שבוע ראשון?

o0Invisible0o

New member
שבוע ראשון?

אז איך עובר על הסטודנטיות השבוע הראשון לסמסטר? איך הקורסים? איך המרצים? איך הסטודנטים? איך החיים?
יאללה, שפכו!
 

Kill Bernard

New member
ומה עם מי שלא סטודנט?


זה לא הוגן!
ותפוז צריכים לעשות אחד הרבה יותר בוכה מזה -

"
" פשוט צוחק לעומת איך שאני מרגישה בנוגע לעניין!
 

o0Invisible0o

New member
מוזמנת לענות על השאלה "איך החיים?"

ובלי קשר לענות על השאלה איך עובר השבוע.
 

Rachel47

New member
אם מישהי עקבה בטוויטר

הימים הראשונים שלי היו ממש גרועים
בעיקר אתמול
הכל היה נאחס ושומדבר לא הלך

היום קצת השתפר במובן ששומדבר רע נורא לא קרה אבל עדיין מבאס שהייתי צריכה לעבוד כשכוווווווולם נפגשו בבית של 3 מהחברים

והייתי בישיבת צוות עד עכשיו (נשבעת)

אבל אז באתי הביתה ומצאתי זר פרחים מתומר
אז זה היה די חיובי וכיפי


ההרצאה היום הייתה זוועתית, אבל ידעתי שאקולוגיה זה ממש לא בשבילי
הלכתי בסוף להרצאה ביום שני
ודיברתי עם העבודה
הם סבבה עם זה
והקורס ממש נחמדי ואין מבחן בסוף
רק עבודה שצריך להגיש
אז נראלי שאני אמשיך איתו


מחר פיזיקה
 

LemonLimeLilach

New member
אצלנו הייתה שביתה

אז היה לי רק שיעור אחד, שזה סמינריון מזעזע, שהיה אחד משתי אופציות של סמינריונים ב-ל-ב-ד כשהשני באותו יום אבל מ6 עד 8 וגם עם מרצה חופר


חוץ מזה יש לי שני קורסים מתוקשבים שבאחד מהם המרצה כבר נתן תרגיל להגיש (תוך כדי שהוא שובת!!!!) ובשני המרצה העלתה היום הודעת "פתיחה". אז זה שני דברים שיש לי לעשות בסופ"ש
 

Rachel47

New member
מרמורי שותפה

אוקיי

הסיפור הוא כזה
בשנה הקודמת גרנו 3 שותפות
אני, הגבוהה עם החבר המעצבן, וזאת שנקרא לה רוג (על שם הפס הלבן שיש לה בשיער כמו באקס מן)
(אני פשוט לא רוצה לכתוב כאן שמות, נראה לי לא לעניין)

אז
רוג תמיד הייתה בחורה קצת קשה
היא רוסיה
שלא קל לה מאוד בחיים בתכלס ואת זה אני מבינה (יש לה קרוהן שהצליאקיות מבינינו ידעו להזדהות איתה על המרמור הכבד בו היא שרויה..למרות שאני מכירה את שתיכן ואני לא רואה אתכן מגעילות ברמה כזו, אפילו אם אתן ממורמרות, אבל זה יכול להיות בגלל האופי הרוסי ולא רגיש בשיט שלה, שפשוט יחד עם המחלה יוצר בנאדם לא מתחשב בעליל)

בכל מקרה, מבין שלושתינו אני והיא הסתדרנו יותר טוב מעם השלישית (לא היו לי המון בעיות איתה בכלל, רק בהתחלה עם חבר שלה, אבל אם היו דברים שמפריעים לרוג והיא הייתה מספרת לי הייתי מהנהנת ומנסה להבין מה היא רוצה)
אז היא הייתה מאוד אנטי הגבוהה באיזשהו שלב
עכשיו כן, הגבוהה הזויה מאוד
ומאוד שונה מאיתנו באופי (גרה במשגב, הבנתי שכולם הזויים שם)
וזה שהיה לה חבר הזוי ומעצבן לא שיפר את העניין
אבל אני מלכתחילה בנאדם הרבה הרבה פחות עצבני אז החלקתי הרבה דברים שרוג לא יכלה לסבול

