כשאומרים שצריך לשים עליהם 10 עיניים התכוונו גם לשים עלי?
אני כל יום קולטת עוד ועוד עם איזו אחריות אני מתמודדת.
השבוע גזזתי ציפורניים לתינוק (בן 7 חודשים). פספסתי איפשהו וגזזתי קצת יותר. אחחחח איזה צרחות היו בבית, אחחח כמה דם ואני... חשבתי אני מתעלפת מרוב היסטריה. התקשרתי לאחותי כולי בוכה כדי לשאול מה לעשות. מזל שהיא לא ענתה כי גם לא יכולתי לדבר מרוב בכי וגם היא לא הייתה שומעת מרוב שהתינוק צרח.
הגעתי למסקנה שבזמני משבר אני לא מתפקדת. ומדובר הפעם במשברון קטנטן ועדיין איבדת עשתונות.
אומנם לקח לי איזה 3 דקות להתאפס אבל התאפסתי והרגעתי אותו (אין כמו אוכל כדי להרגיע אותו) והרגעתי את עצמי. עזר גם שהדם הפסיק. לדעתי לא היה כ"כ הרבה דם, פשוט זה היה באמבטיה אז המים הלחיצו יותר.
מי היה מאמין שמגזיזת ציפורניים אקבל כזאת בומבה לפרצוף ואבין סוף סוף שהאחריות כה גדולה ורק תלך ותגדל.
המון בריאות לכולם