תשובה ל-SWSTUDENT
1. הסכם השכר של העובדים הסוציאליים נחשב בכל מקום עבודה הן בארץ והן בחו"ל ולכן זה נחשב לצרכי ותק מקצועי. לעומת זאת, עוזר הוראה, גם אם זה בבית ספר לעבודה סוציאלית זה אינו עבודה סוציאלית אלא עיסוק בהוראה, ולכן אין זה מוכר לצרכי ותק בעבודה סוציאלית.
2. מכרזים- כן, אולם לצערנו יש מיעוט מכרזים בשירות המדינה אך הוותק המקצועי בהחלט נחשב.
3. ההסכם מדבר על כל נותני השירותים אשר להם יש התקשרויות עם המדינה וביטוח לאומי לצורך העניין הזה הוא מדינה ואין שום סייג בהסכם מעבר למה שהגדרתי כרגע ולכן הסכם זה חל על כל החברות הפרטיות והעמותות הציבוריות. אין אפשרות לפרסם את שמות העמותות, מדובר על למעלה מ-2,000 התקשרויות. כל פרויקט קטן היזום על-ידי המדינה המבוצע על-ידי עמותה או רשות מקומית, לגביו חל ההסכם.
4. לצערי בפורום תפוז קצרה מידי היריעה כדי לתאר את כל הלקחים, אבל כפי שעניתי כבר נעשה תהליך ממצה ונוקב בתוך האיגוד להפקת הלקחים, המסמכים הופצו בקרב כל צירי האיגוד, אשר הם השליחים למקומות העבודה ואני מקווה שההנהגה הבאה של איגוד העובדים הסוציאליים תקרא מסמכים אלה בעיון רב ותנסה לפעול על-פי הלקחים.
מתוך ניסיוני האישי אני משוכנע שגם אחרי שיקראו כל הלקחים וינסו ליישמם בצורה המלאה ביותר בכל מאבק עתידי מדובר במצבים חדשים ונזילים ואני מקווה שהשגיאות אשר יהיו להנהגה החדשה יהיו מועטות ככל האפשר, אבל כמו שאימי ז"ל אמרה- מי שלא עושה לא טועה!
5. המצב שבו יש יותר עובדים סוציאליים ממה שהשוק יכול לקלוט קיים כבר מזה מספר רב של שנים וחלק מהמעסיקים, במיוחד מקומות העבודה בהם נדרשת התמקצעות יתרה התרגלו למצב שבו ההיצע גדול הרבה יותר מהביקוש וזה נותן להם כוח מיקוח רב מאוד. אין ספק שמצב זה יצר בעיה מאוד רצינית לאורך השנים גם במאבק הנוכחי וגם במאבקים העתידיים. בזמנו כאשר שוחחתי בעניין זה עם אחד ממנהלי בתי הספר לעבודה סוציאלית והסברתי לו את הבעיתיות שבמספר הרב של הבוגרים מבחינת מו"מ כלכל, תשובתו הייתה שגם אם לא כל הסטודנטים יקלטו בעבודה סוציאלית הם כנראה יהיו פקידי בנק או נותני שירותים במקומות אחרים טובים יותר. אני סברתי אז שהוא טועה, אך מכיוון שהאוניברסיטאות והמכללות הבינו כבר מזמן שיש בארץ ציבור גדול של אנשים צעירים וערכיים שרוצים ללמוד מקצוע נפלא כמו העבודה הסוציאלית הם פותחים את בתי הספר ומרחיבים אותם ואין לנו כל שליטה על מגמה זו. יתכן שבמהלך השנים מצב זה אולי יתאזן.
6. נושא הרמות המקצועיות נבנה במשותף עם איגוד העובדים הסוציאליים ומועצת העבודה הסוציאלית כבר לפני 20 שנה. כשאר התחלתי בכהונתי כיו"ר האיגוד נושא זה היה רדום לחלוטין ובמצב של קיפאון מוחלט. ניסיונות של יו"רי האיגוד בעבר, אלי בן-גרא ושל אתי פרץ להכניס נושא זה להסכמי שכר לא צלחו. מכיוון שאני ראיתי בכך הכרח להתפתחות המקצוע ואפשרות למתן גמול לעובדים הסוציאליים תמורת התמקצעותם חידשתי את הנושא הזה והפכתי אותו לנושא מרכזי, חי, פעיל ובועט במסגרת מועצת העבודה הסוציאלית. בהמשך בהסכם המסגרת של שנת 2008 עמדתי על כך שנושא זה יכנס לתוך הסכם השכר ואכן הצלחתי בכך. היום אנו נמצאים לאחר שנה של עבודה אינטנסיבית של ועדה של משרד הרווחה בה היינו שותפים, שבסיומה משרד הרווחה המליץ בפני הממונה על השכר לקבל את המודל הזה, כי הוא מודל איכותי היוצר אליטה מקצועית. אנו נמצאים עתה בסיומו של מו"מ כלכלי בנושא זה, שהוא לא פשוט, אבל אני מאמין שבמהלך החודשים הקרובים ועד הקיץ נסיימו ועובדים יקבלו גמול כספי עבור מומחיות.
ברגע שנסיים את הפרק הכלכלי אנו גם נדאג לכך שנושא המומחיות ייכנס לחוק העובדים הסוציאליים, דבר שלצערי האיגוד בשנת 1996 לא הצליח שיקרה, ואם נושא זה יכלל בחוק מעמדנו כמקצוע ישודרג באופן מהותי ביותר.
7. הדרך הטובה ביותר לעקוב אחר הביקוש לעובדים הסוציאליים היא באתרים בהם מתפרסמים מודעות דרושים, כמו אתר האיגוד, שתיל ואחרים. אני יודע, למשל, שישנה בעייה אמיתית בגיוס כוח אדם לתחום המאוד קשה ושוחק של חוקרי ילדים.
בברכה,
עו"ס איציק פרי
יו"ר איגוד העו"סים
