חזזית החורש
New member
הרהורים לשעת בוקר מוקדמת...
אל תקראו אם אריכות דברים מלאה אתכם. אנחנו איכשהו חיים בעולם שהחומריות בו שולטת. כולם מחפשים את הכי טוב, הרבה בשביל להראות לאחרים, ולא בשביל עצמנו. איזו אהבה יכולה להתקיים בעולם כזה? צריך שני אנשים מאד מאד מפוכחים, כמו שאמרתי לאחרון שאיתו הייתי- אני מחפשת עכשיו שועל קרבות למוד נסיון, שנפשו התרככה עם השנים. למה? כי בשתי הפעמים האחרונות שנתתי כניסה לנפשי- נתקלתי באותה בעיה: גבר שנמשך אלי, רוצה אותי לעצמו, במובן הרחב של המילה, עד שמגיע השלב החברתי- ושם הוא נכנע לתכתיבים: היא לא דקת גו כנהוג במקומותינו, פניה אינם כלילי שלמות, וטיפוחה העצמי ירוד למדי- בהשוואה. אז היום כבר לא מספיק, שמבחינה אינטלקטואלית את מאתגרת אותו, מבחינה נפשית את מעוררת אותו, מבחינה מינית את מסעירה אותו, ומבחינה רגשית את נוגעת בליבו, לא, כל אלו אינם מספיקים- היום צריך מישהי שללכת איתה ברחוב, כשהיא תלויה על כתפך, יגרום לכולם סביב לאשרר אותך, הו, אם מצאת לך כוסית, כנראה שאתה שווה משהו. אז איזו אהבה קיימת בעולם כזה? את לומדת להתפשר, מוכנה לקחת את מה שיש, מבחינות מסוימות, ולומדת להתעקש על דברים אחרים- הקודם פסל אותי בלי התרגשות רבה מדי, באמירה: "התביישתי בך"... המממ... מה מאד מפוכח! כמובן שהיום לשאר המבדקים שהבן זוג לעתיד יעבור (שאגב, מבדק מראה כמעט ואינו קיים) מצטרף המבדק שמודד את רמת התמודדותו עם המגרעות שבתוכו... והאחרון? הוא פשוט מצא לו דרך אחרת- היה עולב בי על ימין ועל שמאל, מזכיר לי את כל מגרעותיי, כאילו שאיני מודעת אליהם (כל מגרעותיי מרוכזות במראה, מה לעשות...) בעצמי, ושאם הוא יזכיר לי אותן על בסיס יומי- אני איוולד מחדש: שמנה פחות, חלקה (לא במובן שעירות) יותר, וכאילו לא כל חיי נלחמתי בדברים האלו.... גברים שמרשים לעצמם להמשיך להיות סלקטיביים. שלא לומדים מהנסיון המר של עצמם. הם כבר היו יותר מ- 20 שנה לבד, אז עד שהקשר הראשון מגיע, למה לא לתת הזדמנות אמיתית? למה להמשיך להחזיק בכל האמיתות המפוברקות האלו, ולא לעמול לשרש אותן? פעם הייתי מחפשת מישהו שיהיה לו עבר צה"לי מכובד. ילדה קטנה, אני יודעת. אבל הנטייה הטבעית שלי היתה כזו. כשגיליתי שיכולים להיות אנשים מקסימים גם בלי עבר צה"לי כלל, עמלתי במלוא אוני לעקור את הדרישה הזו בתוכי מהשורש.... פעם חיפשתי חתיך. כשהבנתי שיש דברים חשובים יותר בעיני ממראהו של בן אדם- עשיתי הכל כדי שחתיכותו של אדם לא תראה בעיני, מעבר למילותיו. אז נכון שיש חתיכים שגם מדברים יפה, אבל כמו שאמרתי, אם המכוערים מחפשים כוסיות (טוב, נו, מותקים לשעבר, אתם לא מכוערים, בסדר? תרגיעו את האגו המשתולל!)