אני במשבר.

o0Invisible0o

New member
אני במשבר.


מעבר לתקופה המוזרה שעוברת עלי שקצת נמאס לי מכל האנשים ואני מרגישה שעבדתי כזה קשה על לשמור על קשרים עם אנשים ועכשיו אין לי כוח לתחזק
[וכן, זה באמת קורה לי! ><]

המשבר התכלסי הוא שאני צריכה להגיש יום שני תרגיל לשיעור ניו מדיה באורך של דקה וחצי.
אז כמה דברים - ברור שבהתחלה היה לי ממש קשה לחשוב על משהו בגלל שרציתי שיצא טוב ובאמת ניו מדיה ולנצל את הכלים שיש ולחשוב על סיפור מוצלח ובלהבלה ועכשיו, אחרי שעשיתי את כל זה [כל התסריט והערות בימוי נכתבו כבר ביום שבת!] נשאר לי בתכלס להפיק את זה..ופה..התחילה הבעיה.
זה באמת לא כזה מסובך, אני צריכה שני שחקנים [בן ובת] ומישהו שיעזור לי לצלם + לערוך [שזה יכול להיות ועדיף שיהיה אותו בנאדם כי זה תרגיל קטנטןןןן..באמת] אבל אני לא יודעת מה הבעיות שלי, כשאני צריכה לעשות משהו שלי פשוט קשה לי לגייס אנשים לעזור לי.
חברה מצאה לי שחקנית שהייתי אמורה להתקשר ולתאם איתה ואולי היא הייתה יכולה להביא לי גם שחקן - לא עשיתי את זה. >< [זה היה ביום שני]
יש לי ידיד שאולי יעזור לי - לא שאלתי אותו אפילו למרות שבתיאוריה, כל עוד הוא כמובן לא עסוק בצילומים אחרים/עבודה, בטוח יעזור לי..ועכשיו..אממ..קצת מאוחר מדי...וגם אם לא, עדיין קשה לי לעשות את הדברים האלה.
אני לא יודעת מה לעשות.

בעעעעע.

אני שוקלת לשלוח מייל למרצה לבקש דחייה (כי למרות שלא כולנו נציג את העבודות בשיעור הראשון, כן צריך לשלוח לו קישור בזמן..שזה בתכלס ראשון בערב)
אבל אני לא יודעת איך אני אפיק את זה גם עד שבוע הבא.
מה עושים? מה עושים????

בשיעור השני של הפקה שלקחתי הכנתי את התרגיל המעשי לבד [כי שם אפשר! יאיי!] אבל אני כבר שלושה שבועות מביאה אותו איתי על דיסקאוןקי, שמה אותו על המחשב בתחילת שיעור ואף פעם לא מקרינהההההההה...>< עכשיו כבר יש לנו עוד תרגיל להכין. :S
אממממ.

זהו, זה המשבר שלי. עצות, הצעות, צעקות וירטואליות שאני אזיז את התחת ואעשה את זה יתקבלו בברכה.


נ.ב-
מה חשבתי לעצמי כשלקחתי קורסי הפקה?
 

Kill Bernard

New member
לי יש גישה לא נכונה לחיים,

אבל אני בכל זאת אחלוק אותה איתך

אי אפשר להיות מושלם בהכל. איפה חשוב לי לרכז את המאמצים שלי? בלהיות במאית? לא! אז פאק ד'את תרגיל, שייצא מה שייצא, האנרגיות שלי ילכו לאיפה שחשוב לי.
הבעיה שלי זה שאמרתי את זה על כל דבר, כל פעם שהתחיל להיות מאתגר, הבעיה שלך זה שאת רוצה הכל ואת לא אומרת פאק ד'את על כלום


טוב, לא מדויק, אבל את יודעת מה אני תמיד אומרת. אומייגד, כמה המון את עושה.
אז לגיטימי שתתעייפי, לגיטימי שתכווני את עצמך רק למה שבאמת בא לך, או מה שזה הזמן שלו כרגע וחלקים תדחי לאח"כ. "חלקים" יכול לכלול גם אנשים

זה כמו בסימס. שיש לך זמן מסויים ומשאבים מסויימים ואתה מנהל אותם. הסימס שלי תמיד היו יוצאים עניים ולא יוצלחים, כי כל מה שהם עשו זה לטייל עם עוד סימס בדאונטאון, אולי לך בא להשקיע בקריירה. ד'את איז יור צ'ויס. את מצליחה לשלב מליוני דברים כבר עכשיו, אולי את יכולה להמשיך ככה, אולי זה מעייף אותך מעבר לגבולות הטובים. תעיפי חלק!
 

o0Invisible0o

New member


זה אכן מעבר לכל ספק מעייף אותי מעבר לגבולות הטובים.
ניסיתי לחשוב לאחרונה על מה אני יכולה להעיף ואני קצת נתקעת עם זה אבל אני מבטיחה שאני אחשוב ואוריד חלק מזה.

