הממ... אין לי מושג מה להגיד
אבל תגידי את זה בצורה שתשמע כמה שיותר אסרטיבית ובטוחה בעצמך. אולי זה יגרום לה לשנות משהו, לנסות לשכנע אותך להשאר עם איזה תמריץ... תעדכני!
לי היה אתמול מבחן. למדתי אליו בטירוף, ביום ראשון פתרתי מבחנים יחד עם חברים והייתי בשוק מעצמי מהדברים שהצלחתי לזכור בע"פ, בדרך פלא. אבל אחרי זה לא הצלחתי לעמוד בלו"ז הלמידה שסידרתי לעצמי, הבטחון שלי התחיל להתערער, הנושאים התחילו להתבלבל לי בראש, וכשהגעתי למבחן... הייתי כבר במצב מתקדם של בלאקאאוט ובלחץ היסטרי
בחצי השעה הראשונה שלו לא הצלחתי לענות על כלום, בקושי תפקדתי. אף שאלה לא נראתה כמו משהו שפתרתי לפני כן (למרות שכן) והכל היה נראה לי פתאום כמו סינית. זה היה כ"כ מוזר, בחיים לא קרה לי! ועברתי כבר מבחנים כ"כ יותר גרועים מזה, מכל הבחינות! אפילו המרצה שהגיע לענות על שאלות ראה שמשהו לא בסדר איתי וממש דאג לי... חמוד.
המבחן היה שעתיים וחצי, 16 שאלות אמריקאיות, אז בסופו של דבר הרגעתי את עצמי ופתרתי אותו לאט לאט, שאלה אחרי שאלה. יצאתי דווקא מבסוטה, עם הרגשה טובה שעניתי על הכל דווקא נכון, ואז השוויתי עם חברים וגיליתי שהכל טעויות
התבאסתי רצח.
היום התפרסמו כבר ציונים (יאי!) וגיליתי שקיבלתי 88! איזה הלם!!!
יותר מכל החברים שלי
אז כנראה שהם דווקא אלה שטעו. מבין הקבוצה הקרובה שלי קיבלתי את הציון הכי גבוה, חוץ מההוא (כן... ההוא) שקיבל 100.
מחר אלך לבדוק איפה טעיתי, זה ממש מסקרן אותי. ואם המרצה הזה שומר ציונים ממועד א' ל-ב', אז יש מצב שאגש למועד ב' כדי לשפר. אחרי המבחן המזעזע (כולם אמרו שהיה קשה מהרגיל) הייתי מאושרת לקבל ציון גבוה יחסית, אבל בהשוואה לרמת הידע שהיתה לי ולמבחנים שפתרתי לפני - ציפיתי ליותר... וכולם אצלנו אומרים שהממוצע בתואר השני נורא נורא חשוב, אם רוצים מלגות וכאלה. אז נראה.