בכל מקרה
בגלל שבאמת הסתדרנו המשכנו לחפש דירה יחדיו
בזמן חיפושי הדירה הבנתי שאחת הסיבות שהיא מחפשת איתי זה כי היא לא יכולה לחשוב בכלל על ללכת לגור לבד (באיזה יחידה נניח, משהו שאם היא הייתה רוצה להתפצל לא הייתה לי בעיה לעשות)
תכלס גמני לא ממש רציתי לגור לבד אז לא היה אכפת לי שזו הסיבה
וגם כי הרגשתי שיש בינינו מערכת יחסים טובה איכשהו ובכל מקרה גם לפני שגרנו יחד היינו די חברות
בשנה שגרנו בב"ש למדתי להכיר צדדים בה שכן יכולתי להבליג עליהם (בד"כ, בסוף השנה היו כמה מקרים שהיה לי קשה איתם) אבל בעיקר למדתי שאני לא יכולה לצפות להרבה וזה דווקא היה מאוד בריא לי, לא לצפות, להקטין את הדברים שאני מאמינה שהיא תעשה בשבילי (אותם דברים שאני אעשה בשבילה, או בשביל כל חברה אחת בלי להניד עפעף)

אחת הדוגמאות הכי מובהקות לחוסר רגישות שלה (ואני מתנצלת אם כבר סיפרתי את זה כאן אבל אני עדיין די בשוק מההתייחסות שלה לנושא הזה בצורה כזו) הייתה כל ההתייחסות למצוקה שלי מבחינת המעבר ותומר
לרוג יש קטע שבגלל שהיו לה חיים די קשים עם כל המחלה המסריחה הזאת (אחרי שגרנו יחד אני מבינה אותה, כל התקף פשוט גומר אותה לגמרי, ויש יותר ימים לא טובים מאשר טובים וזה גומר גם את הגוף וגם את הנשמה) אז היא לא נותנת לאנשים אחרים מקום למצוקות שלהם
היא לא נחמדה כשמתמרמרים איתה, היא די מזלזלת בבעיות שהן לא קשות כמו הרעב באפריקה, או המחלה שלה
ובכלל, לא סופרת בעיות של אנשים אחרים

ברור שאני מסכנה הרבה הרבה פחות ממנה
אבל זה לא הופך אותי לפחות מסכנה בזכות עצמי
ואם יש משהו שמפריע לי או כואב לי
אז הוא מפריע לי וכואב לי, בלי קשר לזה שלך כואב יותר

אפילו אמרתי לה פעם משפט ממש נכון ששמעתי, שלהגיד למישהו לא להרגיש חרא כי למישהו אחר בעולם יותר רע, זה בדיוק כמו להגיד לו לא לשמוח כי יש מישהו אחר בעולם שטוב לו יותר.

לא משנה, הבנתי כבר שזה הקטע איתה והפסקתי להתמרמר בפניה
סה"כ, יש לי עוד חברות לדבר איתן, ואני ממש "סתגלנית" אני יודעת להבין אנשים ולדעת שעם זה מדברים על זה ועם זאת לא מעלים בכלל את זה וכל מיני דברים. ואני אפילו נותנת לגיטימציה לזה, תהיה מי שאת אני אהיה מי שאני ותכלס אני יכולה לחיות ליד הרבה מאוד טיפוסים בשלום.

היה מקרה בתקופת המבחנים בסוף השנה שישבנו בדירה שלנו אני היא ועוד חברה טובה של שתינו ולמדנו לפיזיקה יחד
כשעשינו הפסקה התחלתי לדבר עם החברה על כל הקטע של תומר והייתי דיי מדוכדכת ולחוצה מהעניין (ואני לא מדברת פה על בכי היסטרי וצרחות, סתם הבעתי במילים את הפחד שטילטול כזה רציני למערכת יחסית עלול להיות בעייתי גם אם היא מושלמת, ותמיד יש את הפחד שזה יכול לגמור את הקשר לחלוטין, מכל מיני סיבות. החברה הזאת אגב היא היחידה שיודעת את כל הסיפור על המעצבנת ההיא שסיפרתי לכן עליה, קיצר איתה אני באמת מדברת על הכל)
אז דיברנו ואז רוג התיישבה ליד השולחן והגיבה בצורה מאוד מזלזלת ומתריסה שזה ממש טיפשי שאני בכלל חושבת ככה ובכלל לחוצה ולמה בכלל אני לחוצה ואפשר לחשוב וזה ממש ילדותי ולא נחשב בעיה אמיתית ועוד הרבה מאוד דברים שגם אם הייתי במצב רוח ממש טוב לא הייתי נהנית לשמוע אותם

