קשה לי

[מלאכית כואבת]

../images/Emo10.gifקשה לי

אני בת 29, ונשואה כ-3 שנים, לבחור מקסים, בן גילי. הקשר שלנו נפלא, ועם זאת- תמיד היה חוסר מסוים ברגשות שקיבלתי ממנו. הוא יציב ברגשותיו, רגוע. וקצת משעמם. האהבה שלו מרגישה קצת שיטחית- לא מספיק 'נכנסת לי ללב'.אני נותנת המון מעצמי, ומרגישה שאני קצת מתרוקנת. תמיד רציתי עוד, וכששוחחנו ע"כ הוא טען שזה הוא, וזה מה שהוא יכול לתת. לפני כמעט 4 שנים, התחיל איתי גבר פנוי ומקסים, שהכרתי דרך מקום עבודתי ותמיד היינו ידידים. הוא עבד קרוב (פיזית) אלי. סיפרתי לו שאני בזוגיות, והוא כמובן 'ירד מזה'. הפכנו עם הזמן לידידים קרובים יותר. הבעיה: כאדם רגיש ועמוק- הוא נתן לי ריגשית את כל מה שחיפשתי (מגע, מבט, הרגשה...) בזכות הנתינה שלו - יכולתי להגדיר מה בדיוק חסר לי בקשר עם בעלי, ולתקופה של שנתיים לערך התענגתי על החיבה שלו, הרבה חיבוקים, שיחות פתוחות, וקצת מעבר...התקרבנו עם הזמן, ונראה שאנחנו מסתדרים היטב יחד. גם ברור לי שאני מוצאת חן בעיניו. באופן לא מפתיע- פשוט התאהבתי בו... (ההתאהבות החלה לפני שנתיים לערך). כדי לטפל בעניין- התחלתי טיפול פסיכולוגי לפני כמה חודשים, שיניתי מקום עבודה- וכיום אני לא פוגשת אותו כלל, ואני ממש משתדלת למצות את המקסימום מבעלי. אבל -הוא לא יוצא לי מהראש! היום אנחנו לא בקשר- הבנו שזה רע לשנינו, נכון לעכשיו (אני לא רוצה מאהב, גם הוא לא רוצה קשר שגוי כזה). נמאס לי לבכות,

לחוש בחוסר הגדול שנשאר אצלי, ובהרגשה שלשום דבר אין משמעות אם אני לא ממצה את יכולותי הריגשיות באמת (ולא בהכרח עם הבחור ההוא, שבינתיים החל קשר רציני בעצמו...).אני בקונפליקט אדיר בין אהבה לבעלי- שמכל שאר הבחינות נכון עבורי, לעומת הלב שלי שצורח את שמו של הגבר ההוא, ונקרע מגעגועים אליו, למגע שלו, לאהבה שהוא מסוגל לתת לי. האם שווה להתרחק מבעלי ולבדוק - אולי אמצא אהבה גדולה יותר? האם ללכת על בטוח ו'לשמור על מה שיש לי ביד'? מה לעשות? ממש ממש כואב לי, והזמן לא עוזר עד כה. תודה מראש על ההתייחסות.

 

[קרן אור של החיים]

שלוש שאלות מאוד (!) קשות:

1. למה התחתנת עם אדם שהרגשת שלא נותן לך את מה שאת צריכה? 2. מה אמר הפסיכולוג בנוגע לעניין? 3. את ממשיכה בטיפול? ואם לא,למה לא?

 

[מלאכית כואבת]

תודה על התגובה המהירה, ו-שאלות מצויינות! ../images/Emo13.gif

כשהתחתנתי איתו, לקחתי על עצמי החלטה- אני מקבלת ממנו המון, מעל ומעבר, חוץ מהרובד הריגשי, בו יש חוסר. אבל- עם השנים הוא השתפר בנתינה הריגשית שלו (עשיתי לו המון שיחות מוטיבציה בנושא...), והרגשתי שאנחנו בדרך הנכונה. הפסיכולוג מראה לי חסך מהעבר שגורם אצלי לצורך ריגשי גדול יותר מלבעלי. לא משהו ענק, פשוט משהו שמראה מה הפך אותי למי שאני... (נותנת המון ריגשית וגם צריכה לקבל אותו הדבר). אני ממשיכה בטיפול, כאשר כרגע אני מנסה לגרום לעצמי להיות מאושרת יותר קודם כל (למשל שינוי לעבודה שמתאימה לי יותר) ובהמשך נתמקד בקשר שלי עם בעלי.העניין הוא שביום יום אני נאבקת עם הגעגוע, החוסר מכאיב לי נורא...