זה נכון שאני לא רוצה לביים אבל אני כן רוצה ליצור בסופו של דבר ומה שכן חשוב לי בתרגיל הזה זה להראות שאני יכולה לעשות משהו רלוונטי לניו מדיה כי זה כן כיוון שאני ארצה ללכת אליו בעתיד הממש ממש קרוב...

אני לא ממש יכולה לעשות תרגילים גרועים בלי קשר כי גם כשאני ממש משתדלת שיצא לי משהו טוב קשה לי לעמוד מאחוריו..אז מאחורי גרוע?
אני פשוט לא מסוגלת!

אני אבקש דחייה, מחר [חהחה הדחיינות] ואני לא יודעת מה אני אעשה עד שבוע הבא - או אחשוב על משהו חדש ונטול אנשים
או אאזור אומץ ואבקש את עזרתם של אחרים [למה כזה קשה לי?]

ולדחות דברים לאח"כ- הבעיה היא שאני מרגישה שאני עושה את זה עם הדברים החשובים ודווקא אלה שקשה אך אני צריכה להתמודד איתם אבל אני מניחה שכולם עושים את זה, לא? ואני כן משתדלת להתעמת עם פחדים וכאלה [אימפרוב! בולדרינג!] כמה אפשר?

לא יודעת לגבי אנשים, אולי זה בסדר להתרחק קצת מכולם, אני לא יודעת..לא באמת קשה לי להתמודד איתם כמו שזה פשוט מצריך ממני הרבה אנרגיה ואני לא רואה את התועלת כ"כ..אף אחד מהם לא ממש חבר קרוב שלי אז מה הטעם בעצם? ><
 

Kill Bernard

New member
אממממ..

אני לא ממש יודעת להגיד לך לגבי איך את מתמודדת עם דברים ביחס לאנשים אחרים. לא, בעצם כן - אני כן יכולה. אני לא מכירה את כל האנשים באוכלוסיה, אבל מאלה שכן, את בהחלט עושה הכי הרבה צעדים קשים קדימה לקראת דברים שחשובים לך. יפ. ללא ספק ביחס אלי. הל, אם יש משהו שאני מגדירה כמאיים, לא משנה אם התוצאה תהיה טובה בשבילי בסוף, אני פשוט אברח מזה ולא אביא את עצמי למצבים כאלה

אז, וזה יהיה סוף הניתוח הפסיכולוגי שלי, זה שאת מתקדמת לקראת הדברים שאת רוצה מחייב שתהיי בשלבים המלחיצים, של הנה עוד תרגיל להציג או עוד.. לא יודעת, לעמוד ולדבר מול אנשים על במה. אבל פאק, את עושה אותם, אז תבכי כמה שאת רוצה תוך כדי, השלב הקשה שלך הוא מליון שלבים קדימה מאנשים אחרים. אז שאט אפ!
כאילו, לא באמת שאט אפ, תתלונני וזה, אבל מצבך לא גרוע בכלל.

אני לא מתמודדת עם שום פחדים, אז לא קשה לי. חה!

תבחרי איפה את רוצה. אוקיי, כמו הסימס. אני גרועה ומאושרת (פחחחח... יה רייט
), את טובה ולחוצה. אולי יש אמצע.
להתרחק קצת לתקופות זה תמיד מותר והכל חוזר יפה אם רוצים וצריך, אם זה באמת רק קצת. אולי תוך כדי תגיעי למסקנה מי זה סתם עבודה ומי באמת חשוב, ותדעי מי הראשונים לחזור אליהם. מממ.. לא?
 

Kill Bernard

New member
גם אני במשבר.