- אז טבעי שהחתיכים גם, ואני בכלל לא מרמה את עצמי בעניין הזה. אז למה שאתם לא תלמדו להתמודד עם צרות האופק המוטמעת בנפשכם? למה שאתם לא תלמדו להקשיב ללב, במקום לחלק הזה בנו ששואף לאישרור חברתי בלתי פוסק? ומה קרה, אתם מושלמים? עוד דבר... הסוגריים ההם למעלה, שמבטיחות לנסיכי העבר שהם יפים- זו השטות הכי גמורה שחיי הפיקו עבורי... אנשים שבמקרה הטוב היו מתקראים "חמודים" מחזיקים בעיני עצמם את התואר "חתיכים סקסיים ומושכים, שנשים נמשכות אליהם כמו זבובים לאוכל" ועוד מתהדרים בו, כאילו יש במה. בחרתי בך? אני שוכבת איתך? אתה מספיק יפה בשבילי. אני לא משקרת לעצמי, ולא לאף אחד אחר, ותשתדל גם אתה לא לשקר לעצמך. נשים מתחילות איתך? זה לא כי אתה כזה כוסון, זה כי אתה תפוס, אתה לא יודע? ואז פתאום אתה מתבלבל לי. אה, אם כל כך הרבה יפות מתחילות איתך, למה שתמשיך לצאת איתי? כן, נכון, שיקולי זמן ומרחק. נכון, הכל נכון, הכל תלוי בדרך, כבר היינו כאן- להטיח בי עלבונות מראה צורבים כדי לאפשר לך להיות פנוי בשביל הנשים האחרות שמתחילות איתך- זה נלוז. אני לא מצליחה לשכוח את הבחור ההוא, הנמוך, עם השינים העקומות מאד, הגרוש שגדול ממני ב- 10 שנים כמעט, ועם הילדה בת ה- 10 מאחוריו, שבסוף פגישה עיוורת שלכבודה התאמצתי להראות הכי טוב שאני יכולה (וכשאני רוצה, אני מצליחה להוציא תחת ידיי משהו חינני למדי), ושפגש אותי בתקופה הכי רזה שלי (שבה הייתי בדיוק עגלגלה, ובלי ק"ג אחד נוסף על ההגדרה הזו), שמתחילת הפגישה הוא לא חדל להלל את מראי, ולומר לי שככה בדיוק צריכה להראות אישתו לעתיד- עגלגלה, ושיש מה לתפוס (דווקא הגדרה חיננית למדי, אחרי שמבינים את הסקסיות שבה)- הבחור ההוא, שבסוף הפגישה הצביע על הדבר היחיד שהעכיר את מראי באותו ערב- חצ'קון מעצבן- ושאל אותי: "מה זה?" אה, זה ניסוי תת עורי שאני עורכת. סליחה, ניסוי חברתי. סליחה, אני בהריון, ועומדים לפרוץ משם עשרות עכבישים קטנטנים.... מה הוא ציפה לשמוע?! לך לעזאזל, אתה והילדה שלך, והשינים והזין שבטח מאד קטן. או האחרון: שאחרי כל פגישה בערך הזכיר לי את מצב עור הפנים שלי. אח, כוסאמק. אנשים חברים שלי לאורך שנים ולא מצאו צורך להזכיר לי את זה אפילו פעם אחת- והוא? בחודשיים הצליח להזכיר את זה 3 פעמים בערך. למה נדמה לך שאני לא יודעת?! למה נדמה לך שכולנו נסיכות פרונו חלקות ורכות עור, מעוצבות שריר ומותניים?! כן, אני יודעת: החינוך הלקוי. חינוך דרך סרטי פרונו. אז תתבגרו, ותתגברו על זה, ילדים קטנים ומטופשים! וזה הכי הורס אותי: כל הזמן, מדבר על תחלואי החברה, מנסה לברר עם עצמו ועם העולם למה החברה כל כך משחיתה, מנסה לבדוק שוב ושוב איך אפשר להתגבר על תחלואיה, לחזק נערות צעירות כדי שלא יצעדו בדרך אמותיהן הדוגמניות לחיק האנורקסיה, לחנך אנשים לערכים, ואז- בעצמו נופל לבור הזה, שממנו הוא כל כך רוצה להזהיר את העולם. הנה, הוא מוכן להתחתן עם מישהי- בגלל שהיא כל כך יפה, ואותי הוא רק רוצה לזיין, למרות שאני מאד מאד מאד מעניינת. למה? כי ברור שהוא נמשך אלי, למה לא תסתפקי בזה, הוא אומר. למה לא תזדייני עם 800 כמותי וכמוהו, ובזמנך החופשי תאמצי ידידים לעצמך. למה לא בעצם? למה לא תקבלי את 2 הדברים שאנחנו מוכנים לתת לך, ולא תתעקשי על דברים אחרים שאת לא ברמה בשבילם? וזה מפיו של תולע פריג'יד... לעזאזל גברים. יש כאן איזו אישה שרוצה לנסות יחסים מסוג אחר?
