אני מודה על הויכוח ביניכם,כי נכנסתי לויקיפדיה
תגיד, אתה באמת טמבל?
המצב בפועל הוא מצב של מעין מלחמה ותפקיד האו"ם הוא לנסות להשכין שלום.
גם אין שום הסכם בינ"ל במלחמה בין רוסיה לאוקראינה ובכל זאת האו"ם מנסה להשיג שם סוג של פשרה.
בכל סכסוך עולמי, כמעט, האו"ם מנסה להתערב, בלי קשר להאם יש או אין הסכם בינ"ל בעל תוקף משפטי.
גם מזרח טימור שקבלה הכרה בשנות ה-2000 המוקדמות לא השיגה זאת על סמך מסמך בינ"ל מחייב כלשהו. פשוט היתה התקוממות ארוכת שנים ובסוף אינדונזיה (כמדומני אינדונזיה שלטה בהם)
נאלצה להכיר בהם.
גם בצפון קפריסין האו"ם ניסה להתערב למרות שאין שום אזכור קודם למדינת צפון קפריסין. פשוט הצבא הטורקי פלש ולכן האו"ם ניסה להשכין שם שלום.
זה שהם לא הצליחו לגרום לנסיגת הטורקים זה משהו אחר.
מה שאני מנסה להראות הוא שהצעות לפתרון סכסוכים ממש לא נובעת מהסכמים בינ"ל קודמים אלא אך ורק על המצב בפועל + השכל היישר + ניסיון (שלא תמיד הוא כן) להגיע לפשרה.
אני מודה על הויכוח ביניכם,כי נכנסתי לויקיפדיה
וזה מה שמצאתי, בסעיף "מעמדם המשפטי של הגבולות:
"מעמדם החוקי של גבולות ישראל מגוון. גבולותיה של ישראל עם מצרים וירדן מוכרים בינלאומית בעקבות הסכם שלום.
הגבול הישראלי-לבנוני מקובל על ידי הקהילה הבינלאומית, אך לא על ידי לבנון עצמה. בגבול הסורי קיים קו הפסקת אש שהחוק הישראלי מכיר בו כגבול סופי אך הקהילה הבינלאומית אינה מקבלת. עם רצועת עזה יש קו שבאופן מעשי הוא כמו קו הפסקת אש, הוא מקובל בעולם
אך אינו מגובה בחוק. ואילו ההפרדה בין מדינת ישראל לבין השטחים המאוכלסים בפלסטינים בגדה המערבית מוכרת כגבול זמני, למעט באזור ירושלים ששם החוק הישראלי מכיר בהפרדה כסופית.
גבולות עם הכרה בינלאומית:
גבול ישראל-מצרים מוכר כגבול בינלאומי.
גבול ישראל-ירדן מוכר כגבול בינלאומי בקטע העובר בערבה, ובקטע העובר ממזרח לעמק בית שאן. בהסכם השלום עם ירדן נקבעו שטחים הנמצאים בריבונות ירדנית אולם ישראלים רשאים להיכנס אליהם ולעבדם, ללא צורך בדרכון.
גבול ישראל-לבנון אושר על ידי האו"ם בשנת 2000 לפי בקשת ישראל, והוא מתבסס על התיקונים להסכמי סייקס-פיקו משנת 1924, בשינויים קלים.
גבולות חסרי הכרה בינלאומית:
גבול ישראל-סוריה נקבע על ידי ישראל באופן חד-צדדי בשנת 1981 ב"חוק רמת הגולן" אשר החיל את המשפט הישראלי על רמת הגולן. הגבול מסומן בהתבסס על "הקו הקדמי הישראלי" המוגדר בהסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה משנת 1974. הקהילה הבינלאומית אינה מכירה ברמת הגולן כחלק ממדינת ישראל. סוריה טוענת כי הגבול צריך לעבור ב"קווי הארבעה ביוני" כלומר הקו המערבי ביותר שאליו הגיעה שליטת הסורים לפני מלחמת ששת הימים. הגבול הבינלאומי בין המנדט הבריטי לסוריה, עובר מעט מזרחה ל"קווי הארבעה ביוני". לגבי קו שביתת הנשק שנקבע ב"הסכמי רודוס" (1949) קיימת מחלוקת. לפי הסכם רודוס נקבע "אזור מפורז" בין הגבול הבינלאומי של סוריה ושטח המנדט הבריטי לבין קו מערבה לו. לפי עמדת ישראל - האזור המפורז היה בריבונות ישראל (אם כי תוך הגבלת הכוח הצבאי המותר) אולם סוריה לא קיבלה עמדה זו. בפועל, ישראל וסוריה השתלטו על חלקים מן האזור המפורז.
גבול ישראל-רצועת עזה נקבע חד-צדדית על ידי ישראל בשנת 2005 בהתבסס על הסכמי שביתת הנשק עם מצרים משנת 1949.
בין ישראל לבין שטחים מאוכלסים בפלסטינים בגדה המערבית:
בין ישראל לירדן שוכנת הגדה המערבית (יהודה ושומרון), שטח שמעמדו הסופי טרם נקבע, ואשר חלקו נתון לשליטת הרשות הפלסטינית לפי הסכמי אוסלו. תחום "הגדה המערבית" נקבע בהסכמי רודוס (1949), והחוק והמשפט בו שונים מאלו של מדינת ישראל. בשנים האחרונות החלה ישראל בהקמת גדר ההפרדה בינה לבין "הגדה המערבית", אולם היא אינה צמודה לתוואי קווי שביתת הנשק עם ירדן ששורטטו ב-1949.
באזור מזרח ירושלים - ב-1967, החילה מדינת ישראל את החוק הישראלי על החלק המזרחי של העיר ירושלים ועל כמה כפרים ועיירות ממזרח לה (שסופחו לשטח המוניציפלי של ירושלים). גם מעשה זה אינו מוכר על ידי הקהילה הבינלאומית (ראו מעמדה החוקי של ירושלים)."
כלומר, הטענה שגבולות 67 הם "גבולות מוכרים" (שמושמעת לא פעם בתקשורת ובחוגי השמאל, בסה"כ מדובר בגבולות הפסקת אש) היא לא נכונה, והצדק הוא עם פארק דה פרנס.
נ.ב. אמנם ויקיפדיה לא בהכרח משמשת כאוטוריטה מושלמת, אבל הוא שייך לערכים שנבדקו בקפידה ותויגו כ"ערך מומלץ".
