בשנת 1972 יצא לאקרנים הסרט הישראלי "שתי דפיקות לב" ואהוד כרגיל כתב את פסקול הסרט ואחד השירים שכתב היה "עד סוף הקיץ" לזמר ולנגן אלי מגן שעד אז היה חבר בהרכב אחרית הימים. השיר זכה להצלחה רבה מאד והפך לימים לקלאסיקה גדולה שומשמעת עד ימינו. אני אוהב את השיר מאד ומזדהה עם המילים היפות וגם עם הלחן שפשוט כובש. אני צופה לתגובות על מיקום נמוך, אבל בשלב זה כל שיר ראוי למקום בטופ 100
אהוד סיפר כי היתה לו חיבה לדמות התנכ"ית לאה אמנו. הוא לא יכול היה לקבל שהיא שנואה בעוד שאחותה רחל אהובה מאד על יעקב. לכן הוא כתב את השיר מתוך תיקון העוול שנגרם ללאה בתנ"ך. צביקה פיק הלחין את השיר וגם ביצע את השיר בעצמו. השיר יצא לרדיו בשנת 1974 מתוך אלבומו "מה עכשיו" והפך ללהיט גדול. אין מה לומר- שיר ענק ומאד מרגש
אילנית בשיר המדהים שגיליתי את קסמו עם השנים.(כן, פעם לא שמתי לב אליו). בשנת 1969 אילנית כבר היתה כוכבת בזכות שלמה צח שהיה שותפה לצמד אילן ואילנית. מאחר ופסטיבל הזמר והפזמון היה האירוע הכי חשוב במדינת ישראל היא השתתפה לראשונה עם השיר הזה במוצאי יום העצמאות תשכ"ט. מילים של אהוד מנור, לחן של נחום היימן ועיבוד של שמעון כהן. השיר לא הצליח במיוחד בפסטיבל עצמו והגיע בערך למקום ה- 7 בלבד. לעומת זאת הוא יצא כסינגל לרדיו וזינק לראש מצעד הפזמונים של קול ישראל ואף צעד במצעד השנתי תשכ"ט. השיר הזה לא בנוי על בית ופזמון כמו בכל שיר, לכן אני מכנה אותו פזמונובית כי כל בית הוא פזמון למעשה. השיר הזה בישר את המעבר של אילנית לסולנית יחידה. קיים ביצוע יפה גם לאופירה גלוסקא מאותה תקופה