אנחנו מסכימות.
יהירות, עם זאת, היא לומר "אני יודע הכי טוב ושלי- זה מה שנכון".
כמטפלת ברפואה משלימה, גם אני, כמוך, צריכה להיות בטוחה בעצמי.
אבל תמיד, תמיד לזכור להשאר לשים את טובת האדם מולי- ועל כן לזכור לדעת שאני לא יודעת. למעשה זה גם מה שהיהדות מלמדת אותי, כך שאני לוקחת את המיטב משני העולמות
ההשפעות והמנגנון נבדק והתוצאות הוא אכן מול העיניים שלי. אפשר להתווכח על זה הרבה-
אבל בדיוק כשם שאם תעשי לאדם פעולה כירורגית 1,2,3 תהיינה לזה תוצאות, כך לאותן מטופלים- בין אם היו בטיפולים מקבילים ובין אם הרפואה התייאשה מהם- והיו בטיפולי או טיפולו של אדם אחר היו תוצאות.
אי אפשר להתווכח עם זה. ולו היה זה מטפל אחר או אנשים שהגיעו אליי לאחר טיפולים מחפירים ולא אחראיים- כמו בכל דבר, צריך מטפל שידע מה הוא עושה, שיש לו הידע, הנסיון, ההבנה, הכימיה עם המטופל.
ונתקלתי בלא מעט מקרים בהם הרפואה הקונבנציונלית הייתה חסרת אונים או חסרת אמונה והרפואה הסינית שינתה את המצב מקצה לקצה(גם אני דוגמא לכך).
ביניהם אונקולוגי, הריון,, נוירולוגיה, פסיכיאטריה ועוד רבים.
כך ש.. להתווכח אפשר הרבה, אבל מה שחשוב לי אלו התוצאות. לא הוויכוח.