זה היה מקרה שקרה אחרי כמה פעמים שהיא הגיבה לי ככה
אבל עיצבן אותי שהפעם לא דיברתי אליה בכלל אז מה היא מתערבת

ובכלל, אם פותחים את זה, את תגידי לי מה להרגיש? את תגידי לי שטיפשי להרגיש את זה? למה? כי זו לא מחלה שתקועים איתה לכל החיים? כי זה "בסה"כ" דאגה למשהו שהוא במקרה הדבר שהכי חשוב לי בחיים ונוגע אליי ולרגשות שלי ולעתיד שלי?
זה כאילו, לא מספיק חשוב כדי להתמרמר על זה בשבילך?
בכל מקרה סוג של ניסיתי לענות לה אבל המילים די נחנקו ופשוט גם הייתי נסערת מהנושא וגם די נפגעתי ממה שהיא אמרה ואיך שהיא אמרה
והזלתי כמה דמעות (כל כך השתדלתי שלא לעשות את זה שאין דברים כאלה)
הפסקנו פשוט לדבר והמשכנו לפתור תרגילים
אח"כ דיברתי, לבד, עם החברה ואמרתי לה שזה פגע בי והיא אמרה שהיא ממש שמה לב שאני נסערת ושגם היא חשבה שרוג הייתה מזעזעת וכל מה שקרה היה לא במקום ולא לגיטימי

זה לא שהייתי מופתעת מההתנהגות הזו
פשוט זה בא לי לא בטוב

מיותר לציין שמעולם לא שמעתי מרוג על המקרה הזה ובטח שלא קיבלתי איזה סוג של התנצלות
זה לא באמת חשוב לה הדבר הזה
מבחינתה כל השיחה הזאת וכל מה שאמרתי היה מיותר.

אני יודעת שכאן אתן שואלות למה בכל זאת עברתי לגור איתה
וול
מבין כל המגמה אני זו שהכי קרובה אליה
והיא זו שהכי קרובה אליי
כל שאר האנשים, אני מאמינה שנתקרב השנה
אבל לא הייתי בקשר טוב עם אפחד בקטע של לעבור לגור איתם
וכמו שזה היה נראה באותה תקופה- זה חרא, אבל זה חרא שאני מכירה וכבר יודעת איך לחיות ואיך להתמודד איתו
יש בה גם צדדים טובים
וכן החשבתי אותה כחברה שלי ושיערתי שנסתדר

פשוט מאז שתכלס עברנו לכאן היא די מגעילה אליי
היא כל הזמן עושה פרצופים (ותומר אפילו עוד לא הגיע פעם אחת, נראה מה היא תגיד שנתחיל להכנס לשגרה בה הוא מגיע לפה.היא לא נחמדה בכל העניין הזה)
וזורקת דברים לא נעימים מלווים בפרצופים ממש מגעילים
היא קובעת דברים עם עצמה באיזה מין צורה הזויה ואז כשאני לא עומדת בהם היא מתפרצפת (היא החליטה שמנקים ביום שלישי, אני לומדת בבוקר ואת יודעת את זה, ואז אני עובדת בערב, אז איך הגעת לזה שהחלטנו לנקות ביום שלישי?)

בכל מקרה, שיהיה
תכלס עניין ניקיון וסידור הדירה הפריע גם לי וגרם לי להרגיש חרא שאני לא מצליחה למצוא שניה להתחיל לארגן כאן דברים (המטבח עוד בארגזים והסלון נראה כמו אחרי שואה גרעינית)
אז כן ברור שאכפת לי גם בלי הפרצופים, וזה בטח לא עוזר. אבל למה להיות מגעילה? אנחנו גרות יחד, בואי נדבר על זה במקום להתריס דברים בצורה כזאת ארסית.


אם כן, כבר חודשיים וחצי היא חופרתתתתתתת על איך ההורים שלה נותנים לה את האוטו של אח שלה ואיך אבא שלה עשה לו טיפול מטורף במוסך ועל איך היא מתה על האוטו ואיזה כיף שיש לה אוטו ויהיה לנו לעשות איתו קניות וללכת לים ובעיקר לעשות איתו קניות לבית וזה ושיואו איזה כיף שיהיה לי אוטו אני לא מאמינה (תחשבו על עוד איזה 470 שורות כאלה ורק תתחילו להבין את גודל החפירה על דבר שהוא, כן, מרגש, אבל הבנו..אני התרגשתי בשבילה כי יאי איזה כיף לה, אבל משום מה לי הייתה הרגשה רעה בעניין..)

