זו לא השיטה הכי יעילה, אני מודה
והיו כמה אנשים שנצלו את זה- לצערי הצליחו להגיע לצילומים כמה אנשים שעברו את הגבלת הזמן אבל הם בהחלט לא חברי פורום מן המנין, ודי ברור מאיזו סיבה הם הגיעו לפורום. למה לצערי? כי את המאמצים להשגת הכרטיסים אני לא עושה בשביל אנשים זרים שאני לא מכירה שקופצים לפורום לשבועיים כדי לקבל כרטיסים, אלא לחברי הפורום הנאמנים. אבל אני גם לא יכולה להחליט מי חבר פורום ומי לא. כלומר, אני כן יכולה להחליט שאחד הוא כן חבר פורום ואחר הוא לא, אבל אם אני רוצה לשמור על אווירה נעימה בפורום- זה עלול להיות בעייתי. לדעתי יש גם כמה אנשים שהם וותיקים והם לא בדיוק חברי פורום, כי הם בקושי משתתפים בדיונים, אבל הקביעה הזו היא בעייתית ולכן החלטתי על מגבלת זמן מסוימת, שהיא תהיה המינימום. את ההחלטה "להקטין" את זמן השהיה בפורום לשבוע לפני פתיחת הצילומים האחרונה עשיתי כשידעתי שאין אף אחד שהוא אינו חבר פורום והצטרף לפני המועד הזה, כך שהקביעה נראתה פיירית אבל היא לא שינתה כלום. אני מאוד לא אוהבת את התופעה של אנשים שמגיעים לפורום רק כדי להשיג את הכרטיסים או חוזרים לפורום רק כדי להרשם- זה מגעיל ואגואיסטי, ואין לי אינטרס לעשות מאמצים להשגת הכרטיסים בשביל אנשים זרים שאינם משתייכים לקהילה הקטנה שלנו. אבל ברגע שהתחלנו להגיע באופן שבוע השמועה פרחה והביאה איתה גם כמה מטרדים (ואני מאמינה שכולכם יודעים על מה אני מדברת), והביאה איתה לא מעט חסרונות לצד היתרונות של הגעה מדי שבוע לצילומים. את האמת- אני מרגישה הקלה מסוימת עכשיו כשענין הצילומים נגמר. זה יצר לי לא מעט חיכוכים עם אנשים, חשבון טלפון מנופח, והרבה עצבים. הבעיה שלי היא שכשאני משקיעה אני משקיעה את כל הלב, מבקשת שוב ושוב ממתאמות הקהל לתת לקטנים יותר להכנס, מתקשרת ברגע האחרון כי מישהו התעורר פתאום מתרדמת החורף שלו, מבטלת, מסדרת, מקבלת טלפונים בשעות מאוד לא שגרתיות ומאנשים שאני בכלל לא מכירה (~רמז~), ותיבת המסרים שלי והאייסיקיו פרחו בתקופה הזו עם בקשות משונות או שינויים בזמנים הכי לא נוחים לי, ובסוף קיבלתי מכמה אנשים סכין בגב והרבה תלונות. שלא תבינו לא נכון- מאוד נהניתי להשתתף בצילומים והיה לי תענוג לעזור לכל האנשים בפורום המקסים שלנו להגיע לצילומי התוכנית, אבל עכשיו כשזה נגמר אני יכולה לנשום קצת לרווחה.