אין כוכבים כרגע
ובינוניות כמו איגי אזלייה,סאם סמית' ואריאנה גרנדה בפרונט. (שבמצב נורמלי ומתוקן - היו מקבלים את היחס הבינוני שמגיע להם.)
להיטים הכי שבלוניים,מיושנים,משעממים,בינוניים וליטחיים שבימים טובים לא היו מגיעים למק' ה17 בשבועי כובשים מצעדים.
זמרות שפעם היו ענקיות נכשלות בצורה יותר מדי חריפה,גם אם הן לא טובות כמו בימי עבר.
שיר סתמי כמו Happy הוא שיר השנה בסיומה של השנה ששייך לפסקול של סרט ילדים מ2013 וכן שובר שיאי מכירות ומאיים להיות השיר הכי נמכר במאה ה21.
יותר מזה - פורמט האלבום נמצא בשלבי גסיסה סופניים והאלבום הכי נמכר השנה זה פסקול לסרט דיסני. שטוב ככל שיהיה,יצאו לפני מלא סרטי דיסני כאלה עם אותם שירי קיטש.
וכן הקטע הכי דפוק - היום להוציא אלבום זה כמו לקבל פרס למפעל חיים. לא פלא שביונסה מה שהיא עשתה כדי לחזור לעיניינים.
פעם תקופה הייתה תקופה - היום מוציאים 3-4 שירים לפני כל אלבום,EP's,שירי פרומו,סינגלי פרומו,אלף ואחת הוצאות,שת"פים מלפני הדבר האמיתי. בלגן שמתאים לשוקים של ישראל ואלבניה ועד שסוף סוף יוצא האלבום זה סימן שהתקופה נגמרת ומפסיקים לקדם אותו ואין עניין. והאומן מרגיש על הגל ויכול לשבת על זרי דפנה - פי..סוף סוף הוצאתי את האלבום. תעשייה שמוציאה את המיץ למאזיניה ולאומניה.
אבל העיקר שהכל סבבה וכולם מאושרים ויש היום המון שפע וסטרימרים והכל קל ומהיר ולכולם יש מקום וכולם אוהבים את הכל וגם טראש זה סוגה עילית. וההיפסטרים קובעי דעה,וכל שנה יש רטרו למשהו אחר וכל תת ז'אנר בעולם מקבל רנסנס ואנחנו חוגגים את תרבות הפופ כל הזמן ויכולים לשתף עם כולם ברשתות החברתיות ולהתפוצץ מעונג. (וכן גם אני חוטא בזה. יותר מדי.)
עוד כמה שנים כל החגיגה הזאת הולכת להיגמר. השפע והזמינות יהרגו את התעשייה (והם כבר עכשיו הורגים.)
בקיצור - יותר נוראי מזה אין.
ושיהיה ברור (אוף כמה נמאס לי להתנצל) שזה לא מכוון אישית אלייך. רציתי להעלות משהו כזה בשרשור שפתחת ל2014 והשרשור ההוא התפספס ועכשיו זה פשוט יצא ממני.