שיואו גם אני
נתחיל מהשנוא כי וואלה בא לי.
חלק שנוא?ואוו. כנראה שלתפור. לא יודעת, יש משהו בקאט הזה של להעביר בד במכונה, או לשרטט גזרות שלרוב ממש מעייף אותי ופשוט אין לי כוח אליו.
אני גם נקרעת בין אהבה לשנאה לפרטים קטנים. מצד שני ממש מושך לי ובא לי לעשות דברים עם פרטים קטנים, מצד שני זה סיוט לעבוד עליהם.
אה ואני גם לא מחבבת להיזכר רטרואקטיבית בכל הדברים שיכולתי לעשות יותר טוב.
חלק אהוב
-לעצב פאות! [פאקינג כיף!]
-כשחלקים שאני עובדת עליהם מתחילים ללבוש צורה, להיראות כמו שהם צריכים וכמו שאני רוצה אותם ומתקדמים יפה.
-לא באמת, יש משהו מאוד מרגש וילדותי בלראות את הבגדים של דמות שאתה אוהב פתאום שוכבים לך ככה בבית. ומשהו הרבה יותר כשאתה מבין שוואלה אתה הכנת אותם.
-להתרוצץ בקוספליי ולעשות כיף [לפחות כשהוא מאפשר לך. כשזה לא כיף זה לא כיף]
-התמונות. אלוהים. התמונות האלה שיוצאות יפות ונהדרות ולרגע הכל בקוספליי נראה טוב.
-להוריד את הקוספליי בסוף היום. אין דבר מרגש יותר מהיכולת הפתאומית הזאת לשבת\להתכופף\ללכת נורמאלי\לנשום\להשתין\לאכול. יש בזה משהו ממש ממש נהדר.