כמה סרטים מהשבועיים האחרונים:
הנסיכה מונונוקי - קניתי את הסרט די מזמן והזדמן לי לראות אותו רק בשבוע שעבר. אז קודם כל, הוא סרט נהדר, ויותר טוב מ"המסע המופלא" לדעתי (שזה הסרט השני של מייאזקי שראיתי, בינתיים...). אני מאוד אוהב את הדיבוב ולאור המלצות פה בפורום צפיתי בו עם דיבוב ביפנית וכתוביות באנגלית. אין ספק שזה מתאים יותר וגם מקשר יותר לעולם של הסרט.
אני לא בטוח אם זה משהו כוללני לגבי סרטי אנימה או סרטיו של מייאזקי (למרות שקראתי על זה קצת באינטרנט), אבל הדימויים שלו וההגדרה שלו מחדש למושגים בסיסיים - טוב, רע, נקי, מזוהם, מהיר וכו' - פשוט יוצאים מן הכלל. זו מלאכת עשיה שמתאימה רק לאנימציה, לתת לדמויות שאין להן קשר ישיר ו/או הגיוני לסיפור (חזירים, או גנבים, או לוחמות, או רוחות רפאים) עומק ולגרום להן להיראות הגיוניות. זה פשוט מדהים, וסרטים מונפשים הם היחידים שיכולים לגרום לזה להיראות אמין בעיני, ולכן זה כ"כ יפה. אהבתי מאוד את הסרט!
אייסמן - עוד סרט נהדר שהעיקר בו הוא תצוגת משחק מרשימה של מייקל שאנון, שאני מצטער שלא יצא לי להכיר עד עכשיו. הסרט מבוסס על מקרה אמיתי ועוסק בסוציופת שרצח מאות אנשים בשירות המאפיה (ובאופן עצמאי) במשך כ-30 שנה באיזור ניו-יורק. סרטים כאלו נהוג לכנות כ"סטנדרטים לז'אנר" ו"סרט פשע/מתח יעיל", אבל אני קיבלתי דווקא ערך מוסף בהפרדה שהאייסמן עשה בין החיים ה"מקצועיים" שלו לחיים האישיים. זה ציר עלילה די מרכזי, ורואים לאורך כל הסרט כיצד הוא מתמודד עם האישיות המפלצתית שהוא סיגל לעצמו. מאוד יכול להיות שאני מנתח את זה בצורה מוגזמת, אבל לדעתי השתיקות, הבעות הפנים ומדי פעם המשפטים והקצרים שהוא מוציא לסובבים אותו - פשוט מציגים את ההפרדה הזו בצורה הכי טובה שראיתי עד היום בסרטים/סדרות מהסגנון (כולל הסופרנוס, אגב, מהסדרות האהובות עלי) וזו הסיבה שהסרט עובר למדרגת "טוב מאוד" מבחינתי ולא סתם סטנדרטי. מומלץ למי שאוהב עיסוק ברעיון הפשע והפשע המאורגן , רוצה לראות הופעה מרשימה של מייקל שאנון וקצת להתפלסף על אישיות כפולה.
וינסנט רוצה לים - בסוף השבוע ספריית האוזן השלישית בHOT VOD הייתה חינמית ויצא לי לראות את הסרט הזה ששמעתי עליו די הרבה. בחור גרמני עם תסמונת טורט בורח ממוסד שהוא מאושפז בו עם שני חברים כדי להגיע לחוף ים באיטליה, לפי משאלתה האחרונה של אימו שנפטרה. בסה"כ סרט כיפי, עובר מהר ומרגש לפרקים. לא מצאתי בו משהו מיוחד או מעניין בצורה בלתי רגילה, חוץ מהמשחק של שלושת השחקנים הראשיים (כל אחד מהם סובל מהפרעה אחרת בגינה הוא מאושפז במוסד) שהציגו את ההפרעות השונות בצורה די טובה.