 

[קרן אור של החיים]

תשובות טובות../images/Emo8.gif

שמחתי לקרוא ש...:

החלטת החלטה מודעת.

יש לך תקשורת מקדמת עם בעלך.

יש שינויים שאת מצליחה לראות.

את בטיפול.

מצאת מקור (לפחות אחד) למה שעובר עליך. את רואה כמה נקודות אור

יש לך?

לעיתים קשה לנו לראות אותם, היינו רוצים שהכל יהיה מונח על מגש של כסף (זו התחושה שאני קיבלתי כשתארת את הקשר עם ה"ידיד", איתו לא צריך לעבוד על הדברים). הגיוני להתגעגע למקום בו הכל היה קל יותר. מצד שני, אסור לשכוח את הדברים שגרמו לך להתחתן, את מה שיש לך בקשר עם בעלך, את השינויים שהוא עושה למענכם ואת מה שיש ביניכם. את מבינה עד כמה מה שאת מתארת זה לא משהו שהוא מובן מאליו? את יודעת כמה היו מתחלפים איתך ברגע כדי שגם בני\ות זוגם\ן יקחו ללב את מה שנאמר ואף יראו שינוי?

אני חושבת שאת צריכה להעלות את החוסר שאת מרגישה אצל הפסיכולוג. לא משנה אם כרגע אתם מדברים על נושאים אחרים.

 

[מלאכית כואבת]

הגיוני, ונכון.

ודיברנו ע"כ, אם כי לא מיצינו. האם נראה נכון בעיניך עבורי- להמשיך לחיות במצב הנוכחי, עם הרגשה שאני לא באמת חיה ריגשית כפי שהייתי רוצה? שאני מממשת אולי 50% מיכולותי הריגשיות? (פשוט כי בן זוגי לא יכול להכיל ולתת יותר?- כך אני חוששת אחרי 4 שנים איתו...) אני לא בטוחה אם זה תחום ששווה לי להתפשר בו- נראה לי שזו עשויה להיות טעות, ושבעוד כמה שנים, כשיהיו ילדים, משכנתא ולחצי יומיום גדולים יותר אני אתפוס את עצמי ואגיד: לעזאזל! למה לא הייתי נאמנה לעצמי אז, והנה אני היום, לא מרגישה נאהבת מספיק, מגיע לי יותר?

 

[קרן אור של החיים]

קודם כל, לא להכנס כרגע למצב של ילדים משכנתא

וכו. זה נראה לי היה ברור מאליו שלא עושים זאת במצב כזה. אני חושבת, שכיוון שאת יודעת שיש בך דפוס מסויים כתוצאה מדבר שעברת, לפני שאת מפרקת את מה שבנית (נראה לי שאת קצת שוכחת שגם לזה יש השפעות ארוכות טווח) כדאי לעבוד על הדפוס, הצורך. עם הפסיכולוג- לא מיציתם? אז תחזרי לזה. תספרי לו את מה שאת כותבת פה, תדברי על הרצון שלך לעזוב, הפחד. אני אגיד לך מה עובר לי עכשיו בראש: את מה שקורה לך עכשיו את עשויה לשחזר. את יכולה לעזוב את הקשר הזה, להכנס לאחר, בהתחלה להנות ולחשוב שאת מקבלת את מה שאת צריכה ו\או לקבל את זה שיש דברים שאת לא מקבלת. ואז אחרי פרק זמן לגלות שאת שוב נמצאת באותה הנקודה.

 

[מלאכית כואבת]

../images/Emo13.gifלכן לא תיכננתי ילדים ומשכנתא עכשיו...

