התלבטנו, החלטנו שכן, ואני מתחרטת על כך מאד
מהרגע הראשון שנודע לנו שיש בבטן בן - הדבר היחיד שהטריד אותי היה עניין המילה (לא ההיריון, לא הלידה, גם לא הקיסרי חירום שנשלחתי אליו תוך כדי).
בסוף קיבלנו את ההחלטה הפחדנית למול את הבן שלנו כי לא רצינו שהוא יצטרך לשלם את ההשלכות החברתיות של ההחלטות האידיאולוגיות של ההורים שלו. הדבר הנורא הוא שבסוף הוא שילם את ההשלכות הפיזיות והכואבות של ההחלטות הפחדניות של ההורים שלו...
מאז שנודע לנו שיש לנו עכשיו בת בבטן - העובדה שאני לא צריכה לחשוב בכלל שוב על עניין המילה לא מפסיקה לשמח אותי.