הודיעו לי לפני שעה בערך שמישהו מהכרתי התאבד, כעסתי נורא על מי שהודיעה לי (נפגשנו רק פעם אחת - מה נראה לה???) וקיללתי אותה... בכיתי בערך שעה בצווחות כמו מטורפת, נחנקתי ולא יכלתי להרגע...
זה לא הראשון וכנראה גם לא האחרון ואני לא עומדת בזה... עד שירד מעלי מתח כבד, פאף זה נופל עלי, אני עכשיו רגועה בגלל הקלונקס, אז כותבת קצת באדישות, אולי כשההשפעה תעבור אני אחטוף עוד התקף בכי צרחני שישמעו בכל השכונה...
הוא היה בחור כל-כך טוב, נחמד וחתיך ומקסים...
לללמממההההה???? ולמה הייתי צריכה לדעת מזה?? למה??? הייתי כל-כך מעדיפה שלא לדעת מזה... לא דיברתי איתו כבר די הרבה זמן וגם לא הכרתי אותו הרבה זמן, אבל עדיין הכאב מטורף כל-כך, אם אדם נפטר ממחלה - זה עצוב, אבל נסבל, כשבנאדם מתאבד זה פשוט זוועה שקשה כל-כך לקבל ולעכל ולא רוצים לעכל ולא רוצים לדעת וזה גומר אותך... אני לא רוצה לחשוב מה עובר על אנשים מהמשפחה וחברים קרובים, זה דבר שלא עוזב אותך לכל החיים, לא מתאוששים מדברים כאלה...
לפחות יש בזה תרומה, אחרי שחווים התאבדות ועוד התאבדות, אתה מבין עד כמה אסור לך לעשות את זה, עד כמה זה מזעזע ונורא... וחבל... זה לא מתקרב לתחושה של מוות רגיל, רק מי שחווה את זה יכול להבין את גודל הכאב והזעזוע...
לפני שנתיים בערך יצאנו אני, הוא והבחור הקודם שהתאבד (לפני שנה וחצי
אז בקשה לי אליכם - עם כל הסבל, אל תעשו את זה, זה כל-כך לא נכון וכל-כך לא הוגן ״לגמור את הכאב שלך״ (אף אחד לא יודע באמת מה קורה אחרי שמתים, לדעתי אפשר לסבול יותר אם מתאבדים) על חשבון האנשים האהובים עלייך, שבעצם אתה מעביר את הכאב שלך לכל-כך הרבה אנשים, שאולי גמרת להם את החיים עכשיו, אולי הם לא יתאוששו מזה לעולם, אולי יחיו בצל האבל עד סוף ימיהם בבכי ובסבל... אז - זה לא הוגן להעביר סבל שלך לאנשים אחרים... לא הוגן... אגואיסטי, וכן - צריך לספור את האנשים ואיך שזה ישפיע עליהם... אתה לא היחיד בעולם... תזכרו את זה... ואולי כל אחד היה צריך לחוות התאבדות של ידיד / מכר, כדי להבין עד כמה זה מזעזע ופשוט לא בסדר ואסור!!!
תשמרו על עצמכם אנשים, אני מקווה שאני לא אעבור תקופה סיוטית עכשיו בגלל זה, כשהבחור הקודם התאבד (הכרנו כולנו), הייתי באבל מטורף כמה חודשים טובים, בכיתי בלי סוף, לא יכלתי להרגע, כאבתי והזעזעתי והתקשתי לעכל ולהבין שלא אראה אותו יותר ושגופתו רקובה ואין - לא נשאר ממנו כלום... זה מזעזע נורא, הוא התאבד בדרך נוראית ששבועיים לא מצאו אותו וכולנו היינו במתח היסטרי... רצינו שפתאום הוא יגיע ויגיד שזאת היתה מתיחה ושוב נראה אותו, לפחות עוד פעם אחת...
חבל שהפרח הזה נבל וכבר לא בעולמנו, חבל שהעולם איבד בחור זהב כמוהו, חבל לי שהוא סבל כל-כך גם מההשפעות של ניסיון אובדני קודם שבגללו הוא עבר הרבה ניתוחים ואישפוזים (בבי״ח רגיל), כל-כך עצוב לי שהוא בחר בדרך הזאת שאין לה חזרה... והשאיר חלל ריק ששום דבר לא ימלא אותו והשאיר אנשים כאובים ואבלים...
למה????
יהי זכרך ברוך, בחור מקסים
והלוואי שלא נדע יותר צער, יש סיכוי רב שאכיר עוד מתאבדים בחיי, כבר אז ידעתי... אני לא אעמוד בעוד התאבדויות!! אני לא אעמוד בזה!!!!!!!!!!!! לא ררדווווצצצצהההההה