ודווקא לא נתקלתי בבעיה ריגשית בקשרי עבר שלי.. (גם של שנתיים, שנה וכו) להיפך- דווקא לבעלי היתה פרידה מבחורה אחרי כמה שנים מיוזמתה, כי היא לא קיבלה ממנו מספיק אהבה... (הכתובת היתה על הקיר?...) ואין לי ספק שהוא אדם מדהים, ואני לא מקבלת אותו כמובן מאליו. יש הרבה מאוד דברים טובים בקשר שלנו. ואני מפחדת לעזוב, לאבד אותו. אין ספק שאדבר עם הפסיכולוג שלי שוב על הנושא. אני מקווה שהפתרון שנמצא לא יהיה פשוט להשלים עם המצב כי אני ממש לא בטוחה שאוכל לעשות זאת. אולי אני רוצה יותר מידי? אחרי הכל- I can't have it all... תודה רבה על ההתייחסות והאיכפתיות קרן אור- (את אכן נשמעת לי כזו..) אני גמורה והולכת לישון... אשמח לתגובות ודעות נוספות מעוד אנשים טובים... (-:

 

[Music addicted 1]

לדעתי,

יש כאן צורך בטיפול זוגי. אין קשר בין הבעייה התעסוקתית שלך לבין הבעייה הזוגית שלך. אלו הן שתי בעיות שונות. אמנם, שתיהן משפיעות על מצב הרוח שלך ועל איכות חייך, אבל פתרונה של אחת לא פותר גם את השנייה. אני חושב שכדאי לשניכם ללכת לטיפול זוגי ולראות האם ואיך אפשר לשפר את הקשר בניכם, והאם, לאור מה שאת מחפשת ומה שהוא מוכן ומסוגל לתת, את רוצה להישאר בקשר הזה? לדעתי, אסור לך להתפשר ולשקר לעצמך בנושא הזה. אם הקשר הזה לא מתאים לך ולא עונה על הצרכים שלך ואי אפשר לשפר אותו, כדאי לך לסיים אותו. זה רק הגיוני ורק הוגן. וזה הרבה יותר טוב מאשר לבגוד. כשהתחתנת עם בעלך בחרת אותו בגלל דברים אחרים שאינם רגשיים. יתכן והוא נתן לך ביטחון כלכלי, יתכן והוא היה שותף בבית וכד'. זה נתן לך ביטחון והשקיט את הפחדים שלך, אבל לא סיפק אותך רגשית.

 

[מלאכית כואבת]

music addicted - ../images/Emo220.gif

מצד שני- ככל שאהיה מרוצה ומסופקת יותר מתחומים שונים בחיי באופן כללי- אולי כך פחות ארגיש חוסר בזוגיות. ואולי זה לא נכון. ואכן אצרף את בעלי ליעוץ זוגי עם הפסיכולוג שלי. המשבר הוא גדול כי אני לא יודעת מה נכון: האם לבעלי אכן אין יכולות ריגשיות כאלו, או אולי הכל הוא עניין מודעות ו'לימוד'? האם אני אכן לא יכולה להתפשר על הנושא הזה, או שבעוד שנה שנתיים הכאב יקהה ואוכל להתמודד? האם שווה לי לוותר על אדם מדהים כזה בשל כך? ומי ערב לי שאמצא טוב ממנו? אני מפחדת לצאת קירחת מכאן ומכאן... הרי אין קשר מושלם! אני ממש לא יודעת מה נכון. מה דעתך? דעתכם? וגם אני חושבת שלבגוד זה לא נכון, ואין בכוונתי לעשות זאת.

 

[Music addicted 1]

