<--ככה אני מרגישה..

[מאיוש 18]

../images/Emo10.gif <--ככה אני מרגישה..

אני בת 18 סיימתי תיכון..בעוד 9 חודשים אני מתגייסת לצה"ל אבל בזמן שיש לי אני פשוט משתגעת עם עצמי.. יש לי הרבה חברים שכולם אוהבים אותי אבל..אף אחד מהם לא חברים אמיתיים וטובים שלי..זה לא שאני לא מקובלת או "חנונית" אלא הם חברים מרחוק שלי.. וזה כ"כ כואב לי כי אין לי עם מי להיות..פשוט אין לי.. במשך חודשיים של החופש הגדול יצאתי פה ושם..וכל שאר הזמן הייתי תקועה בבית.. או במחשב או שאני ישנה..המצב הזה מטריף אותי וברור לי שזה לא יכול להישאר כך.. אין לי עבודה כמה שחיפשתי.. ומה שנשאר זה להיות בבית.. יש לי 2 אחים שכל יום ויום שעובר אני מסתכלת עליהם איך הם יוצאים לבלות, מדברים עם חברים וכו'..ואני פשוט אוכלת את עצמי שאין לי את זה.. זה כואב לי.. זה חסר לי. אמא שלי מעירה לי על כך כל יום שככה לא מנהלים את החיים ואני יודעת שהיא צודקת אבל אין.. אין לי מה לעשות ככה זה החיים שלי והייתי משנה אותם בכל שנייה הרי איזה מן בן אדם נורמלי ירצה לחיות צורת חיים שכזו אבל אין לי אפשרות והיא פשוט לא מבינה את זה..ההורים שלי גרושים ובעלה אוהב אותי אבל לפעמים מגיע למצב שהוא עושה לי דברים דווקא.. להכאיב לי.. < לא במובן הפיזי כמובן > אבל אני כבר התחסנתי ממנו והוא לא כ"כ מזיז לי.. למרות שהוא אוהב ומעניק לי הכל יש מצבים שהוא דוחק אותי לצד ומגעיל כלפיי .. אמא שלי כבר הבינה שזה לא מזיז לי אבל היא עדיין נלחמת נגדו על זה.. ובסוף יוצא מצב שאני צריכה לבוא ולהתנצל.. הגעתי למצב שדי.. לא יכולה להישאר בבית אז אני הולכת לכמה ימים לאבא שלי.. להתרחק מהאווירה של הבית.. להירגע קצת ואולי לחזור למצב טוב יותר שרק השתפר.. אני מקווה לפחות. אין לי עם מי לדבר על המצב שלי.. אף אחד שקרוב אלי לא יבין אותי ואני לא צריכה שירחמו עליי אז אני פשוט כותבת פה.. הייתי חייבת להוציא את הכל.. בא לי לצעוק אוף אחד גדול ופשוט להעלם .. אבל אין זה אפשרי ואני חייבת לחיות את המציאות הקיימת ביי ביי.. תודה למי שהחליט לפתוח את ההודעה ולהקשיב לי

 

[שיריה]

אני החלטתי... ../images/Emo13.gif

מאיוש, יש תקופות כאלה בחיים שהכל נראה תקוע ולא זז... נראה לי שאת בתקופה כזו, אחרי הלימודים לפני הצבא ובעצם לא בשום מקום.... את נשמעת ילדה חכמה יש לי הרגשה שכשתעברי את התקופה הזאת תדעי למצוא את עצמך בדרכים הפתלתלות של החיים. אבל לבנתיים... זאת באמת תקופה לא נעימה כל כך תנסי להוציא ממנה את הדברים הכי טובים שאת רק יכולה... כי זמן זה משהו שלא תמיד יש... את יכולה לצאת להתנדב זאת הרגשה נפלאה לתת קצת לאחרים, את יכולה ללמוד דברים שאף פעם לא היה לך זמן ללמוד, את יכולה לנסות קשה יותר למצוא עבודה... בהצלחה מאיוש.

 

[בדדי]

לך...

את נשמעת בחורה מאוד חזקה...ואני מסכימה עם שיריה שזה עניין של תקופות וזה חולף... ההצעה שלי אלייך....קחי את הזמן לאט ותפיקי ממנו את המירב בלי לחץ!!! קחי אותו לאט את הזמן העולם עוד יחכה בחוץ קחי עוד שאיפה מן הזמן שתי דקות לפני ההתפכחות. להתמכר ללב המתפרע לדמיון המתפקע ולאושר הנוגע בעומק הכאב. את עוד תגלי את העולם אם תרצי או לא תרצי יש עוד זמן להשתנות מן הקצה אל הקצה. אם האהבה כאבה לך אתמול אולי מחר היא לא תכאב אם עוד הדמעות זולגות בלי קול בסופן אולי חיוך רחב. להתמכר ללב המתפרע לדמיון המתפקע ולאושר הנוגע בעומק הכאב. את עוד תגלי את העולם...