האלו!
חזרתי. חבל מאוד.
שוב אלאניס שורה ראשונה. הפעם זה היה יותר מתוחכם כי לא שמרתי על הדלת במשך שעות, אז זה מכובד שהצלחתי להזיז שורה שלמה כדי לשמור על פיסת מעקה שלמה.
אלאניס אדירה ונשמעה הרבה יותר צעירה מלפני 4 שנים. שני שירים חדשים נשמעים אפילו לא מביכים בכלל. יאי
לא ראיתי את התינוק (חוץ מתמונה שלו על המחשב שלה), לא ראיתי את סולאיי, הבמה הייתה גבוהה אז זה לא עזר בכלל שהייתי שורה ראשונה. לא זרקו אלי מקל של תופים ולמרות ש
אני מצאתי מפרט שהם זרקו ונפל על הרצפה, אחד מהעובדי במה נתן אותו - אחרי שאני הצבעתי לו על איפה הוא - לבחורה מטומטמת אחרת. והוא נראה ממש אוכל-יהודים אז לא התווכחתי איתו יותר מידי
ואפילו לא חיכיתי לאלאניס בסוף, כי די, הקטע הזה הצליח כ"כ טוב פעם שעברה, וכל הסימנים הראו לי שהפעם אני סתם אדם מהשורה שאמור להנות מהופעה ממש טובה, אז חזרתי להמשיך להנות מדברים נוספים בטיול - שזה בעיקר לא קיץ, לא ישראלים מטומטמים, לא תחבורה ציבורית עלובה ולא קפה נורמלי (חוץ מסטארבקס במקומות התיירותיים).
עכשיו ממש חרא, כי לא חשבתי על זה שכשזה יגמר אני אצטרך לחזור ולעשות עבודות ומבחנים. באמת שלא חשבתי שזה יקרה. אני הולכת להתעלם מהם עוד קצת ולשמור כל מה שניתן למועד ב', לדעתי. ממש אין לי כוח לאורח חיים הלא-טיולי הזה
איילת, אין לי מושג איך את עשית את זה. לא הייתי פה פחות משבוע ואני מרגישה שאני צריכה חודשים של הסתגלות חזרה!