תשובה

אני מניח שאם תהיי מרוצה משאר התחומים בחייך עניין הזוגיות יציק לך פחות לתקופה מסויימת. אבל, הוא תמיד יהיה שם ותמיד יהיה שם חוסר ותמיד יתסכל אותך. עם הזמן את פשוט תשלימי עם המצב כמו שהוא ועם הפשרה הזאת שעשית בחייך. אני לא יודע איך זה יתבטא בדיוק. יכול שתסתפקי במה שיש ותנחמי את עצמך שזה מהנ שיש ושיש גרוע יותר, יכול להיות שפשוט תמשיכי לחיות עם אדם שלא תאמיני בו כבן זוג כפשרה ובגלל הצורך בביטחון (כלכלי, נפשי, משפחתי, שייכות ומה לא) ויכול להיות שפשוט תתחילי לבגוד. ברור שיש דברים רגשיים שהם נלמדים, אלא שלוקח המון ללמוד אותם. זה טבעו של האדם. אני חושב שנכון יהיה לבחור בזוגיות, אם שני הצדדים בה מוכנים ללמוד. אני חושב שנכון יהיה ללמוד באמצעות צד שלישי (יועץ נישואים, למשל, או פסיכולוג), כי כך קל יותר ללמוד וכל אחד מהצדדים מרגיש פחות מאויים. מצד שני, כל אחד מכם יוכל להבין טוב יותר את רגשותיו של השני ולדעת איך הוא יכול לתרום ולשפר את הזוגיות. אני חושב שיהיה נכון להבהיר לבעלך את גודל המשבר (לא יודע אם כדאי לעשות זאת עכשיו או תוך כדי טיפול). הוא צריך לדעת, שמבחינת הזוגיות שלכם, זה או להיות או לחדול. ולא כדי להפעיל עליו לחץ. בסופו של דבר, יש כאן צומת החלטה של שניכם: האם נשארים יחד או ממשיכים כל אחד לחוד? לגבי ויתור על הזוגיות הנוכחית שלך. אני מבין שמבחינתך זה מוצא אחרון, ואני דווקא שמח על כך. המשמעות של זה, כפי שאני מבין אותה, היא שאת באמת אוהבת את בעלך ובאמת יודעת להעריך ולהוקיר את הדברים הטובים שבו. ברור שבשלב ראשון כאשר מסיימים זוגיות יוצאים קירחים מכאן ומכאן. אתה מוותר על מה שבר יש לך מתוך חשיבה שבעתיד תוכל למצוא משהו טוב יותר. האם אפשר למצוא משהו טוב יותר? אני מאמין שכן. מצד שני, אני חושב שכדאי ללכת למהלך שכזה רק כאשר את שלמה עם עצמך במאה אחוזים ויודעת שעשית את המירב והמיטב כדי להפוך את הזוגיות הנוכחית לטובה יותר. נכון שאין זוגיות מושלמת. לכל זוגיות יש נקודת תורפה או נקודה חלשה.אני מסכים. אבל, יש הבדל בין זוגיות לא מושלמת לבין זוגיות חסרה ולא מספקת. לפי מה שכתבת, הזוגיות שלך לא מספקת אותך מבחינה רגשית. את לא מקבלת את הרגש, החום, החיבה והלהט שאת צריכה. אני חושב שאם תהיי נאמנה לעצמך ותעמדי על שלך בסוגייה, תרגישי טוב יותר בטווח הארוך, גם אם יהיה לך קשה להתמודד בטווח הקצר.

 

[Music addicted 1]

אהה, ועוד דבר

"וגם אני חושבת שלבגוד זה לא נכון, ואין בכוונתי לעשות זאת.

" המשפט האחרון שלך (^) נכתב בקריצה, כאילו אומר, מצד אחד זה לא נכון, אבל מצד שני זה טוב וכיף ומפתה מאוד. בטווח הקצר, "מים גנובים ימתקו". בטווח הארוך, אם תבגדי, לא תהני מזוגיות שלמה ומלאה, תסתובבי כמו גנבת בלילה שצריכה להסתתר ולהתבייש, יהיו לך נקיפות מצפון (ולפי האינטואיציה שלי, את אחת שיש לה מצפון) ובסוף תתפסי ותצטרכי להתמודד עם כל הסביבה שלך, כולל הילדים שיהיו לך. זה לא כדאי בטווח הארוך. ואני כותב את זה בלי קריצה. את בחורה מספיק חכמה כדי להתמודד עם הדברים וללמוד את נושא הזוגיות באופן האישי ביותר עבורך. זו לא בושה לבחור לא נכון ולהגיע לזוגיות לא מספיק טובה. זה קורה. זה טבעי. יש דברים שאת יודעת היום ולא ידעת בעבר. יש דברים שאת מבינה היום אחרת. זו לא בושה להחליט לשנות ולשפר או לסיים קשר כי הוא לא מספיק מוצלח. אני יכול להבין גם את המצוקה שגרמה לך להיכנס לקשר עם אותו בחור ולהגיע ל"קצת מעבר". אלא, שעכשיו את מודעת פחות או יותר, גם לזוגיות שלך וגם למה שגברים בחוץ יכולים להציע לך. כדאי שתהיי גם לחלק האחר של התמונה.

