מגמות היסטוריות
ובכן הבה ונבחון את העובדות שלך ואת הדרך בה אתה בוחן עובדות. אם אטען כי הנטייה של מזג האוויר בקיץ באזורנו הוא להיות חמים ולא גשום, ואתה תוכיח כי בשנים מסוימות ירד גשם בקייץ ועל כן יש לראות את הקייץ כעונת הגשמים, האם תהיה צודק? הרי אתה מדבר על עובדות והעובדות מראות כי בקייץ ירד גשם. ברור שיש להבחין בין הנטייה הכללית, דהינו החוקיות ובין המקריות, שגם היא יכולה להעיד על החוקיות, אולם זה יותר מסובך, לא כן? בוודאי, שאתה צודק כאשר אתה מצביע על כך שבברית המועצות הייתה רסטורציה קפיטליסטית. אולם האם מכאן אנו יכולים ללמוד, כי המשטר הקפיטליסטי, הוא המבטא את הכורח ההיסטורי של תקופתנו? אתחיל בכך שמי שחוקר את ההיסטוריה מגלה כי יש כיוון להיסטוריה , הן בטבע והן בחברה שהיא גם ביטוי של הטבע. הכיוון הוא של תנועה מהפשוט אל המורכב, מהנמוך אל הגבוה. לפעמים זה לוקח לא שנים מועטות, אלא עשרות ומאות בשנים כדי להראות את הכייון הזה, אולם בכל זאת, זאת החוקיות הממשית. ההסיטוריה שלנו החלה בחומר לא אורגני שהפך לחומר אוגרני מאוד פשוט ומשם התפתח עד לחברה האנושית. הבסיס להתפתחות האנושית שהחלה עם רדת האדם מהעצים והשימוש ביד כדי לפתח כלי עבודה, היא התפתחות מכשירי הייצור ושיטות הייצור. מאחר והקפיטליזם הוא רק שלב מסוים בהתפתחות זאת ולפניו היו שלבים אחרים, כחברה הקמעית, חברת העבדים, החברה הפיאודלית, עלינו לשאול כיצד זה קרה שהן התחלפו זו בזו. מחקר ההיסטוריה מגלה כי מעמד מחליף מעמד אחר ומשנה את שיטת הייצור לפי האינטרסים שלו, כאשר המעמד הקודם לא היה מסוגל לפתח יותר את כוחות הייצור. עד כאן דומנישזה אלמנטרי ומי שינסה להטיל ספק בכך יעבור למחשבה מיסטית. השאלה איפה האם הקפיטליזם ממשיך בימינו לפתח את כוחות הייצור, כאשר האלמנט החשוב ביותר בכוחות הייצור הוא כוח העבודה. מי שעוקב אחר הכלכלה העולמית הקפיטליסטית יגלה בקלות גדולה מאוד, כי המעמד הקפיטליסטי אינו משקיע יותר בסקטור היצרני, אלא חי מספקולציות פיננסיות, ומחיסול ההשגים הקודמים של מעמד העובדים. כין כל ילד שני בעולם חי או בעוני, במלחמה או חולה באיידס ומחלות דומות. כי למעלה משליש אוכלוסיית העולם נזרקה אל מחוץ למעגל הייצור. כי האבטלה רק ממשיכה לעלות ועמה העוני הולך ומחריף, גם בארצנו. אנו חיים בחברה אנושית שהגיעה לסתירה בלתי נפתרת במסגרת הסדר הקיים. כלכלה עולמית אך מדינות לאומיות המבקשות כל אחת להפוך למונופול על הכלכלה העולמית. מצב זה מולי למלחמות, כיבושים ובסופו של דבר למלחמות עולם. משמע הקפיטליסטים הפכו להיות מכשול על המשך התפתחות כוחות הייצור. עתה נבחן את ברית המועצות לשעבר ומשמעות הרסטורציה הקפיטליסטית. רוסיה לפני 1917 הייתה ארץ מפגרת אשר רוב אוכלוסייתה איכרים שלא ידעו קרוא וכתוב. המהפכה הרוסית פיתחה את כוחות הייצור בצורה מאוד גדולה. ברית המועצות לאחר המלחמה, הפכה להיות מעצמה מספר 2 בעולם. התל"ד שלה עבר את אירופה וכמוהו קצב הצמיחה, אך היא פיגרה כמובן אחר ארצות הברית. כמובן שהיה גבול להתפתחות הכלכלה תחת שלטון בירוקרטי, שכן לא ניתן לעשות תכנון ללא דמוקרטיה פרולטרית. על כן כאשר יחסי הייצור של הבירוקרטיה חנקו את המשל ההתפתחות הקריסה הייתה עניין של זמן. אולם האם הרסטורציה הביאה לפיתוח כוחות הייצור, או לנסיגה בהם? האם יש היום יותר מובטלים או פחות? האם תוחלת החיים עלתה או ירדה? האם צריכת הקלוריות לנפש עלתה או ירדה. כאשר אתה בוחן את העובדות, אתה מגלה כי יש כאן נטייה ברורה. הקפיטליזם לא מפתח אך הורס את מה שהיה. לפי משאלי דעת קהל שנערכו בשנה האחרונה 57 אחוזים מכלל האוכלוסייה היו רוצים להחזיר את המדינה הסובייטית. ברור שכיום המילוינרים החדשים, המאפיה החדשה, השולטת במדינה תעשה את הכל כדי למנוע רצון זה מלהתגשם, אפילו תפציץ את הפרלמנט, כאשר אנשים כמוך מוחאים כפיים וצועקים אכן דמוקרטיה. כפי שזה קרה לפני מספר שנים כאשר ילצין הפציץ אתץ הפרלמנט לקול מחיאות הכפיים של הקפיטליסטים בעולם.
