עם ולמרות הפחד
הרופאה שלי - בשבוע הבא - אם לא יקרה בלת"מ (
) - סוף סוף תור "חוקי" בלי להתחנן ובלי חירום, זמן שכולו שלי!!!
שני תורים בבי"ח שאמורים לתת לי תמונה כללית או מפורטת אפילו של איך ייראה הטיפול במחלה החדשה שלי.
הקבוצה הלימודית של יום ראשון.
שיעור באוניברסיטה ביום שלישי.
חזרתי לצייר! ציירתי אותה מתמונה שלה שמצאתי במרשתת, ואני מתכוונת להלביש על הציור הזה איזה שהוא "עיוות" מקורי מאוד וזה יהיה מדהים
!
הרופאה המחליפה שלה, שגם נחמדה וטובה אליי, על זה שהיא מוכנה לגבות אותה ולדבר אתי לפעמים כשאני במצב קשה.
כל מיני פורומים באינטרנט.
התשבוחות והאופציה לקידום בהוצאה לאור
.
העבודה המוגנת: האנשים, המנהלת, העבודה שלי שם שדי מעניינת, ההערכה כלפיי.
החברונת מהתכנית שלא מוותרת עליי ושכל כך טובה אליי, נשמה קטנה.
אנשים שלא מוותרים עליי, ויש כמה כאלה.
אולי תהיה לי סוף סוף מדריכה חדשה.
שינוי בתפריט לפי תזונה שמתאימה למחלה החדשה שלי (בינתיים לא כל כך מצליחה להימנע מבולמוסים ולהיצמד אליה).
התגייסות של אנשים נהדרים למעני. זה נוגע ללב.
התגייסות שלי למען אחרים גם כשקשה לי מאוד. זה משמח אותי.
מלא טקסטים לעבוד אתם.
רגעים טובים ותחושה של חיוּת. זה לא קורה הרבה וזה מפחיד כשזה קורה, אבל זה טוב, בגדול.
ההשלמה עם הרעיון שלא אסע לאח שלי בליל הסדר ושככל הנראה אשאר כאן כי אין לי אפשרות אחרת ראלית. אולי זה לא יהיה כזה נורא.
האופטימיות של אחותי, באמת שלא ציפיתי.
ספר הילדים שאני קוראת עכשיו בשביל הלימודים וכל כך נהנית ממנו, הוא כל כך יפה למרות משהו בעלילה שמעורר בי שאט נפש.
השיאצואיסטית שלי - אור גדול וכיף גדול.
זה שהיה לי מקום לשבת באוטובוס גם לטיפול וגם בחזרה.
זה שאני בכלל משקיעה בטיפול בי.
התמונה של הרופאה שלי שהולכת אתי לכל מקום בסמארטפון. כן כן, אני יודעת שזה נשמע פתטי ואולי זה באמת פתטי, אבל זה מנחם ועוזר.
המתנה שהיא נתנה לי שגם עוזרת לי להרגיש טוב יותר.
הבריכה שאני מתכוונת לחזור אליה בשבוע הבא, אולי אפילו לפני הפגישה עם הרופאה.
מלא דברים בריאים שקניתי כדי לאכול - מלא ירקות וכו'.
פחות תובענות מאנשים. אפילו קצת פחות זה טוב.
הפינה הזאת.
יש לי בגדים ממש מהממים לקיץ.
כרית החימום למיקרוגל, אני נזקקת לה הרבה בימים האלה, אז מזל שיש לי אותה.
הצלחתי לסדר לשתי חברות עבודה אתי (במוגנת).
זה שיש לי שותפה די נחמדה חוץ מזה שהיא הפכה להיות בלתי נסבלת לאחרונה, עדיין היא הבלתי נסבלת הכי נחמדה שיכולתי למצוא.
הרעיון שהיא נתנה לי איך לצייר את הציור המאוד מקורי שלי.
זה שקבעתי מלא תורים די צפופים לרופאה שלי מראש, ובכלל, צוות המרפאה המקסים הזה שמשתדלים בשבילי ובאים לקראתי.
החתולית שלי, וההחלטה שלי להשקיע בטיפול בה - גם חיסון וגם טיפול התנהגותי. הגיע הזמן לטפל בזה באמת, לקראת יום הולדת שלוש שלה (בתחילת אפריל). אבל למי פונים? אין לי מושג בדברים האלה.
קצת פחות פגיעה עצמית.
זהו, נראה לי.