 

[nate2000]

תראי

את מתארת כאן מצב כזה: יש לך בעל מקסים אבל-איך להגדיר זאת- לא מביע רגשות, או לא מביע רגשות כמו שאת רוצה. את נותנת מעצמך ולא מקבלת בחזרה, או לא מקבלת בחזרה כמו שאת רוצה. מצד שני פגשת במישהו שנהפך ל"ידיד" שלך. עם אותו הבחור הרגשת מה שאת לא מרגישה עם בעלך. אני חושבת שמרוב הנתינה וההתרוקנות- במיוחד שלא קיבלת בחזרה את מה שרצית- פשוט התחלת לחפש בחוץ את מה שאין לך בפנים. היית בתקופה דיי רגישה והבחור ההוא בא לך בזמן הנכון מבחינתך. ואז פתאום איתו התחלת להרגיש את מה שלא הרגשת אף פעם עם בעלך. ד"א האם מתחילת הקשר עם בעלך הרגשת שהוא כזה ושאת לא מקבלת ממנו את מה שאת רוצה, או שהוא נעשה כזה אחרי כמה זמן? באיזשהו שלב הבנת שזה לא טוב לך והקשר הזה רק שורף אותך- את בעלך כמובן שלא תיכננת לעזוב. מה שאני יכולה להגיד זה שבעלך אוהב אותך, אבל בדרכו שלו. לך פשוט זה לא מתאים- הוא גם לא ישתנה עם הזמן. הוא פשוט כזה. אין טעם לשנות אותו. תהיי בטוחה ששום דבר טוב לא ייצא מזה. מה שנשאר לך זה לחשוב מה את עושה הלאה מכאן כי זה דיי ברור שלא טוב לך במצב הנוכחי ואותו מר בחור שהתאהבת בו הוא רק הסימפטום ולא הבעיה עצמה. לדעתי שניכם צריכים ללכת לטיפול זוגי (אגב בעלך יודע על אותו "הידיד"?). כדי לשקם את הזוגיות שלכם ובמיוחד בשבילך כדי להבין שאת מנסה לדרוש מבעלך דברים שהוא לא יכול לתת לך כמו שאת רוצה. כנראה שאתם פשוט רואים נתינה, רגשות ואהבה בדרכים שונות. ומה שיש לו פשוט לא מספק אותך. לדעתי זאת הבעיה העיקרית שלכם (ולא ההתאהבות שלך ב"ידיד"). ובזה צריך לטפל. ואם לא הולך- אז לפעמים הפרידה היא בלתי נמנעת. עדיף לפעמים שני אנשים לבד ומאושרים מאשר ביחד אבל סובלים.

 

[מלאכית כואבת]

nate 2000

אני אכן לא מקבלת מספיק חזרה. וגם כשהוא יוזם חיבוק- זה מרגיש לי מכאני ומאולץ, כי הוא יודע שאני רוצה, וצריכה, ועושה את זה בשבילי ולא כי הוא רוצה. אכן- זה היה כך מתחילת הקשר. זה מעולם לא היה שונה- ורק השתפר טיפה עם הזמן. (הוא מנסה.) האם באמת הוא לא ישתנה? אם זה נכון -אני ממש בצרות, כי אני באמת אוהבת אותו ולא רק שנח לי בקשר. הוא אכן אוהב אותי בדרכו שלו ואני מנסה לקבל את האהבה הזו, ועדיין נראה שזה לא מספיק. איזה יאוש!!!

אני כל כך כל כך מתגעגעת לחיבוק החם של הגבר ההוא...

למבט העמוק שלו ולרגישות! יכולתי לשבת ולבכות לידו בלי שום בעיה, לשתוק ביחד והוא ידע בדיוק מה אני מרגישה מבלי לשאול... אווווווווווווווווווווף!!!!!!!!

