מה שנעמי אומרת.
לא רוצה להתחיל להתחשבן עם המורה בקטנוניות, אבל חייכתי ולא חשבתי שזה חוסר כבוד לכתוב על המורה הממחזרת, בין אם נאמר בהומור כמו שהבנתי, או גם אם ברצינות.
לפעמים צריך לחנך מורים/ות, ואם אף אחד אחר לא עושה זאת, אין ברירה.
לי יש זכרון רע רחוק מאד, החרמת מחקים בכתה א', כמה רחוק? הרבה, עניין של רגישות, שום סכנה או משהו, בזמני כמובן לא שתו ולא אכלו בכתה, גם היום הייתי מתנגדת לאוכל, אבל המורה זקוקה להסבר עקרוני על משמעות מעשיה, למרות שלמעט מקרים יוצאים מן הכלל, אפשר לא לשתות 50 דקות, אבל זו בכלל לא הנקודה.