תירוצים, תירוצים.
קודם כל, הייתי זורק את החבר שלך. מה זאת אומרת, לא יקבלו אותך ברצון? החבורה שאני משחק איתם עכשיו, אחד מהם הכניס את חברה שלו למשחק, שלא היה לה נסיון בכלל עד אז, וכולנו (חוץ מאחת) היינו מנוסים. ואת יודעת מה? כשחקנית שלא מכירה את החוקים כ"כ, היא הייתה הרבה יותר מוצלחת מאחד השחקנים שיש לו הכי הרבה נסיון בינינו! ואנחנו היינו בהתחלה ארבעה בנים ובת, והיינו כולם (חוץ משניים) זרים אחד לשני, והבת לא הרגישה שום חוסר נוחות (לפחות לא שניכר לעין) לשחק עם קבוצה של בנים. ו .. . . . את תמיד יכולה למצוא באיזור מגורייך בנות שישחקו. גם אני תמיד חשבתי שבנות לא מתעניינות בזה כ"כ, אבל גיליתי (לשמחתי) שטעיתי. ובקשר לזה שאת כבדת שמיעה - אם הם חברים שלך, הם יבינו ויקבלו את זה וישלימו עם העניין. כשהייתי בצבא, אחד החברים המאוד טובים שלי לקה בבעיית דיבור, היה לו מעין קצר בין המוח לפה, והוא היה מדבר נורא מהר ובולע את רוב המילים שלו. את יודעת מה? אחרי חודשיים אני למדתי להבין בדיוק מה הוא אומר גם בלי לשמוע אותו. אם הם חברים שלך, הם יבינו, יקבלו ולא יראו בך מטרד. בקשר למשחקים בפורום, אני לא כ"כ בקטע, דווקא אתמול רציתי להיכנס לזה, וBLUEBELL דיברה איתי בICQ וממש הסבירה לי והכל, אבל כרגע אין לי כ"כ הרבה זמן (זה נמשך רחוק אחרוה, ואני הלכתי לאיבוד שמה. . . . והתבלבלתי, אז אני נשאר עם המשחקים סביב לשולחן) עיצה שלי - תכנסי לאחד הת´רדים (חוטים), דוגמאת: "משחק בית הספר מתחיל פה", "האוטובוס", או "האוטובוס ממשיך", תראי מה הם עושים שם, ואת יכולה לשלוח מסרים למישהו מהם שיסביר לך מה ואיך, ולמה. ודרך אגב, אני בן, קוראים לי דני - נעים מאוד.