העניין הוא שהיא מספרת את זה לכל מי שמוכן לשמוע עד שאנשים באמת קיבלו ממנה את הרושם ש,וואלה, לדירה שלנו יהיה אוטו (בסופו של דבר לא מעט אנשים הביאו אוטו, אני חושבת שיש איזה 6-7 מכוניות במחלקה כרגע) וגם קיבלו ממנו לא רק הרגשה, אלא היו פעמים שהיא הייתה אומרת לאנשים (אפילו לתומר אגב, פנים מול פנים) שאין לי מה לדאוג והיא תדאג לי ומה הבעיה יש אוטו ונעשה קניות איתו יחד ונסתדר ויהיה לנו באמת כיף ואיזה כיף שיש לרחלי כזאת חברה נהדרת שיש לה גם אוטו..

ואז כל פעם שנניח דיברתי על להעביר דברים עם אנשים וכאלה כולם ענו "נו אבל רוג מביאה אוטו" ואני כל פעם עניתי את התשובה הפשוטה "אני לא מסתמכת על זה"
אפחד לא מכיר את רוג כמוני (מבין כל האנשים האלה כמובן, קטונתי מלקרוא לעצמי בקיאה יותר מחברות ילדות) ואני הייתי בטוחה בצדקתי.

היה אחד (דווקא אחד שיש לו אוטו פה ולמעשה הוא מסיע אותי מלא, הוא גר מולנו וכל פעם שהולכים לדירה של חברה שלו שהיא מהמגמה אני נוסעת איתו כי הוא בכל מקרה מתניע את האוטו ונוסע בדיוק לשם אז מה זה חשוב) שאמר לי את זה ואמרתי שאני לא מסתמכת והוא לא הבין וקצת נכנסתי איתו לזה שאני אפפעם לא לוקחת דברים כאלה כמובן מאליו (בלי קשר אליה אגב. תומר חבר שלי ובאמת היה מסיע אותי ועושה דברים בשבילי, אבל בשב
 

Rachel47

New member
אוי שיט..מנסה לשחזר...

היה אחד (דווקא אחד שיש לו אוטו פה ולמעשה הוא מסיע אותי מלא, הוא גר מולנו וכל פעם שהולכים לדירה של חברה שלו שהיא מהמגמה אני נוסעת איתו כי הוא בכל מקרה מתניע את האוטו אז מה זה חשוב) שאמר לי את זה ואמרתי שאני לא מסתמכת והוא לא הבין וקצת נכנסתי איתו לזה שאני אפפעם לא לוקחת דברים כאלה כמובן מאליו ומהיכרותי איתה אני יודעת שהיא לא באמת תהיה שם בשבילי עם האוטו ואני אפילו לא ממש רוצה או דורשת את זה (אני לא נפגעת והיא לא תסיע אותי לשומקום, אני פשוט חשבתי שהעברות דברים בטוח לא נעשה עם האוטו הזה כי מה פתאום אין בכלל לגיטימציה, כן חשבתי שלקניות מין הסתם שאנחנו בכל מקרה הולכות לעשות יחד אנחנו כן נשתמש בו וזו התועלת היחידה מבחינתי, וגם זה אחרי מיליון פעמים שהיא אמרה שנלך לעשות איתו קניות)

