"אל חשש אמר הנחש..
יש לי אקדח בבגאז'".
אני שונא אקסיות (ועוד כאלו שיש להן חבר!!! מעל שנה!!!) שקולטות שב-א-מ-ת לא בא לך עליהן יותר ובאות לעשות לך טיזינג מפגר ומדברות איתך על כלום ואז כשאתה שואל אותן "תגידי, באמא שלך, מה את רוצה?" הן מתחילות "למה בכל דבר אצלך צריך לרצות משהו הא? יא חתיכת סוטה חולה נפש! אני לא מאמינה שאתה מדבר אליי כמו לזונת רחוב מגן החשמל!" (לא ציטוט נאמן למקור אמנם, אך לשם נושבת הרוח). אקסים/ות היו וישארו נקודה רגישה, אצל כל אחד וכל אחת - אני לא מאמין ב"סתם". כאילו מה את רוצה ילדה מפגרת, שאני אתן לך צומי ואזיל עליך ריר בשביל להרגיש יותר טוב עם עצמך ולהוכיח שאת לא בורגנית משעממת שהתקבעה עם פוץ מקריח שהולך אחריך כמו כלב פודל?
מה שמשגע אותי בהן? הן תמיד יודעות ב-ד-י-ו-ק על איזו דלת לדפוק. אל תבינו אותי לא נכון, הייתי מכניס אותה למיטה בהזדמנות הראשונה שהייתה לי.. אבל המשחק הטיפשי הזה? עברתי את הגיל, ברצינות.
נמאס לי מכולם.