Moreiro

New member
לגמרי מבינה אותך

אני גם מסובכת עכשיו עד מעל הראש עם ראיונות עבודה וכל היום אני אוכלת על זה סרטים, במיוחד שכל הזמן מתקילים אותי בשאלות על עצמי שאין לי מושג איך לענות עליהן. וכמו שהדס ניסחה את זה במדויק, פחד מזה שיקבלו, ופחד מזה שלא יקבלו.
אני אמליץ מה שאמרו כאן ומה שאומרים לי, אבל למרבה הצער זה easier said than done

אבל כן אני תנסי לזכור (וגם אני אנסה) שבמקרה הגרוע ביותר - לא תקבלי את העבודה אבל זה יהיה נסיון טוב ותבואי רגועה יותר להזדמנות הבאה,
ובמקרה השני הגרוע, כלומר שתתקבלי ואחרי כמה זמן תגלי שזה לא מתאים לך - תמיד אפשר לעזוב.
ומכל תפקיד לומדים משהו, גם אם הוא לא התאים לך. שזה תמיד טוב.
אבל גם מאוד יכול להיות שכמו שאמרת, זו תתגלה להיות עבודה מצוינת עם צדדים קסומים, אז אולי כדאי לא להעסיק את הראש במה אם ומה אם לא אלא פשוט לתת את הצ'אנס ולראות מה יהיה.

בקיצור, אופטימיות



לא יודעת אם אתן זוכרות אבל לפני כמה זמן התלבטתי אם להסכים לדבר בשם הפקולטה בטקס יום הזכרון, אז בסוף הלכתי על זה. תכננתי לשבת ולכתוב משהו בפסח אבל כמובן שזה לא קרה ואז התחלתי להילחץ עם עצמי שלמה בכלל הייתי צריכה את זה וחבל שלא אמרתי לא תודה וזהו, אבל בסוף כתבתי (מודה שאת הרוב לקחתי מכל מיני נאומים של אנשים אחרים, אבל מה לעשות אני לא יודעת לכתוב דברים כאלה, וכן קצת הוספתי מעצמי וערכתי והכל
), והתאמנתי ביום שלפני הטקס על להקריא בקול ולאט, ואז גם גיליתי שאני זוכרת את הרוב אז אני אפילו לא צריכה להסתכל מלא על הדף. הטקס עצמו היה קטן אבל מרגש, מהסטודנטים לא היה אף אחד שאני מכירה כי זה היו רק אלו שמקבלים את מלגות ההנצחה ולא היו עוד מהכיתה שלי (מה שהקל על המבוכה), אבל היו המשפחות השכולות וזה היה מדהים לראות כמה שהן כמו משפחה אחת גדולה ובקשר אחד עם השני, לוקח גם זמן עד שנופל האסימון שרוב הנופלים נפלו במלחמת יום הכיפורים, כלומר המשפחות באות לטקס הזה במשך 40 שנים!
בקיצור, עבר בשלום ובסופו של דבר אני שמחה שיצאתי מהקומפורט זון שלי ועשיתי את זה. שזה קצת מתחבר לגישת הנו-ננסה-מה-הדבר-הכי-גרוע-שיכול-לקרות שהזכרתי למעלה ואני מנסה לאמץ...
 

o0Invisible0o

New member
איזה יופי!!


כן, נראה לי מגיע השלב שאין ברירה אלא לצאת מהקומפרט זון כל הזמן כדי להתקדם..כל הזמן. קשה אבל מתגמל!
 
איזה כיף לשמוע אני זוכר שראיתי את ההתלבטות שלך ואמרתי שאישית אין מצב בחיים שאני אעשה דבר כזה (ואז חשבתי שאולי לא כדאי לרשום את זה..
).
כיף לשמוע שהכל היה טוב ויצאת מרוצה מהחוויה.
 
אופטימיות FTW!

וממש מגניב שדיברת בשם הפקולטה! זה ממש טוב לצאת מהקומפורט זון. אני כמובן שונאת את זה, אבל מדי פעם חייב. גם אני מרגישה שהשנה אני ממש עושה הרבה עבודה עצמית של לא להיות במקום הנוח. זה יכול רק לעזור
 

o0Invisible0o

New member
כנ"ל.

ראיתי את הפרק הראשון לעונה והחלטתי שיהיה חכם לחכות עד הסוף ולראות הכל.
 

RenanaD

New member
אני אהנה יותר ככה

אזכור יותר מפרק לפרק, אבין יותר... זה שווה את ההמתנה.
 

Rachel47

New member
בעיקרון ראיתי עד פרק 3

אבל אני חושבת שגמני אחכה מעכשיו..
גם ככה אני קצת עמוסה בדברים ואז אין לי פנאי והיא לא קלילה כמו אחרות
אי אפשר לראות אותה כשמוטרדים
 
רק לי? או שאני היחיד עם פיירפוקס?

דווקא אהבתי את העיצוב, נראה יותר כמו כרום עכשיו. אבל הורידו כמה פיצ'רים משום מה.
 
גם אני אהבתי ממש כמו כרום. אפילו התפריט המחודש נחמד בנתיים.

הורידו כמה אפשרויות של קוסטמיזציה שהשתמשתי בהם, משום מה.
לדוגמה, הייתי מגדיר את זה ככה ששורת הטאבים הייתה למטה (כמו בגרסאות היותר ישנות - אני רגיל! וזה מרגיש יותר נוח)
או כל מיני דברים קטנים כמו הזזות של האייקונים "אחורה/קדימה", "רענן/עצור". היה אפשר לשחק עם זה הרבה יותר, ושיניתי את זה כמו שנוח לי.. לא ברור למה בחרו להוריד את האפשרויות האלה.
 
למעלה