מפגש נוסף עם אילנית והפעם באחד משיריה הידועים ביותר- קלאסיקה ישראלית שצרובה בתודעה הישראלית. אהוד מנור היה מחובר כנראה בכל רמ"ח אבריו לארץ ולכן לא מפתיע בעקבות מלחמת יום הכיפורים הקשה הוא כתב את השיר הזה. נורית הירש תרמה את הלחן המדהים ואילנית פורטת על מיתרי הלב כמו שרק היא יודעת לעשות. את אילנית ליוותה שלישיית צבע טרי. שיר מדהים שנכלל באלבומה המקסים והמצליח "אילנית" שיצא בשנת 1973
נשארים באווירה עצובה ונוגה. בשנת 1994 הביא אהוד טקסט שכתב על הישראליות ועל היום יום בישראל מנקודת מבט שלו. ירדנה אמרה לפני כמה שנים שהחיבור שלה לאהוד הוא תמצית הישראליות והשירים הכואבים ביהדות- מה שהשיר הזה בהחלט מתאים. מדובר על שלושה דורות שחווים את המצב והסכנה בקיום המדינה- נדור תש"ח, דור יום הכיפורים והדור הזה. אני מאד מאד מלא כבוד והערכה לשיר הזה ולביצוע המהפנט שירדנה נותנת. השיר יצא לרדיו ולא תפס את הציבור אך זה שיר ענק עם קטע מעבר(סי פארט) מרהיב. השיר מופיע באלבומה "מתוך שאהבתי" שיצא בשנת 1995 וכולל כמה וכמה שירים מיוחדים
דיברתי על ישראליות והנה שיר שקשור לכך. בשנת 1990 החל גל העלייה הגדול של יהודי ברית המועצות וחבר העמים לישראל. אהוד החליט לכתוב על כך שיר שמבטא את השמחה על כך ואת הכמיהה לישראליות שפויה. אילנה שמעה את השיר והחליטה לבצעו. השיר יצא באביב 1990 לרדיו וההצלחה לא איחרה לבוא- הוא שהה בפסגת המצעד השבועי של רשת ג' משך 6 שבועות. השיר היה ללהיט גדול ונכנס לאלבומה השישי "ילד המחר" שהיה אלבום שונה ויותר אתני בסגנון. בעקבות הצלחת השיר, יצאה גם גרסה ברוסית. אילנה שרה כאן מקסים ומאופק כמו שזמרת ברמה שלה צריכה לשיר. בזאת אילנה סיימה את חלקה במצעד- דבר שישמח את חלקכם
שיר שכולו כיף טהור. צמד דרום הוא צמד שלא מוכר לרבים אך בזמנו השירים שלהם זכו להצלחה וזה כנראה הלהיט שבזכותו נבחר הצמד להרכב השנה של קול ישראל בשנת תשכ"ח 1967/8. אהוד מנור ונורית הירש חיברו שיר ענק שמבוסס על שמחת החיים שלהם בשנות ה- 60. לדברי נורית, אהוד היה רוקד ריקודי עם והיה לו חוש קצב שליווה אותו עד יומו האחרון. אין לי מה להוסיף: רק לשמוע ולהתמלא געגועים לתקופה.
שוב חוה והפעם אחד השירים הכי מועדפים עלי שלה! אהוד כתב את השיר על אחיו יהודה- בטרם קרה מה שקרה. חוה הקליטה את השיר והוא נשמע בקצב בוסה נובה כזה שלא גורם לך לחשוב שזה שיר שכול. השיר שהוא שיר הנושא של אלבומה הרביעי(אם אני לא טועה) נקרא אף "מות הפרפר" הולחן על ידי מישה סגל שעבד עם חוה בתחילת דרכה וגם בהמשך, חוה שרה כאן מופתי!
לצערי לא מצאתי את הגרסה המקורית אך מצאתי גרסה של חוה
בשנת 1973 זכו שלמה ואילנית בתארי זמר וזמרת השנה בתחנות הרדיו- גלי צהל והגל הקל. מלחין השנה- צביקה פיק ותמלילן השנה- אהוד מנור חיברו שיר חדש לכבוד מאורע זה והוא השיר "עכשיו אני יודע" שאילנית ושלמה הקליטו במיוחד. השיר זכה להצחה נאה במצעדים ואילו מלחמת יום הכיפורים לא היתה קורית- אולי השיר היה מטפס למקום ה- 1 במצעדים. שיר כל כך מקסים ותמים כזה שאני אוהב מאד מגיל 13 ואף אבי מאד אוהב וקשור לשיר הזה. השיר לא נכלל לא באלבום רגיל של שלמה ואף לא באלבום של אילנית עד שראה אור באלבום האוסף האחרון של אילנית- "שירים ליום חולין" משנת 2013. שניהם שרים כאן פנטסטי!! כמה חודשים מאוחר יותר יצא גרסה טובה גם של צביקה פיק עם גלי עטרי הצעירה