yf50

New member
אל "תלקה את עצמך", לא גרמת לבד לגירושין

היתה לך שותפה לדרך ב 50%. לפעמים מעשה גורר תגובה שגוררת מעשה נוסף (על הביצה והתרנגולת בטח שמעת....)
לכל נישואין שמתפרקים יש 2 שותפים.
צא לפחות מהסרט שאתה אשם בכל, כמו שגרושתך אינה אשמה בלעדית... שניכם שותפים...
לפחות בנושא זה קח לעצמך הקלה בהלקאה העצמית...
 

מומנט1

New member
כעס

בשעות האלה לבדי עם עצמי אני לא לוקח לעצמי אחריות.
מרשה לעצמי לכעוס.

ארורה תהיי על שנכנעת. על שבחרת בפירוק על בניה, ארורה. לנצח נצחים מי יתן שתשאי על ליבך את צלקות החורבן הזה שהמטת עלינו.

שלא יהייה לך מנוח ולא מזור ושנפשך תנדוד על הארץ ביבבת חרטה אינסופית.

ארורה תהיי.

ואז אני נרגע, הכעס שוכח, ואני שב אל עצמי, ומתכנס ובוכה לירח, והולך לישון. עוד לילה בלי בני, מחוץ למיטתי, מחוץ לבית.

מלך גולה היודע כי ארמונו, ארצו, ועמו כולם עלו בלהבות.
 

מומנט1

New member
הפצוע האנגלי

הייתי אצל חברה. הרוח מהים במרפסת שלה שטפה אותי שוב ושוב ובסוף עשתה לי טוב. ישבתי שם כמעט כמו רהיט. היא היתה עסוקה. טלפונים. ביזנס מקיר לקיר. מחזרים. שידוכים. אני צפתי ברקע. ולאט לאט חשתי שהעולם אולי לא נכחד יחד עם העולם הפרטי שלי. רוצה לומר, אולי אחרי השחור הזה שעתיד לרדת בקרוב קרוב, תבוא אולי איזו קרן של שמש שתסייע לפצעים להגליד.

ואולי אולי בתוך אותו עולם שממשיך כרגע להתגלגל חרף העובדה שעולמי שלי נחרב, ישנה עוד מישהי אחת שתהייה מוכנה לקחת צ׳אנס ולראות מי מסתתר מאחורי התחבושות. הסיפור הוא טראגי, אבל אולי עוד יש תקוה לאהבה. ולחיים חדשים.

בוירטואליה שלי, אני שוכב על גבי בקבר פתוח ותוהה האם אמות וכאן יהייה סופי או שבקרוב אצטרך לקום מכאן ולחזור להתהלך בין החיים.

הערב, סתם בא לי פיצה. פיצה ולחיות.

נ.ב.
לכל מי שאי פעם הגיב אלי כאן ובמיוחד לחברים החדשים שיצרתי בהודעות האישיות אני רוצה פשוט לתת חיבוק ענק. המקום הזה מציל אותי. יום אחרי יום. פשוט מחייה אותי.
תודה.
 
עוד כמה..

ימים של הליכה..

ואתה יוצא מזה..

הכי טוב..קנה גם אופניים.

ועיצה קטנה
אל תחפש אישה כשאתה עם תחבושות
 
יש גם דברים נפלאים

אחרי שמתגרשים,
לעתים חיבורים שלכאורה נראים בלתי אפשריים מתגלים כהגיוניים והכי טבעים בעולם.
 
למעלה