דולה פוסט מורטום
New member
פעם היה לי מניפסט שלם על עניין השונות
הייתי אומרת שלא צריך להיות דומים לשאר הילדים בכל מחיר. ושכל ילד הוא שונה. ושאם כולם יקפצו מהגג. ושאת הקונפורמיזם אני משאירה למותגים ושאר דברים שבהם הוא יוכל להיות דומה לחברים שלו.
אבל עכשיו, ממרומי כמה שנים של נסיון, אני רואה שהוא פשוט לא שונה.
לאף אחד מהחברים שלו לא אכפת שהוא לא נימול (והוא מסתובב לו מדי פעם בלי מכנסיים פה בקיבוץ, יודעים שהוא לא נימול. גם שני חבריו הטובים, הנימולים, שגרים בדלת ליד. הם מעולם לא אמרו לו כלום על זה).
ואמנם הוא עדיין קטן (כמעט ארבע), אבל כשגדלים רק יורדת מידת החשיפה של העניין, הרי בגיל בי"ס ילדים כבר לא מסתובבים עירומים בקיבוץ...
מהמבוגרים בסביבתו שסיפרתי להם (או שגילו בדרכים אחרות) שהוא לא נימול קיבלתי רק תגובות בסגנון 'כל הכבוד' או 'איזה אומץ'.
ההפחדות האלו שייכות לעבר הרחוק, הן פשוט לא רלוונטיות למציאות של היום, שבה בכל גן תלאביבי מצוי תוכלי למצוא לפחות ילד לא נימול אחד, ותוכלי גם לא למצוא אותו בכלל כי רוב ההורים לא יודעים איך נראים איברי המין של שאר הילדים בגן והגננת שומרת את המידע הזה לעצמה.
הייתי אומרת שלא צריך להיות דומים לשאר הילדים בכל מחיר. ושכל ילד הוא שונה. ושאם כולם יקפצו מהגג. ושאת הקונפורמיזם אני משאירה למותגים ושאר דברים שבהם הוא יוכל להיות דומה לחברים שלו.
אבל עכשיו, ממרומי כמה שנים של נסיון, אני רואה שהוא פשוט לא שונה.
לאף אחד מהחברים שלו לא אכפת שהוא לא נימול (והוא מסתובב לו מדי פעם בלי מכנסיים פה בקיבוץ, יודעים שהוא לא נימול. גם שני חבריו הטובים, הנימולים, שגרים בדלת ליד. הם מעולם לא אמרו לו כלום על זה).
ואמנם הוא עדיין קטן (כמעט ארבע), אבל כשגדלים רק יורדת מידת החשיפה של העניין, הרי בגיל בי"ס ילדים כבר לא מסתובבים עירומים בקיבוץ...
מהמבוגרים בסביבתו שסיפרתי להם (או שגילו בדרכים אחרות) שהוא לא נימול קיבלתי רק תגובות בסגנון 'כל הכבוד' או 'איזה אומץ'.
ההפחדות האלו שייכות לעבר הרחוק, הן פשוט לא רלוונטיות למציאות של היום, שבה בכל גן תלאביבי מצוי תוכלי למצוא לפחות ילד לא נימול אחד, ותוכלי גם לא למצוא אותו בכלל כי רוב ההורים לא יודעים איך נראים איברי המין של שאר הילדים בגן והגננת שומרת את המידע הזה לעצמה.