מותר לי להיות קצת לא נחמדה?
קודם כל, נשמע שהילדה עברה המווון שינויים לאחרונה. ועם כל הכבוד, אתם מתעלמים מהקושי שלה. היא צורחת לכם שלא טוב לה, שמבולבל לה, שלא רגוע לה, ואתם בתגובה צורחים עליה בחזרה.
שימי לב למונחים שאת משתמשת בהם - להחזיר אותה לתלם, לגמול אותה מההרגל המגונה, הקשתה עלי... יש המון כעס שמופנה כלפיה, והיא מרגישה את זה. באמת שהייתי בנעלייך והריון שני הרבה יותר קשה מהראשון וכו', אבל אתם המבוגרים, תעשו סוויץ' בראש או תקחו רסקיו ותרגיעו. כל העצבנות שלכם בוודאי לא תורמת ליכולת שלה להירגע ולהירדם.
שנית, את מחפשת פתרונות קסם ומסרבת להבין שמדובר בתהליך. כולם כאן מתארים לך תהליכים שנמשכו שבועות וחודשים, ואת מתייאשת אחרי ערב אחד ופונה לדבר הבא.
בנוסף, את חושבת חמישה צעדים קדימה על כל דבר. במקום לתת לילדה את מה שהיא צריכה עכשיו, את חושבת על מה יהיה בעוד חצי שנה מעכשיו. זה גם לא יעיל כי בעוד חצי שנה תהיה ילדה אחרת ותנאים אחרים, וגם גוזל מהילדה את מה שהיא זקוקה לו עכשיו.
שלישית, הצבת גבולות. מצד אחד, את בסדר עם האכזריות (מילים שלך) של להשאיר אותה במיטה בוכה וצורחת (שזה פתרון נוראי, והסבירו לך כאן למה), ומצד שני, את לא מסוגלת לדבר איתה בתקיפות ולהציב גבולות. את לא יכולה לתת לילדה בת שנתיים לנהל לך את החיים. תגידי מראש שהיום את שרה רק שיר X ורק פעם אחת ואם היא תפריע לך, תקטע אותך או תבקש שירים אחרים את לא תשירי כלום בכלל. קופצת על המיטה? תורידי אותה בכוח, תעמידי אותה מולך, תרדי לגובה שלה ותדברי אליה בתקיפות כך שהיא תבין שהמעשה הזה אסור ולא מקובל. באמת שאת האנרגיות הנפשיות שנדרשות לך כדי להשאיר אותה בוכה אפשר לנתב למעשים אחרים שדורשים אותן אנרגיות נפשיות אבל יעילים יותר.
ברמה הבסיסית ביותר, לא ציינת באיזו שעה את מנסה להשכיב אותה לישון. יתכן שהיא פשוט לא עייפה וצריך להשכיב אותה מאוחר יותר. יתכן שאת שנת הצהריים צריך לא לקצר אלא להפסיק לחלוטין. יש לא מעט ילדים שמפסיקים לישון צהריים בגיל הזה. גם לא תיארת את אחר הצהריים שלכם - האם היא יוצאת לגינה? מוציאה מספיק אנרגיה כדי להתעייף? איך נראה טקס השינה שלכם? האם אתם נותנים מספיק זמן להתנתקות מפעילויות היום וכניסה למצב של רגיעה? האם אתם עושים דברים מרגיעים לפני השינה, כמו אמבטיה ארוכה, עיסוי, עמעום אורות, סיפור תוך כדי חיבוק, סיכום היום, או שהכול נעשה בלחץ ובעצבים?
ונקודה אחרונה, הכי פשוטה. הילדה ישנה היטב במיטת תינוק. הכול היה בסדר. הסיבה היחידה שהוצאתם אותה משם היא הגעת התינוק החדש. נראה שהשינוי הזה לא עשה לה טוב. אם לא הייתם הופכים את החזרה למיטת התינוק לעונש, כמו שעשה בעלך, העצה הראשונה שלי היתה להחזיר אותה לשם, כי זה כנראה המקום הבטוח שלה. כעת, אפשר לשאול אותה איפה היא רוצה לישון, ובהנחה שהיא תבקש את מיטת המעבר (כי כבר הפכתם את מיטת התינוק למוקצה), להתנות את השינה שם בהתנהגות נאותה בלילה.
אישית, הייתי מקדישה גם כמה ימים (כן, ימים!) להפיכת המיטה החדשה למקום חביב עליה. אם זה רכישת מצעים חדשים לפי בחירתה, בובות חדשות שישמרו עליה, קישוט המיטה במדבקות, מיקום המיטה בחדר - כל דבר שיתן לה שליטה ובעלות בסחרחרה הזאת שהיא נקלעה אליה.
ולפני שתשאלי - מה יקרה אם היא תרצה להמשיך לישון במיטת התינוק גם כשיוולד התינוק החדש, אני אגיד לך רק דבר אחד - היא לא מפסיקה להיות הבת שלך בגלל שנולד עוד תינוק. הצרכים שלה לא הופכים פתאום ללא קיימים בעינייך מפני שילדת עוד תינוק. אם בתך הבכורה בת הפחות משנתיים וחצי צריכה לישון במיטה שלה, אז היא תישן במיטה שלה ואת תתכבדי ותשיגי מיטה אחרת לתינוק החדש. את לא יכולה לקחת ולדחוק אותה הצידה מפני שיש תינוק. שימי לב לזה עכשיו, כי אחרי שבאמת יהיה תינוק, יהיה הרבה יותר קל לדחוק אותה הצדה, וזה יתנקם בך.
) אז אולי פשוט תקריאו סיפור או שיר לפני השינה (תגידי לה מראש מה הולך להיות). אצלי כשנגמל ורצה ללכת לשירותים- אמרתי לו שזו פעם אחרונה שהוא הולך לשירותים אז שיסיים את כל הסידורים שיש לו ובאמת זה לא נהיה אישיו). אני שוכבת לידו, נרדם תוך 10 דקות גג ואז אני יוצאת. אני חושבת שאת צריכה לבחור את המלחמות שלך. היא בת 2.4 ש', אולי היא עוד צריכה אותך ואת המגע/יחס שלך בעיקר אם הולך להיות לה אח קטן.
