giraffeeeee
New member
../images/Emo101.gifhelp us ../images/Emo101.gif
קודם כל למי שלא יודע אני ראש"גדית ד'. אז ככה, אני ותת צוות בנים לא יודעים מה לעשות יותר עם החניכים. שומדבר שניסינו לא עוזר. למשל, היום לקחתי אותם באמצע יומעבודה הצידה לרבע שעה שיחה איתי, אמרתי להם ששנה שעברה את החניכים שלי חינכתי לא לקלל/להרביץ/לדחוף לא משנה מי, פשוט מי שמציק לבוא ולדבר איתנו. חפרתי להם על היום, הרגשתי כבר כמו תדיסק שבור, אפילו חניך אחד הסביר להם על זה. ונכון שעמדתי מולם וצחקתי קצת מהצחוקים שלהם, אבל ידעתי מתי לשים ת'גבול ולהגיד להם די מעכשיו מקשיבים לי והם הסכימו לכל מילה שלי אבל אחרי חמש דקות באמצע שיחה דומה עם הבנות הם עשו ערימת ילדים מצוד לבנזטים, דפקתי ריצה וצעקתי עליהם שיקומו כי משהו יכול ליפול על בזנט. סיימתי את השיחה עם הבנות ובא אליי חניך ואמר לי שא' בוכה כי י' הרביץ לו, "איך י' הגיע פתאום? הוא לא היה פה" חשבתי, לקחתי את א' למחסן שיטפלו בו ודיברתי עם י' אבל הוא אמר שא' התחיל. טוב שיחקתי עם כמה ילדים, פתאום אמרו לי שמ' בוכה כי י' בעט בו. י' הלך למדרגות לחכות לאמא שלו, הקמתי את מ' והכל עבר לו. הלכתי לי' כדי לדבר איתו, אבל הוא זילזל בי "מה? אבל הוא קרא לי מטורף ובלה בלה בלה" ואמרתי לו "אבל י' על מה דיברתי איתך ביום שישי? ברגע שמישהו מציק לך אתה בא אליי או למדריכים שלך נכון?" "כן אבל את שיחקת עם הבנות והמדריכים עבדו" "אז זאת סיבה להרביץ?" ואמרתי לו שאני רוצה שהוא ידבר עם המרכזת הדרכה, הלכתי אליה והיא אמרה "אז תדברי איתו שוב ושוב ושוב" "נראה לך שזה עוזר? אני רוצה לעשות משהו" אז אני וי' הלכנו לחכות לאמא שלו ליד המחסן, ושוב חפרתי לו על זה שזה לא בסדר שהוא פתר את זה באלימות והוא היה צריך לבוא אליי. כשאמא שלו באה, סיפרתי לה הכל וזה שבאמת הצוות לא שם לב אבל אני באמת צריכה לדבר איתם כי היו פאשלות שלא היינו מאורגנים מספיק, אבל היא רגילה שהבן שלה מרביץ. אחר כך הלכתי לדבר עם המדריכים שלו, והם הסבירו לי פשוט שהם רוצים להעיף אותו מהצופים או משהו כי הוא ילד מחורפן שמרביץ לכולם אז חשבנו מה לעשות, האם לדבר עם ההורים שלו לבד או עם כל ההורים של קבוצת הבנים?
קודם כל למי שלא יודע אני ראש"גדית ד'. אז ככה, אני ותת צוות בנים לא יודעים מה לעשות יותר עם החניכים. שומדבר שניסינו לא עוזר. למשל, היום לקחתי אותם באמצע יומעבודה הצידה לרבע שעה שיחה איתי, אמרתי להם ששנה שעברה את החניכים שלי חינכתי לא לקלל/להרביץ/לדחוף לא משנה מי, פשוט מי שמציק לבוא ולדבר איתנו. חפרתי להם על היום, הרגשתי כבר כמו תדיסק שבור, אפילו חניך אחד הסביר להם על זה. ונכון שעמדתי מולם וצחקתי קצת מהצחוקים שלהם, אבל ידעתי מתי לשים ת'גבול ולהגיד להם די מעכשיו מקשיבים לי והם הסכימו לכל מילה שלי אבל אחרי חמש דקות באמצע שיחה דומה עם הבנות הם עשו ערימת ילדים מצוד לבנזטים, דפקתי ריצה וצעקתי עליהם שיקומו כי משהו יכול ליפול על בזנט. סיימתי את השיחה עם הבנות ובא אליי חניך ואמר לי שא' בוכה כי י' הרביץ לו, "איך י' הגיע פתאום? הוא לא היה פה" חשבתי, לקחתי את א' למחסן שיטפלו בו ודיברתי עם י' אבל הוא אמר שא' התחיל. טוב שיחקתי עם כמה ילדים, פתאום אמרו לי שמ' בוכה כי י' בעט בו. י' הלך למדרגות לחכות לאמא שלו, הקמתי את מ' והכל עבר לו. הלכתי לי' כדי לדבר איתו, אבל הוא זילזל בי "מה? אבל הוא קרא לי מטורף ובלה בלה בלה" ואמרתי לו "אבל י' על מה דיברתי איתך ביום שישי? ברגע שמישהו מציק לך אתה בא אליי או למדריכים שלך נכון?" "כן אבל את שיחקת עם הבנות והמדריכים עבדו" "אז זאת סיבה להרביץ?" ואמרתי לו שאני רוצה שהוא ידבר עם המרכזת הדרכה, הלכתי אליה והיא אמרה "אז תדברי איתו שוב ושוב ושוב" "נראה לך שזה עוזר? אני רוצה לעשות משהו" אז אני וי' הלכנו לחכות לאמא שלו ליד המחסן, ושוב חפרתי לו על זה שזה לא בסדר שהוא פתר את זה באלימות והוא היה צריך לבוא אליי. כשאמא שלו באה, סיפרתי לה הכל וזה שבאמת הצוות לא שם לב אבל אני באמת צריכה לדבר איתם כי היו פאשלות שלא היינו מאורגנים מספיק, אבל היא רגילה שהבן שלה מרביץ. אחר כך הלכתי לדבר עם המדריכים שלו, והם הסבירו לי פשוט שהם רוצים להעיף אותו מהצופים או משהו כי הוא ילד מחורפן שמרביץ לכולם אז חשבנו מה לעשות, האם לדבר עם ההורים שלו לבד או עם כל ההורים של קבוצת הבנים?