אני כ"כ מתגעגעת. חוץ מזה היו ביננו קווים מקשרים רבים, תחומי עניין שאין לי עם בעלי, ודברים אלו חסרים לי בחיי. יכולתי להגשים אותם עם ההוא.

בעלי יודע על כך שקיבלתי רגשות חזקים יותר מגבר אחר (דיברתי איתו על סיטואציה נקודתית), ושאני רוצה את הרגשות האלו ממנו, מבעלי, ולא מגבר אחר. הוא נפגע, ואחרי ליטופי אגו סוערים מצידי (הוא באמת מקסים, ואהוב... לא רוצה לפגוע בו) הוא נרגע, ונראה לי שהוא חושב שלא לעשות כלום זה הפיתרון ההולם. הוא מתמודד כך עם דברים נוספים בחייו. למרות שהוא הסכים להצטרף אלי לטיפול זוגי , ואנחנו בכיוון... ואכל נראה לי שניסחת היטב את הבעיה העיקרית שלנו. נראה לי שקלעת. ועדיין לא ברור לי מה הכיוון הנכון עבורי. אולי אני פשוט מפחדת. תודה על האיכפתיות!

 

[nate2000]

קודם נסו טיפול זוגי

אני מניחה שהידיד הזה מילא לך איזשהו חלל. נותן לך להרגיש משהו שאין לך עם בעלך. המשהו הזה מאוד חסר לך ואת מחפשת אותו במקומות אחרים. עלייך לשבת עם עצמך ולהבין מה חסר לך בקשר עם בעלך ואיך אפשר לפצות על זה. אולי המסקנה דווקא תהיה לפרק את החבילה או שתתגברו על זה. אין כאן נוסחת פלא והדרך לפיתרון תהיה מאוד קשה.

 

[omer73]

מס' דברים:

המצב כאן הוא דיי ברור, היה לך חוסר בדבר מסויים, יצא שמצאת אותו בחוץ, ואת עכשיו בדילמה. תראי, הידיד שלך מוצא חן בעינייך כי הוא מעניק לך משהו שמאוד חשוב לך ומאוד חסר לך, אבל את לא יכולה לדעת איך הוא יהיה כבן זוג, ז"א שיש בו את הצד שמעניק לך חום ותשומת לב רגשית, אבל זה לא אומר איך יראה הקשר איתו, ואם יהיה לך איתו טוב יותר. הייתי מציע לך לפעול ב-2 מישורים עם בעלך, מצד אחד לא להכנס להתחייבויות כבדות (כמו ילדים), אבל מצד שני כן להילחם על הקשר, שזה אומר לדבר איתו על העניין הזה, וגם ללכת לטיפול זוגי ביחד.

 

[נ ט ע 6 8 9 1]

../images/Emo45.gif

הסכמתי מאוד עם דברייך, עם דבריה של נטע, ובמיוחד במיוחד עם דבריה של קרן. השבת קראתי ספר שעלול מאוד מאוד מאוד לעזור לך בנושא, באמת..!!! הוא מדבר בדיוק אבל בדיוק על בעיות כמו שהצבת מולינו. כמו כן הוא מדבר על כל מיני 'אורחים' למינהם שפוגשים במהלך חיינו, שבאים לנו בדיוק ב'רגע הנכון' וכו'.. (או כמו שנטע ציינה 'סימפטום' ולא הבעיה עצמה) רצוי וכדאי לקרוא את הספר עם סבלנות רבה אני אישית מאמינה שהוא בהחלט יוכל לעזור לך. קודם כל צריך לבוא עם רצון לקבל ולשנות. האמיני לי הגישה החיובית והמדהימה שלך(שאת רואה שהוא מנסה להשתפר ומשתדל -למרות- שאינך מרוצה מחלקים מסויימים וחשובים בקשר) היא תחילתו של הטיפול עצמו. שמו של הספר הוא 'לעולם לא אעזוב אותך' ואגב, אני ממליצה אודותיו לכל אדם עלי אדמות. מומלץ בחום. האמיני לי זה יכול לעזור לך.

 

[דנהההההההההההההההה]

מי הסופר?