משבר הדירה שלי הגיעה לרמות חדשות של גועל. למה זה תמיד קורה לי, למה אני מקלקלת אנשים נקיים ובחברתי הם הופכים למפלצות העובש?!

אחרי מליון פעמים שביקשתי, הערתי, הצעתי דרכים נעימות להתמודדות, הדבקתי פתקים עם הוראות, אפילו הוריתו לו אתמול ספציפית (אחרי גועל מתמשך של שבוע) שינקה את הכלים לפני שהוא יוצא מהבית -
מהדלת הראשית שנכנסתי כבר היה ריח של שיירי אוכל עומדים ונרקבים במשך שבוע.
אין שום כלים בארון, הכל בכיור או מסביבו עם שכבות עבות של דברים. כמו למשל: סיר מרק, שעד הקו אמצע שלו זה פשוט סוג חדש של ירק. עם שערות.
רציתי להכין אוכל, אין אף לא סיר קטן אחד, לא בא לי עוד יום לא לאכול, אולי אני אוציא מהכיר סיר ואשטוף אותו בכל זאת. אבל ברגע שמזיזים משם משהוא, לא רק שעולה גל ריח כמו של כל הגופות בבונז ביחד, גם מתגלה שכבה של איזה ס"מ על הקרקעית של הכיור, ונשבעת שזה היה בשחור-ירוק-צהוב.


עכשיו מה, להגיד עוד פעם?
כן, כי זה עוזר. כשאתה לא גר עם בן זוג, פשוט אין לך עם מה לאיים. כל אחד, בסופו של דבר, יעשה מה שהוא רוצה (במיוחד כשהפוכים בשעות עבודה ואי אפשר להשתמש ב"עכשיו!").
 

Rachel47

New member
תשכבי איתו

סתם אויש נו סליחה שאני צינית זה משבר די רציני!

זה לא מפריע לו? אפילו לא טיפה?
כי מה שאת מתארת מגעיל בטירוף
אני בעצמי לא הפדנטית הכי גדולה בניקיון ואני מסוגלת להתמודד עם לשהאיר כלים אבל בסופו של דבר יום יומיים ומנקים והכל סבבה..
אבל להגיע למצב של גידולים ביולוגיים...אפשר לבוא לעשות פרויקט מחקר בכיור שלך

אין אף זמן שאתם בבית אפילו 20 דקות יחד וככה את יכולה הלשתמש ב"עכשיו!"?
איך הוא מגיב כשאת מעירה לו?
 

Kill Bernard

New member
כן, אה?


יש זמן שאנחנו נמצאים ביחד - 11 ומשהו בערב.
גם אם אני אומרת "עכשיו!", זה כבר לא משנה לי, כי הוא הנהנה היחיד מהניקיון. אני הולכת לישון, לא מסתכלת מעבר לחדר שלי עד שאני חוזרת מהעבודה יום אחרי, לבית ריק ממנו אבל מלא בהר כלים חדש מאותו יום. כן, הוא מלכלך בטירוף, פי חמש מאדם ממוצע. כל ארוחה מורכבת מאיזה 20 מנות, בהפרשים, עם סט כלים שונה לכל אחת. זה פשוט אידיוטי. אנשים


והוא מגיב בלא להתרגש מזה ובמקרה הכי טוב לזרוק איזה "אוקיי".
אין לי מה לעשות יותר..
 

o0Invisible0o

New member
אממממ...


אני לא כ"כ יודעת מה לייעץ..הייתי מנסה לעשות הסכם שכל אחד משאיר את הכיור אחריו ריק. אפשר עד שעתיים אחרי האוכל אבל לא יותר מזה ותנסי באמת להסביר לו שאת חוזרת מאוחר, בא לך לבשל ואת לא תעמדי לעשות את הכלים שלו ובלהבלה.
זה נכון שאין לו סיבה בעצם לשתף איתך פעולה אבל אולי בשביל שתשארו חברים ושיהיה נעים בדירה? לא? אין..סיבה כזאת? אמ.

שילכלך כמה שבא לו וזה..שיבשל עם כמה שיותר כלים אבל שידאג לשטוף!!!! אההה!!!

חוצמזה התיאורים שלך היו דוחים להפליא, אז תודה על זה..ובהצלחה!