בקיצור, היום היינו בשיעור והיא שאלה ככה "בחצר" אם מישהו יודע איפה זה הסופר "יינות ביתן" שאמור להיות זול יחסית
אז מישהי אמרה שהיא יודעת ואז היא אמרה "אה יופי רציתי ללכת"
עכשיו, קול, את יודעת שאנחנו מסיימות יחד, את יודעת שאני לא עובדת, חשבת להודיע לי שאת הולכת?
כשחזרנו הביתה שאלתי אותה מתי היא רוצה ללכת והיא הייתה קצת בשוק ושאלה למה שאני אבוא כי אני בעיקרון סופש בבית (לגיטימי, הגיוני שתחשבי שאין לי מה לבוא)
אבל קניות זה לא משו שעושים ליומיים
אם עושים עכשיו קניה גדולה זה יהיה לשבוע שבועיים לפחות
ואז עניתי שמין הסתם לסופש לא אבל אני גם צריכה קניות של אוכל שיהיה לי ואם בכל מקרה היא הולכת אז למה שאני לא אבוא ואז אצטרך לקחת מונית הלוך חזור ולשלם 40 שקל רק על זה
היא עשתה פרצוף של "אומייגאד אני לא מאמינה שחשבת שאני אקח אותך ואני לא מבינה למה את בכלל שואלת ברור שתכננתי שתקחי מונית בעצמך"
והיא גם ענתה "אני לא אעשה קניות כל שבוע"
אז אמרתי "ברור, מה הקשר?"
ואז היא אמרה לי "את לא יכולה להסתמך עליי כל הזמן"
סליחההההההההההה?!?!????!!!?! זה מה שאני אמרתי??!?!?!? אני בסה"כ התכוונתי שאת מתניעה את האוטו, נוסעת לסופר!! ואז נוסעת חזרה לאותו בית שאני גרה בו!! למה שאני לא אשב בכיסא לידך ואנצל את זה שאת נוסעת לשם כדי לעשות קניות, אם המצב היה הפוך אני בכלל הייתי קובעת תאריך מבחינת מה שיהיה נוח לך (דבר שאגב נעשה כמה פעמים גם איתה, ואפילו עם חברה שלא גרה איתי, כשהייתי הולכת לעשות קניות עם האוטו של תומר!) אבל אני לא מצפה לזה. פשוט אם את כבר בכל מקרה הולכת! זו הזדמנות
אז עניתי לה "אם את כבר נוסעת היום אני אבוא איתך, למה לי לשלם מונית 40 שקל הלוך חזור?" ואז שוב, פרצוף שלא מרוצה מהעובדה שאני בכלל חיה ונושמת את אותו אוויר איתה
אז פשוט אמרתי לה "טוב לא מתאים אז אני לא אבוא"
ונכנסתי לחדר

אני פשוט בהלם
לא ביקשתי ממנה שום שינוי בחיים שלה בשבילי
לא ביקשתי שתעשה משהו במיוחד
לא ביקשתי שומדבר שלא נוח לה
את בכל מקרה נוסעת!!!!
קיצר

אני עדיין יושבת כאן בחדר ולא מאמינה
בסופו של דבר אני אפילו לא יודעת מה היא עשתה, לפי מה שהבנתי היא בכלל תפסה טרמפ עם האוטו של זו שאמרה שהיא גם הולכת היום (שכחתי לספר שהיא מתקמצנת על כך 10 אגורות ולא הזיזה את האוטו אפילו פעם אחת מאז שהיא הגיעה לפה, שזה לא משהו שיש לי על מה להעביר ביקורת אבל זה נראה לי פשוט מצחיק אחרי כל ההתלהבות שלה מכל העניין)

קיצר
הכי נעלבתי מהקטע שהיא החליטה שאני מסתמכת אליה
לא!
לא תכננתי קניות היום!
אמרת שאת הולכת אז זה נשמע לי כמו רעיון טוב

קיצר נעלבתי רצח

ולא כיף לי

ואני רוצה הביתה


וגם חפרתי לכן אז אני הולכת לטמון את עצמי בחול או משהו...
סורי
 

LemonLimeLilach

New member
טוב האמת שזה ממש כלבתי

השותפה שלי גם הייתה עם אוטו בירושלים והייתה לנו מכולת מתחת לבית אבל כל פעם שהיא הלכה ל"יש" שהוא יותר זול מהמכולת כמובן היא קבעה איתנו זמנים שנוחים לכולנו שנלך ביחד... כאילו זה סוג של כן נראה לי מובן מאליו כי זה שותפות וחברות טובה ואני הייתי עושה את אותו דבר בדיוק אם היה לי אוטו... אז קיצר שותפה שלך זונה וזה ממש דוחה
אני לא יודעת מה יכול להיות פיתרון, כי לעשות איתה שיחה על זה נשמע לי לא פרקטי כי זה לא משהו כמו ניקיון של הדירה שהיא חייבת להשתתף, זה סתם משהו שהוא הומני שכזה (מי היה מאמין שמישהי שאת מכירה ומחשיבה חברה לא קולטת את זה אבל הו וול), אני במקומך הייתי פשוט מתנהגת כאילו היא לא קיימת אבל זה גם לא פרקטי. אבל שיהיה ברור שאת צודקת בהרגשה שלך.
 

