכרת את התהיות המוזרות והתמימות שלי בפורום סקס לפני שנתיים+. לא חשבתי שיש משהו אחר (וגם הפורום ההוא לא תרם להרגשה הזו בזמנו). אני לא יכולה להצביע על נקודת השינוי,אבל איפשהו בתוך כל התהליך של הבנייה שלי וההבנה של עצמי, נחתה גם ההבנה שיש משהו אחר, שאני לא רואה. והשלב הבא היה לזהות בתוך אלו שסביבי את אותם דפוסים שלי. לזהות את אלה שמקטינים אותי, לנסות להבין מה יוצא להם מזה. אני עדיין בשלב הזה. רואה קצת יותר גם את האנשים האחרים, שעד לא מזמן פסחתי עליהם. ואני מקווה שהתהליך הזה לעולם לא יעצר.
 

lior29rg

New member
החזזית מדברת על state of mind

לא על מצב רגעי כלשהו. היא (ע"פ הודעתה) כבר מזהה אותם מקילומטר, מריחה אותם מעבר לפינה ושומעת את הרשרוש שהם גורמים. היא יודעת שיש דברים אחרים בחוץ אבל היא לא מדברת על מצב רגעי בעקבות ארוע חד פעמי. זה מצב תודעתי שנבנה אחרי שנים (כן בגילנו אפשר כבר לומר את המילה שנים בלירגשות אשמה). השאלה שלה היא האם יש מצב מקביל (או אולי יקום מקביל) שבו הדברים הם אחרת.
 
ואם גם אני אפרש את דעתי....

קוקי, אם יותר לי, הרבה פעמים כשרואים בעיה של מישהו אחר מסתכלים עליה דרך הבבואה של הבעיות האישיות שלנו... את באה ומתארת מצב שהיה המצב שלך- איך את התנהגת, איך נתת לו להקטין אותך- אני לא מגיעה לשם, יודעת מה ערכי, מתבאסת מזה שאנשים דפוקים (והנה, לא הכללתי, טוב?! לא כל הגברים...) מתעקשים למקד מבטם במגרעות שלי. כתבתי במפורש, לא?! המגרעות שלי הן רק חיצוניות, ואני מודעת היטב לערך עצמי. כשמישהו רק רומז לי, כשרק מתגלה הסדק הראשון- כן, וגם לצערי, אני כל כך ב"היכון" שאולי אני כבר מחכה לו- אני מיד מסיימת. מייד נעלמת. אם הייתי יודעת שניה קודם, עם הבחור הקודם, שהוא עומד ללכת כי הוא "מתתבייש להראות בחברתי" תאמיני לי שהייתי נעלמת. אבל הכל היה מהר מדי- והוא הודיע על תחושותיו לפני שהספקתי להגיב. כמובן שערכו ירד פלאים בעיני. כנ"ל לגבי הבחור האחרון: ברגע שהבנתי איך הוא רואה אותי (כמו שהוא תיאר: "חמודה, קצת שמנה, עם פנים קצת מחוצ'קנים, ושיער מתולתל" כלומר, אין בן אדם?! אין אישיות?! לא משנה, לא ניכנס למקרה הפרטי... השיער שלי בכלל לא מתולתל
) סיימתי את העניינים. לא רגע אחד אח"כ. כך שאני לא נתקעת במקום שנדמה לך שאת רואה אותי בו. אני מודעת לערכי. ואלו רק שני האנשים האחרונים..... לא חושבת שאני מבלבלת תחושות שלי עם אנשים שאני פוגשת. תתפלאי, אבל אחד המוצגים בחבורה הוא דווקא אדם שבחיים בחיים בחיים בחיים לא הייתי מאמינה שיגיב ככה. ההוא עם "היא כל כך יפה, שאני כמעט מוכן להתחתן איתה", והוא בחור מאד חושב, בחור מאד מחובר לעצמו, ואת יודעת מה? אולי יש כאלו שהם אחרת (גרשון17 חביבי היקר מאד) אבל אם מצאתי יותר מדי גברים (גם כאלו שמעולם לא היו מועמדים) שהנהנו בראשם לשמע טענותיי- כנראה שהן לא מופרכות בעליל.... ונראה לי שמישהו בשרשור אמר את זה- אבל כן, אני בהחלט מאד שוקלת לעבור לגור בב"ש, בירת המדבר היבשה והחיננית-אנושית כל כך הרבה יותר מת"א וסביבתה....
 

gershon17

New member
לא שאני חלילה רוצה להסחף ולהגזים

אבל לקרוא לכולנו ילדים קטנים וטיפשים שחונכו על-ידי סרטי פורנו זה קצת, אהההה, בדיוק מה שאני לא רוצה לעשות ע"פ הכותרת?
 

goldyboy

New member
חבל שאת עושה הכללות

לא כולם ככה. תנסי לשנות את הגישה שלך ותראי איך הכל משתנה.
 
למעלה