שבריר/ סטיב טולץ

אינגהס

New member
שבריר/ סטיב טולץ

שבריר/ סטיב טולץ
עם עובד, 624 עמודים

לפני כמה ימים שיתפתי אתכם שאני קוראת את הספר "שבריר"/ סטיב טולץ ונהנית מאוד!
מתחילתו הספר הזה תפס אותי, ונהניתי ממנו מאוד- קודם כל הוא מספר על אוסטרליה שאינה מופיעה לרוב על המדף בביתי (לא משהו מכוון), שנית הספר כתוב כל כך טוב- מותח, אמין, מרתק!
ג'ספר, מתחיל לספר את סיפורו כאשר יושב בכלא (לא יודעים איזה כלא ועל מה) ורוצה לספר על מערכת היחסים שלו עם אביו. בשלב מאוד מוקדם האב הופך לגיבור הסיפור, כאשר הכל נכתב מראות עיניו ובגוף ראשון. החלק הזה של הסיפור היה באמת באמת טוב! הסיפור על ילדותו וגדילתו של האב ויחסיו עם אחיו טרי- פשוט מרתקים. בשלב הזה של הספר תכננתי להעניק לו דוז פואה.
אמממה? המשכתי לקרוא וההמשך, בעיני, היה פחות מלבב. למי שקרא- כל הקטע של הערצת האומה לאב המוזר (לא אספר איך זה קרה) והנסיעה לתאילנד הפכו את הסיפור למסטיק לעוס יתר על המידה.
המלצת קריאה חמה ל3\2 ספר!
והשליש האחרון- מיותר והורס.
עדיין- שווה קריאה!
 
תודה רבה!

אני שמתי לב שספר של 600 עמודים כמעט תמיד היה מרוויח אם היה הופך לספר של 400
 

אינגהס

New member
אתה לא מתייחס לזה נכון

הבעיה היא לא לקרוא את העמודים האלה... ולכן זה לא רלוונטי האם הם עוברים ביעף או לא... אלא האם הם נחוצים ומועילים או לא..
 

roni64

New member
תודה על ההמלצה

בעיני היחס הפוך: 1/3 מוצלח והיתר מסטיק, ולכן אני לא ממליצה עליו. התחושה שלי היתה שטולץ נשבה במלכודת המילים והלהטוטים של עצמו, ולא ידע מתי להפסיק. זמן קצר יחסית אחרי שסיימתי את הקריאה, לא נשאר לי ממנו כמעט כלום.
 

מחשבות

New member
נכון. גם מספרים גדולים אחרים לא נותר הד אם

לא מהדהדים אותו. כשאני נזכר בשבריר אני חש את הרעננות שלו, את הקול המיוחד, את העונג שבקריאה גם אחרי זמן רב.
 

אינגהס

New member
אם אכן ארגיש את אותו הדבר- ויש סיכוי גדול

אז הספר ללא ספק עשה את שלו.
 

Arana

Member
מנהל


אני דווקא לא הרגשתי את החלק ה"נמרח", החלקים האלה שאת תיארת דווקא מצאו חן בעיני בגלל שהם היו הזויים, יותר מאשר יתר הספר.

יש לי ביקורת שכתבתי על הספר, אעלה אותה מתישהו.
 
למעלה