אה, כן..את יכולה גם לשכב איתו כמו שרייצ' יעצה, מהכרותי הקצרה איתו נראה לי שהבנאדם היחיד שיצא מבולבל מכל הסיטואציה הזאת זה הוא..אבל אני לא יודעת איך זה יגרום לו לשטוף את הכלים.
 

Kill Bernard

New member


ואם את חושבת שהתיאורים שלי היו דוחים.. אני מתחילה להצטער שלא צילמתי כמה תמונות!
להגזים זה כיף וזה, אבל נשבעת באלאניס שנבראו אצלי צמחים חדשים.

אין סיכוי להסכם כזה, זה כאילו ללכת יותר מידי רחוק. כיור ריק? ממש.
אני בשאיפה לייצר הסכם שהוא משאיר אחריו כלים רק עד גובה השיש, גם זה עשוי להיות קשה. כמו היום - "מה, שטפתי כמה... לפני זה היה יותר גרוע". אמ - יאי?

הוא מסכן, כי הרגלי המחיה שלו מכריחים אותו לעמוד ולשטוף כלים כל היום. וזה חרא, איי נואו. בגלל זה כשאני מכינה אוכל, עד כמה שאפשר, אני מערבבת עם האוויר ואוכלת עם הידיים. אני ממחזרת כוסות. לכל פירור הוא מוציא סט קערות, כשהוא מערבב דברים הוא מקפיץ אותם באוויר עד שהם נדברים לתקרה (סיפור אמיתי - פטרוזיליות דבוקות לנו במקומות שאני לא מצליחה להגיע אליהם), ברור שבאסה לו לשטוף.
אז מה הפתרון - מסכן, כשרוצה אוכל (מ-11 ועד לסוג של 2-3 בלילה. רק מתעסק עם אוכל. איי דונט גט איט, איך הוא לא סופר שמן?) שוטף את השכבה העליונה של הכלים, רק כדי שיהיה לו את מי ללכלך.
איזה הצעות ייעול יש לבנאדם כזה? אל תאכל? חד"פים?
או, יש לי - תגור לבד!!
 

LemonLimeLilach

New member
ברור שזה יעזור אם היא תשכב איתו

אחרי פעם אחת היא תגיד לו אני לא מתקרבת אליך עד שאתה לא שוטף כלים... ואז הוא ירוץ
 

Rachel47

New member
כן זה מה שעלה לי בראש


אבל אני חייבת להגיד לך
בנאדדם מלוכלך בכזו רמה
הייתי נגעלת אפילו לגעת בו...
אבל הדס אם את הולכת על זה כולנו מאחוריך!
 

LemonLimeLilach

New member


זה שהוא לא שוטף כלים לא אומר שהוא לא מתקלח גם!! אולי כן
מי יודע. הדס, שימי תמונה.
 

Kill Bernard

New member
הוא אובססיבי לגבי ניקיון גוף


זאת הסיבה המרכזית שעברתי לגור איתו, חשבתי שתהיה לי מנקה פרטית!!
 

dans girl

New member
גם לי אין יותר מדי עצות בנושא
העצה של 'תשכבי איתו' איכשהו נשמעת הכי יעילה מבין כל מה שנאמר פה
.

או שסתם תשחדי אותו עם דברים אחרים, ככה שהוא ירגיש רע שהוא לא מספיק נחמד אלייך ויעשה כלים. כמובן שזה בערך אותו אפקט כמו לשכב איתו, רק סביר להניח פחות יעיל
. אלא אם כן זה משהו שהוא ממש ממש ממש אוהב. כמו נגיד שמישהו היה משחד אותך במשהו שקשור באלאניס.

בכל מקרה, אם זה באמת בלתי נסבל מבחינתך, יש טעם לשבת איתו ולהבהיר לו שזה לא הולך ככה. שאת מכבדת ומבינה את זה שהוא מתעסק עם זה כל היום אבל זה לא סיבה לערוך ניסויים מדעיים בסוגים חדשים של עובש אצלכם בבית. תסכמי איתו משהו, בסיסי. כזה שגם את תוכלי לחיות איתו וגם הוא. חד"פים זה דווקא רעיון לא רע
. רק שלא יהיה עובש בבית
.
 

Rachel47

New member
מדהים שכתבתי את זה

בשיא הצחוק וזה פשוט הדבר הראשון שעלה לי לראות וכולן ממש מסכימות עם זה
 
למעלה