אל תקראו אם אריכות דברים מלאה אתכם. אנחנו איכשהו חיים בעולם שהחומריות בו שולטת. כולם מחפשים את הכי טוב, הרבה בשביל להראות לאחרים, ולא בשביל עצמנו. איזו אהבה יכולה להתקיים בעולם כזה? צריך שני אנשים מאד מאד מפוכחים, כמו שאמרתי לאחרון שאיתו הייתי- אני מחפשת עכשיו שועל קרבות למוד נסיון, שנפשו התרככה עם השנים. למה? כי בשתי הפעמים האחרונות שנתתי כניסה לנפשי- נתקלתי באותה בעיה: גבר שנמשך אלי, רוצה אותי לעצמו, במובן הרחב של המילה, עד שמגיע השלב החברתי- ושם הוא נכנע לתכתיבים: היא לא דקת גו כנהוג במקומותינו, פניה אינם כלילי שלמות, וטיפוחה העצמי ירוד למדי- בהשוואה. אז היום כבר לא מספיק, שמבחינה אינטלקטואלית את מאתגרת אותו, מבחינה נפשית את מעוררת אותו, מבחינה מינית את מסעירה אותו, ומבחינה רגשית את נוגעת בליבו, לא, כל אלו אינם מספיקים- היום צריך מישהי שללכת איתה ברחוב, כשהיא תלויה על כתפך, יגרום לכולם סביב לאשרר אותך, הו, אם מצאת לך כוסית, כנראה שאתה שווה משהו. אז איזו אהבה קיימת בעולם כזה? את לומדת להתפשר, מוכנה לקחת את מה שיש, מבחינות מסוימות, ולומדת להתעקש על דברים אחרים- הקודם פסל אותי בלי התרגשות רבה מדי, באמירה: "התביישתי בך"... המממ... מה מאד מפוכח! כמובן שהיום לשאר המבדקים שהבן זוג לעתיד יעבור (שאגב, מבדק מראה כמעט ואינו קיים) מצטרף המבדק שמודד את רמת התמודדותו עם המגרעות שבתוכו... והאחרון? הוא פשוט מצא לו דרך אחרת- היה עולב בי על ימין ועל שמאל, מזכיר לי את כל מגרעותיי, כאילו שאיני מודעת אליהם (כל מגרעותיי מרוכזות במראה, מה לעשות...) בעצמי, ושאם הוא יזכיר לי אותן על בסיס יומי- אני איוולד מחדש: שמנה פחות, חלקה (לא במובן שעירות) יותר, וכאילו לא כל חיי נלחמתי בדברים האלו.... גברים שמרשים לעצמם להמשיך להיות סלקטיביים. שלא לומדים מהנסיון המר של עצמם. הם כבר היו יותר מ- 20 שנה לבד, אז עד שהקשר הראשון מגיע, למה לא לתת הזדמנות אמיתית? למה להמשיך להחזיק בכל האמיתות המפוברקות האלו, ולא לעמול לשרש אותן? פעם הייתי מחפשת מישהו שיהיה לו עבר צה"לי מכובד. ילדה קטנה, אני יודעת. אבל הנטייה הטבעית שלי היתה כזו. כשגיליתי שיכולים להיות אנשים מקסימים גם בלי עבר צה"לי כלל, עמלתי במלוא אוני לעקור את הדרישה הזו בתוכי מהשורש.... פעם חיפשתי חתיך. כשהבנתי שיש דברים חשובים יותר בעיני ממראהו של בן אדם- עשיתי הכל כדי שחתיכותו של אדם לא תראה בעיני, מעבר למילותיו. אז נכון שיש חתיכים שגם מדברים יפה, אבל כמו שאמרתי, אם המכוערים מחפשים כוסיות (טוב, נו, מותקים לשעבר, אתם לא מכוערים, בסדר? תרגיעו את האגו המשתולל!)