כואב הלב. את אמוץ ז"ל:
לא ראיתי מאז שעזבתי את הקיבוץ, אליו אני חזרתי לאחר סיום שירותי הצבאי בנח"ל, ושהוא שהה בו במסגרת שנת שירות לפני צבא.
זה היה לפני הרבה הרבה שנים. שמעתי עליו פה ושם מחברים משותפים.
בן קיבוץ יטבתה, בחור חזק, מרשים, חרוץ, איכותי מאין כמוהו. הישראלי היפה. הכי יפה!
הוא עבד למיטב זכרוני בצוות היערנים שלנו, בדילול יערות על פי הפיקוח של קק"ל.
גם בלי לזכור מהן עמדותיו אני בטוח שאם הוא היה כותב כאן הוא היה זוכה לצרור קללות מאנשי ימין קיצוני על דעותיו.
שכן, לא יתכן שהוא היה קיצוני. הוא היה שקול ומדוד. נשמה זכה. ויותר מכל, הוא ידע לקבל את האחר.
ופה, אם אתה לא ימין קיצוני - אתה עלול להיחשב כבוגד.
אז כן, קשה לי לומר את זה, אבל לכם אנשי הימין המטורף שכותב כאן אני אומר,
שהנה מתברר כי גם "בוגדים" נהרגים. בקרב שמגן על המדינה שלנו.
אני לא יכול לברוח מהתחושה הזו.
בחור נהדר, מופלא, תורם ואיכותי נקטף לנו היום. אחד שהחליט לתרום ביחידה קרבית גם בגיל 45-6.
כואב לי הלב. באמת. למרות שלא היינו בקשר כל כך הרבה שנים. באמת שאני לא מפסיק לחשוב עליו מאז שעות אחה"צ-ערב, עת התפרסמה הידיעה.
ובעיקר אני מקווה שכולם יבינו, כן כן כן, בעיקר אנשי הימין הקיצוני פה,
שאנשים בעלי דעות הפוכות או שונות משלכם תורמים לא פחות מכם. לעיתים הרבה יותר.
יהיה זכרו ברוך.
הלוואי שהוא והחייל הצעיר מנהריה, שנהרג ביחד איתו, יהיו הקורבנות האחרונים שלנו במערכה הזו. הלוואי.