Rachel47

New member
חיים שלי את

תראי תכלס לה יש תלונות אליי בנושא ניקיון למשל
היא הרבה יותר פדנטית בעניין ממני אז יכול להיות שמהבחינה הזאת אני שותפה חרא בשבילה

אבל כן, כאילו, הקטע הזה שהאוטו מותנע בכל מקרה, והדלק נשרף בכל מקרה ואני רק במקרה יושבת באוטו נראלי כל כך טריוויאלי, וכמו שאמרתי בב"ש אני הייתי זו עם ה"אוטו" (טוב תומר, אבל הוא תמיד היה מהאנשים הכל כך תומכים האלה..הוא עזר לנו המון, וזה היה מיוזמתו כמובן..הוא גם כזה סבבה בקטעים האלה כמוני שהוא היה מסיע אותנו מדי פעם...כוסומו, את יודעת כמה פעמים הוא הסיע אותה!!)

העניין הוא שעם ההתנהגות הזו
פתאום אני לא מרגישה חרא לגבי הניקיון
ולגבי זה שתומר צריך לבוא
וזהו, פשוט על הזין שלי
את רוצה ככה, יהיה ככה
נשמה, אני המצאתי את הפאסיב אגרסיב!

אני כל כך שמחה שכתבת שלדבר איתה לא יהיה פרקטי כי תומר ממש דחף אותי ללכת ו"להגיד את שעל ליבי" ולקח לי איזה חצי שעה להסביר לו שאין אחת שקוראת סיטואציות יותר טוב ממני ואין אחת שיודעת מתי צריך שיחה ומתי צריך פשוט טו באק אוף ולהבין שתועלת בטוח לא תצא מזה, היא ל תהפוך להיות בנאדם טוב רק אם אני אזיל דמעה (עובדה) ואני אצא מזה רק עם יותר כאב לב

ותודה שאת מצדיקה אותי
כי התחלתי להרגיש כאילו אני משוגעת
כאילו אני באמת מצפה למשהו לא הגיוני ושמה שאני חושבת שצריך לקרות הוא ממש לא לעניין..
 

RenanaD

New member
זהו, שיחה טובה לשינוי התנהגות נקודתית שמפריעה

אבל היא לא תעזור כשצריך שינוי אופי עמוק...
היא באמת פסיכית! ואנוכית ממש. נסי לצמצם את האינטראקציה איתה למינימום בתקופה הקרובה, מגיע לך להירגע ממנה ומכל השטויות שלה...
ובנוגע לקרוהן - וואו, זו מחלה חרא. בחיי. צליאק זה פינאטס לידה, בשיא הרצינות. היתה לי חברה מתנדבת בצבא עם קרוהן, ככה הכרתי את זה, ובואו נאמר שהיו לה יותר ימי ג׳ מימי צבא, וזה לא שהיא ישבה בבית ושיחקה באבלס. זה נוראי. אבל עד כמה שזה נוראי, זה לא מצדיק התעלמות מהמצוקות של החברה מסביב, ושלילה מוחלטת של כל כאב אחר. אז בקיצור, היא ביץ׳ שמרוכזת רק בעצמה. תתרחקי כמה שתוכלי, הקרבה לא עושה לך טוב. עד מתי החוזה שלכן? לעבור לגור לבד או עם מישהי אחרת מהלימודים שתתקרבי אליה הסמסטר זה רעיון שתשקלי?
 

Rachel47

New member
החוזה לשנה בכל מקרה

אני לא מבטלת אף אפשרות
תכלס עם ההתנהגות שלה היא נותנת לי הרגשה שהיא בעצמה לא תרצה להמשיך לחיות איתי עוד שנה...שנייה אני רק אעלב מזה רגע


בכל מקרה
אני כל כך מודה בזה שהמחלה הזאת פשוט מזעזעת
ראיתי את ההתקפים כל השנה
אני מבינה..אני באמת מבינה..
ואני אפילו מבינה למה היא לא באמת רוצה להתעניין בחיים של אחרים
אבל כוסומו כמה אפשר לקחת את זה
את מגדירה אותנו כחברות
אז..תהיי חברה, לפחות בכל הזמן שאת לא בהתקף..
אני אבין גועל נפש ממך כשזה קורה
בכל שאר הזמן תנסי להיות לפחות טיפה נחמדה.