- אז טבעי שהחתיכים גם, ואני בכלל לא מרמה את עצמי בעניין הזה. אז למה שאתם לא תלמדו להתמודד עם צרות האופק המוטמעת בנפשכם? למה שאתם לא תלמדו להקשיב ללב, במקום לחלק הזה בנו ששואף לאישרור חברתי בלתי פוסק? ומה קרה, אתם מושלמים? עוד דבר... הסוגריים ההם למעלה, שמבטיחות לנסיכי העבר שהם יפים- זו השטות הכי גמורה שחיי הפיקו עבורי... אנשים שבמקרה הטוב היו מתקראים "חמודים" מחזיקים בעיני עצמם את התואר "חתיכים סקסיים ומושכים, שנשים נמשכות אליהם כמו זבובים לאוכל" ועוד מתהדרים בו, כאילו יש במה. בחרתי בך? אני שוכבת איתך? אתה מספיק יפה בשבילי. אני לא משקרת לעצמי, ולא לאף אחד אחר, ותשתדל גם אתה לא לשקר לעצמך. נשים מתחילות איתך? זה לא כי אתה כזה כוסון, זה כי אתה תפוס, אתה לא יודע? ואז פתאום אתה מתבלבל לי. אה, אם כל כך הרבה יפות מתחילות איתך, למה שתמשיך לצאת איתי? כן, נכון, שיקולי זמן ומרחק. נכון, הכל נכון, הכל תלוי בדרך, כבר היינו כאן- להטיח בי עלבונות מראה צורבים כדי לאפשר לך להיות פנוי בשביל הנשים האחרות שמתחילות איתך- זה נלוז. אני לא מצליחה לשכוח את הבחור ההוא, הנמוך, עם השינים העקומות מאד, הגרוש שגדול ממני ב- 10 שנים כמעט, ועם הילדה בת ה- 10 מאחוריו, שבסוף פגישה עיוורת שלכבודה התאמצתי להראות הכי טוב שאני יכולה (וכשאני רוצה, אני מצליחה להוציא תחת ידיי משהו חינני למדי), ושפגש אותי בתקופה הכי רזה שלי (שבה הייתי בדיוק עגלגלה, ובלי ק"ג אחד נוסף על ההגדרה הזו), שמתחילת הפגישה הוא לא חדל להלל את מראי, ולומר לי שככה בדיוק צריכה להראות אישתו לעתיד- עגלגלה, ושיש מה לתפוס (דווקא הגדרה חיננית למדי, אחרי שמבינים את הסקסיות שבה)- הבחור ההוא, שבסוף הפגישה הצביע על הדבר היחיד שהעכיר את מראי באותו ערב- חצ'קון מעצבן- ושאל אותי: "מה זה?" אה, זה ניסוי תת עורי שאני עורכת. סליחה, ניסוי חברתי. סליחה, אני בהריון, ועומדים לפרוץ משם עשרות עכבישים קטנטנים.... מה הוא ציפה לשמוע?! לך לעזאזל, אתה והילדה שלך, והשינים והזין שבטח מאד קטן. או האחרון: שאחרי כל פגישה בערך הזכיר לי את מצב עור הפנים שלי. אח, כוסאמק. אנשים חברים שלי לאורך שנים ולא מצאו צורך להזכיר לי את זה אפילו פעם אחת- והוא? בחודשיים הצליח להזכיר את זה 3 פעמים בערך. למה נדמה לך שאני לא יודעת?! למה נדמה לך שכולנו נסיכות פרונו חלקות ורכות עור, מעוצבות שריר ומותניים?! כן, אני יודעת: החינוך הלקוי. חינוך דרך סרטי פרונו. אז תתבגרו, ותתגברו על זה, ילדים קטנים ומטופשים! וזה הכי הורס אותי: כל הזמן, מדבר על תחלואי החברה, מנסה לברר עם עצמו ועם העולם למה החברה כל כך משחיתה, מנסה לבדוק שוב ושוב איך אפשר להתגבר על תחלואיה, לחזק נערות צעירות כדי שלא יצעדו בדרך אמותיהן הדוגמניות לחיק האנורקסיה, לחנך אנשים לערכים, ואז- בעצמו נופל לבור הזה, שממנו הוא כל כך רוצה להזהיר את העולם. הנה, הוא מוכן להתחתן עם מישהי- בגלל שהיא כל כך יפה, ואותי הוא רק רוצה לזיין, למרות שאני מאד מאד מאד מעניינת. למה? כי ברור שהוא נמשך אלי, למה לא תסתפקי בזה, הוא אומר. למה לא תזדייני עם 800 כמותי וכמוהו, ובזמנך החופשי תאמצי ידידים לעצמך. למה לא בעצם? למה לא תקבלי את 2 הדברים שאנחנו מוכנים לתת לך, ולא תתעקשי על דברים אחרים שאת לא ברמה בשבילם? וזה מפיו של תולע פריג'יד... לעזאזל גברים. יש כאן איזו אישה שרוצה לנסות יחסים מסוג אחר?