 

[נ ט ע 6 8 9 1]

זה תירגום מאגלית נדמה לי

של פראתר יו וגייל הם זוג יועצים במשך כ30 שנה והם מדברים על איך לשמור על הגחלת לאורך זמן.. מדברים על כל מיני סוגי נפילות במהלך קשר ארוך טווח. הם מציינים בספרם דוגמאות רבות לזוגות שמייעצים אודות נישואין/זוגיות לטווח ארוך ואחרי כמה שנים נפרדים בעצמם ומייעצים לאחרים להיפרד. כמו כן יש דוג' לאישה אחת שפירסמה ספר אודות איך מחזיקים נישואין לטווח ארוך ובעודה עורכת את הספר התאהבה במו"ל של סיפרה,ניהלה איתו רומן, ואיבדה את הזוגיות שלה עצמה(כמו כן את הזוגיות מהצד) הזוג המדובר עבר אף הוא קשיים רבים במהלך נישואיהם(רבים רבים רבים) מתוארות שם דוגמאות וכו'.. בכל מקרה צריך סבלנות לקרוא את הספר מאחר והוא פסיכולוגי למדיי.. (האמינו לי שצריך סבלנות.. אני בכלל לא אחת שקוראת ספרים, במהלך חיי קראתי ספר אחד(..!!) אבל העקרונות המנחים בספר הזה היו חשובים לי כ"כ עד שהכרחתי את עצמי לקרוא. והאמת. אני כ"כ שמחה על כך. ספר חובה לכל זוג מתאים ו-אמיתי- בהתהוות.

 

[נ ט ע 6 8 9 1]

*תיקון:אנגלית.

 

[נ ט ע 6 8 9 1]

אגב..

המקרה שמתואר פה הוא דוג' קלאסית לבעיה שנוצרת אצל זוגות רבים. מה שמאוד מעודד היא גישתה החיובית של מלאכית וראייתה(למרות כל הקשיים) את הרצון וההשתדלות של בעלה. הדוג' של הבחור(שהגיע במקרה זה בתחפושת של 'ידיד' מה שקורה אצל זוגות רבים מאוד) מפתה מאוד. הוא "היחיד" שבאמת מבין, הוא "היחיד" שיודע, הוא "היחיד" שמכיר. אף שנראה כי הוא היחיד(עכשיו וודאי את חושבת לעצמך שזה 'רק הוא' ואין מישהו אחר שאיתו היה קליק כ"כ טוב-משהו שקורה אצל זוגות רבים, משום מה קשר כזה כמעט תמיד נידון לכישלון) העניין הוא שהוא אינו היחיד, הוא פשוט הגיע ב'זמן טוב', ב'רגע הנכון'. והוא הסימפטום ולא הבעיה. את הספר הזה מצאתי ממש במקרה לפני כשנתיים כשאחי ואישתו היו על סף פירוק נישואיהם(גיסתי ארזה כמה חפצים, לקחה איתה את הילדים,השכירה דירה, רשמה אותם לביה"ס חדש בעיר מגוריה החדשה, קנתה תכולה חדשה לבית מכסף משותף של שניהם וכו'..) כשרציתי לשכנע את גיסתי שתשוב הביתה(אני יודעת שחלקכם יראו בזה התערבות מיותרת) ואמרתי לאחי ש"ילחם" עליה בחירוק שיניים.כתבתי לו מכתב ארוך ושלחתי לו. הרגשתי שאני נלחמת על זוגיות שלי. האמת?.. לכל צד היה חלק ב"כמעט גירושין" הזה, אבל לא רציתי בכלל לחפש 'אשמים' אלא רק קודם כל להשיב הכל למצב בו לפחות יוכלו לדבר. ברוך ה' היא שבה הביתה, המקום הזה היה הצמיחה הכי גדולה שלהם במהלך הזוגיות שלהם(לפי מה שדיברתי איתה) אני לא אומר שאין דינמיקות למינהן כעת. אך משעברו גשר כזה, כל גשר צר בבחינת "בלתי אפשרי", נראה כעת כאפשרי לחצותו. משבר זה הביא את זוגיותם למקום הרבה יותר נכון. וכעת יותר קל להם לנהל את היחסים בצורה תקינה. זהו.. בקיצור, עדיין ממליצה על הספר חחח