העניין העיקרי הוא שאני לא באמת רוצה לעזוב עוד דירה
אני דווקא מחבבת את הדירה הזו
מבחינת מיקום
ומבחינת החדר שלי
ובכלל, המעבר הפיזי לפה (עם ההובלה והכל) היה כל כך קשה
וגם חיפושי הדירה עצמה היו כל כך קשים
אני לא רוצה לעבור את זה שוב
העניין הוא שגם היא לא
אם היא תרצה באמת לפרק את השותפות, מי מקבלת את הדירה?
אם אנחנו באמת נגיע למצב הזה, זה יהיה די נוראי, כמו גירושים בערך
קיצר אני לא רוצה לחשוב על השלב הזה בינתיים
אני אנסה להתקדם יום יום כרגע...
 

RenanaD

New member
גירושים


זה דימוי עצוב אבל ממש נכון...
תראי, הייתי מסכמת בתקווה שהיא תשתנה ותהיה לכן שנה מדהימה יחד, אבל תכל׳ס אני לא רואה את זה קורה
אז רק לצמצם אינטראקציה וללכת על הבהונות כשצריך, פשוט כי אין ברירה... ולבוא לפרוק פה מרמור כשצריך
 

Rachel47

New member
תמיד הייתי הולכת על בהונות

איתה
אבל עד עכשיו זה היה פשוט בקטע של ריספקט יותר
כשהיא עצבנית או עצובה או בוכה או באמצע התקף (או סתם קמה בבוקר, אבל גמני מעדיפה שקט בבוקר) היא לא אוהבת שאפחד מדבר איתה או רואה אותה
זה תמיד היה נראלי מאוד מאוד עצוב, שהיא עוברת את המצבים הקשים האלה ובוכה אבל לא מוכנה שאפחד יראה אותה אז היא יושבת לבד בחדר

אני מבינה את זה, אבל לא מצליחה להזדהות

בכל מקרה בקטעים האלה תמיד הייתי נותנת לה את השקט שלה
ובאופן עקרוני אני יודעת להתהלך על בהונות
אז זה בסדר

בעיה קטנה היא שהמצנן בבית הזה (טוב בכל דירה שראינו) הוא מרכזי
לי תמיד חם
לה תמיד קר
מין הסתם היא יכולה לסגור את התריסים אצלה
אבל מה אם היא תחליט פשוט לסגור לי אותו כל הזמן..
טוב עכשיו אני סתם מדמיינת היא לא תעשה את זה
נכון?
 

Rachel47

New member
ובקשר לסוגריים שלך

אני מגלה בשנתיים וחצי האחרונות ששומדבר לא מובן מאליו מבחינת דברים שאנשים יודעים ומבינים.
מלדעת לקרוא שעון, ועד להבין סיטואציות רגישות בסיסיות.
 

limors2

Well-known member
וואי, היא דפוקה לגמרי


בקטע לא נורמלי
לא היו סימנים להתנהגות הזאת? היא לא נשמעת כמו משהו שאפשר להסתיר בקלות



ואני עם לילך. הייתי מתחילה פשוט להתעלם ממנה כמה שיותר. שהיא תחיה את החיים שלה ואת את שלך. שתהיה תקופת רגיעה כזו. ואחרי זה לנסות לדבר או משהו. כי הפרצופים האלה לא יעלמו סתם ככה.
 

Rachel47

New member
כמו שאמרתי היו

היא תמיד הייתה, הבחורה הלא רגישה בכלל.. יש לה גישה מאוד, נו, רוסית (אני לא גזענית אבל זה כן הוכיח את עצמו כנכון...במשפחה שלה לא מתחבקים! ?!?!?!??!) להכל
והיא תמיד הייתה בחורה קשה
וברוב אני לא מאשימה אותה כי באמת קשה לה יותר מלבנאדם רגיל וחף מבעיות
אבל אולי בגלל שהיא פחות הסתדרה עם הגבוהה אני הרגשתי יחסית בסדר איתה

גם, לא ב100%
אבל לא ברמה שעכשיו

אני חושבת שגם תמיד הרגעתי את עצמי שאנחנו חברות, אמור להיות לה אכפת ממני לפחות קצת לא?

ואני לא ידועת אם אני אי פעם אהיה בקטע של לדבר איתה על זה
אי אפשר להתעלם ממנה לגמרי כי בכל זאת אנחנו חיות יחד וכמו שאמרתי יש עוד דברים שצריך לסדר (כמו את כל המטבח)
 
למעלה