כואב = שווה
מסתכל על האהבה בשחור ולבן. רואה את הלבן, את הכאב, את הרגש אשר נובע מפתיחת הלב, מהתחושה הנפלאה של ההתאהבות, מהרצון העז לפתוח בזוגיות חדשה ונקיה עם האדם העומד מולנו, לאחוז בו בזרועותיינו ולהגיד: "כן אני רוצה". וכשבא הכאב, אני יודע, כן יודע שהיה שווה. כי אהבתי וחשתי שוב, ניסיתי שוב למצוא את האהבה, לא מתוך צורך בזוגיות, אלא מתוך הרגש, מתוך המבט בעיניים שהעיר את ליבי מחדש. בלי הרגש המחודש, הכאב לא היה צף. רואה את השחור, את הכאב, את נעילת הלב, את היחול לניסים שיביאנו לזוגיות המיחלת, זאת ללא הכאב, זאת ללא ההתאהבות, רק תחושת הביחד. רואה את השחור, הבריחה, הפחד מכאב, אשר מביא איתו את כאב הבדידות, הלבד וחוסר האמון. כואב את השחור ובוטח בכאב הלבן