אז קודם כל, טוב לראות שטיבו גם יכול להראות ניצוצות של ק"ב אמיתי. סוף סוף מספרים שמראים שהוא מסוגל גם לתת תצוגה באוויר. ועדיין, הם טרם התמודדו עם קבוצה אמיתית. עד כמה שמעצבנת אותי ההילולה התקשורתית סביב טיבו, אתמול עם ייטס הזה מיוסטון, כבר שיגעה אותי. כמו לשמוע שדרים ישראליים. עשו ממנו מינימום בריידי, במחצית הראשונה של המשחק. איך אפשר לסבול את זה? נראה לי שבשבועיים האחרונים של העונה הסדירה בגרין ביי יהיו עסוקים בעיקר בלשבור את הראש האם כדאי לסכן את שחקני ההרכב השני על המגרש, או לעלות כל מיני כאלו שבפרה-סיזן לא רצו להעלות אותם. הם מרחק של ניצחון אחד (או הפסד אחד של ניו אורלינס) משבוע החופש, ושניים מהבטחת הביתיות לכל אורך הדרך. גם סאן - פרנסיסקו הבטיחו את העליה לפליאוף, אבל בהתחשב בבית שלהם, זה לא ממש חוכמה. ב-AFC, לעומת זאת, הכל עדיין פתוח, ונראה ששם יהיה צפוף הרבה יותר עד סוף העונה. לא משעמם, זה העיקר. רק חבל שכבר רואים את הסוף...
